חדשות בעולם
הפעיל הפלסטיני מאוניברסיטת קולומביה יכול להיות מגורש מארה"ב
שופט הגירה בלואיזיאנה, ג'יימי קומאנס, קבע ביום שישי כי הפעיל הפלסטיני מחמוד חליל (30) יכול להיות מגורש מארצות הברית בשל מעורבותו בהובלת המחאות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה בשנה שעברה. השופט ציין כי ממשלת ארה"ב עמדה בנטל ההוכחה הנדרש להרחקתו.
"המצב מזכיר באופן מוזר את הזמן שבו ברחתי מהאכזריות של משטר בשאר אל-אסד בסוריה וחיפשתי מקלט בלבנון", כתב חליל. "ההיגיון ששימש את הממשלה הפדרלית כדי לפגוע בי ובעמיתיי הוא המשך ישיר של ספר ההדרכה לדיכוי של קולומביה בנוגע לפלסטין".
"אני רוצה לצטט את מה שאמרת בפעם הקודמת, שאין דבר חשוב יותר לבית משפט זה מאשר זכויות להליך הוגן והגינות בסיסית", אמר חליל לבית המשפט. "ברור שמה שראינו היום, אף אחד מהעקרונות האלה לא היה נוכח היום או בכל התהליך הזה". חליל הוסיף: "זו בדיוק הסיבה שממשל טראמפ שלח אותי לבית משפט זה, 1,000 מייל הרחק ממשפחתי. אני רק מקווה שהדחיפות שמצאת לנכון עבורי תוענק גם למאות האחרים שנמצאים כאן ללא דיון במשך חודשים". צוות עורכי הדין של חליל קיבל ארכה עד ה-23 באפריל להגיש בקשות הקלה.
האשמות בהסתרת מידע
במהלך הדיון ביום שישי, עורכי הדין של משרד ביטחון המולדת (DHS) טענו כי חליל הציג מצג שווא בבקשת הגרין קארד שלו. לטענתם, חליל לא היה גלוי לגבי חלק מהארגונים שבהם היה מעורב. הרשויות הפדרליות טענו כי חליל "לא היה קביל בזמן התאמת מעמדו" בשל "הונאה או מצג שווא מכוון של עובדות מהותיות" בבקשת המעמד שלו. בנוסף, הוא נאשם באי-גילוי עבודתו עם המשרד הסורי בשגרירות הבריטית בביירות כאשר הגיש בקשה לתושבות קבע בארה"ב.
הסוכנות גם האשימה את חליל באי-גילוי עבודתו עם אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים, וחברותו בארגון Columbia University Apartheid Divest.
תגובות להחלטה
בעקבות פסק הדין, עורכת הדין של חליל לענייני הגירה, סברין מוחמד, כינתה את ההחלטה "בלתי צודקת כשם שהיא מעוררת דאגה". "זוהי הפרה בוטה של התיקון הראשון ותקדים מסוכן לכל מי שמאמין בחופש הדיבור והביטוי הפוליטי", אמרה. "מחמוד כלוא כעת בלואיזיאנה, מדינה המחזיקה במעצר יותר מ-7000 אנשים מדי יום ומשמשת כמרכז השני בגודלו למעצרי הגירה בארה"ב". מזכירת משרד ביטחון המולדת של ארה"ב, קריסטי נוים, התייחסה אף היא לפסק הדין ואמרה כי בוגר אוניברסיטת קולומביה "שונא את אמריקה".
"זוהי זכות לקבל ויזה או גרין קארד לחיות וללמוד בארצות הברית של אמריקה. כאשר אתה תומך באלימות, מהלל ותומך במחבלים ששמחים להרוג אמריקאים, ומטריד יהודים, הזכות הזו צריכה להישלל, ואתה לא צריך להיות במדינה הזו", אמרה. "לך לשלום".
הרקע המשפטי
השופט קומאנס הורה לממשלה הפדרלית להציג ראיות המצדיקות את ניסיונה לגרש את חליל. מזכיר המדינה מרקו רוביו הגיב בשם הממשלה במכתב בן עמוד וחצי שנשלח לבית המשפט ביום רביעי. הוא הסתמך על סעיף בחוק ההגירה והאזרחות משנת 1952 כדי להצדיק את הרחקתו של חליל מארה"ב.
הסעיף מאפשר למזכיר המדינה לגרש אזרחים זרים אם המזכיר קובע שנוכחותם בארה"ב "תגרום להשלכות שליליות חמורות על מדיניות החוץ". רוביו האשים את חליל בהשתתפות ב"מחאות אנטישמיות ופעילויות מפריעות, היוצרות סביבה עוינת לסטודנטים יהודים בארצות הברית", וכתב: "הסכמה להתנהגות אנטישמית ולמחאות מפריעות בארצות הברית תפגע קשות ביעד מדיניות החוץ המשמעותי הזה".
טענות ההגנה
עורכי הדין של חליל טענו כי מעצרו של בוגר אוניברסיטת קולומביה הוא "יוצא דופן וחסר תקדים" וכי היקף חוק ההגירה והאזרחות משנת 1952 הוא "מרחיק לכת". הם ציינו: "הנשיא דונלד טראמפ ומזכיר המדינה מרקו רוביו יכולים להחיל אותו על כל ביטוי התומך בזכויות פלסטיניות על ידי כל אזרח זר. והמדיניות אינה מספקת סטנדרטים או הודעה לגבי אילו הצהרות ספציפיות עלולות לחשוף אזרחים זרים לקביעה חסרת תקדים זו".
הם טענו כי אם יבוצע, הגירוש עלול להוביל ל"אפקט מצנן על דיון פוליטי", ואמרו: "אזרחים זרים רבים ברחבי המדינה – כולל תושבי קבע חוקיים כמו מר חליל – חיים כעת בפחד שהם יהיו הבאים בתור אם הדיבור בפועל או המיוחס להם יביא אותם לטווח הכוונת של ממשל זה, ורבים בוחרים לשתוק לגבי אמונותיהם העמוקות".
ביטול ויזות בעקבות השתתפות במחאות
חליל הוא הראשון במסע של ממשל טראמפ לביטול ויזות סטודנטים בשל השתתפות במחאות. משרד ביטחון המולדת של ארה"ב טען כי הוא "הוביל פעילויות המזוהות עם חמאס, ארגון טרור מוכרז". המחאות האנטי-ישראליות גרמו להרס רב בקמפוסים אוניברסיטאיים בעקבות מתקפות ה-7 באוקטובר 2023, מה שהוביל להבטחת הקמפיין של טראמפ לבטל את ויזות הסטודנטים של זרים.
חליל שמר על חפותו לאורך כל הדיונים, וכתב מאמר דעה נוקב שפורסם בעיתון האוניברסיטה. המאמר, שכותרתו פשוט "מכתב לקולומביה", האשים את המוסד ב"הנחת היסודות לחטיפתי". הוא המשיך להשוות את הדיכוי של טראמפ נגד מפגינים אנטי-ישראליים לאדישות של קולומביה עצמה כלפי פלסטינים, תוך שהוא מונה סטודנטים אחרים ש"נחטפו על ידי המדינה".
הוא המשיך להאשים את מנהלי קולומביה ביצירת "היסטריה ציבורית לגבי אנטישמיות מבלי להזכיר אפילו פעם אחת את עשרות אלפי הפלסטינים שנרצחו תחת פצצות שנעשו מהדולרים שלכם". המסר הגיע שבועות לאחר שסוכני ICE עצרו את חליל בניו יורק בתחילת מרץ.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
