תרבות
"הפטריוטים", ינון מגל, יותם זימרי וערוץ 14 נשמעו כמו ערוץ 12
אתמול החלטתי לצפות בשופרות הממשלה, "הפטריוטים" של ינון מגל. יש שנוקטים בטקטיקה של התעלמות מוחלטת מקיומם, כי גורסים שהרמה לא אותה רמה ולמה לרדת. אבל אני גורסת אחרת, צריך ללמוד את המתחרה, גם אם הוא מזמזם כמו יתוש טורדני, כי חשוב להכיר את תוכניותיו וללמוד מהן נקודות התורפה שלו, במיוחד כשהוא הולך ומתחזק.
חשוב עוד יותר לנסות לראות את התמונה הכוללת על כל גווניה וצדדיה במפה הפוליטית בניסיון להיות מאוזן. אבל כל מה שראיתי זה תוכנית אובססיבית שבמקום לשדר תכנים אינטלקטואליים משלה היא מתעסקת באובססיביות בחדשות 12, וממש כמו מנהיג כת של תנועה הזויה, שחוזרים בריפיט על מסרים עד שיוטמעו היטב לציבור המאמינים, כך עשו אמש ב-14 כשחזרו שוב ושוב בריפיט על מסרים נגד ערוץ 12, ערוצי התבהלה, ערוצי התרעלה. לרגע אחד כמעט אחד המסרים חדר אפילו אליי, ממש טקטיקת לוחמה של תת-מודע.
לא זכור לי שאי פעם מישהו מערוץ 12 דיבר בגנותו של ערוץ 14, או כינה אותם בשמות גנאי כמו ערוצי הבדיחה, ערוצי הבלוגרים. הם מיהרו לבייש את האלוף ישראל זיו, שטען כי יש שחיקה של חיילים אחרי שנתיים, אבל במשקפיים הוורודים של 14, הלוחמים מלאי מורל וחדורי מוטיבציה במשך שנתיים ומוכנים למות למען המדינה, ממש כמו במשטרים חשוכים שמציגים מציאות מדומיינת כדי לשמר את המשטר המדכא.
הם לא הסתפקו באלוף ישראל זיו, פאנליסט נודע בחדשות 12, והגחיכו עד התחתית את הפרשן הפוליטי אמנון אברמוביץ', כשהציגו קטע שלו אומר "הייתי פותח בחקירה נגד נתניהו בחשד לכאורה של גרם מוות ברשלנות". על זה אמר זימרי בהומור, "נראה לי שהוא יותר עשה גרם", כשהוא מתבדח על שורות סמים שמרביץ אברמוביץ', אדם בן 73 שלחם בקרבות ושילם מחיר כבד עבור המדינה בפציעה קשה.
אם לא הספיק להם אברמוביץ', הם גם עברו לאישתו של אמנון אברמוביץ' ובייש גם אותה וחיקו את תנועות הפנים והגוף שלה כשהיא מתעדת את המתנחלים. ינון מגל המשיך והוסיף להשתעשע על תלונה שהגיש נגדו אברמוביץ' למשטרה לאחר שטען להסתה לאלימות נגדו. וכך אמר מגל: "בזמנו אמרתי שלאברמוביץ' יש דם על הידיים כי הוא דחף לאסון הגירוש שהוביל לאסון השבעה באוקטובר, והם הגישו נגדי תלונה במשטרה. מישהו יכול לעדכן אותי ולחייג למשטרה לבדוק מה עלה בגורל התלונה של התבהלה נגדי? אני רוצה לדעת."
אבל כבד נפל על ערוץ 14 – רוח תבוסתנית באולפני "הפטריוטים"
אבל אם נתעלם מהניסיונות להשחיר את המתחרים, בניסיון לרומם את עצמם, בדרך נלוזה של רמיסת האחר, זה היה אחד הלילות המוזרים והטעונים ביותר בטלוויזיה הישראלית. כי באולפני הפטריוטים של ערוץ 14, שנוהגים להתריס באדיקות נגד "ערוצי התבהלה", נרשמה אמש תחושת תבוסה מובהקת.
תחושת ייאוש, כעס, ובעיקר אכזבה מראש הממשלה, זה שהם עצמם רגילים לתחזק לו את התדרוך התודעתי ולהצדיק כל מהלך שלו. אבל גדול שרר באולפנים, אפס תקווה, ותחושת תבוסה גדולה. למה? כי העסקה המתקרבת לשחרור חטופים, עסקה שבעיני רבים מהימין מסמלת סיום מלחמה, מבלי שניצחנו. זו אותה עסקה שעוד לא נחתמה, אבל הסימנים ברורים, ההנהגה הולכת לעבר ויתור, לעבר סיום המלחמה, והתחושות הקשות באולפן היו בהתאם: הלם, תבוסה, אכזבה, כישלון.
יותם זימרי, שייאמר לזכותו, היחיד שאני מחבבת בפאנל, אמר את זה ברור: "מרגיש כמו אחרי פיגועים, מדינת ישראל בראשות בנימין נתניהו צועדת בצורה מופקרת לעסקה מופקרת. צריך לעשות ועדת חקירה להתנהלות של מדינת ישראל לקראת עסקאות חטופים, כי מה שקורה פה זה שמדינת ישראל פוגעת בחטופים באיך שהיא מתפקדת ונותנת לחמאס תחושת ניצחון. אני לא אדם שמתייאש אבל אין אור בקצה המנהרה אם לא תשנו את הנתיב".
עירית לינור הודתה: "זה כבר לא רק התקשורת, זה נתניהו עצמו, שטראמפ לוחץ עליו לסיים את המלחמה ולסגור דיל עם הסעודים".
אפילו ינון מגל, האיש שהחזיק את הקו הבלתי מתפשר הכי הרבה זמן, נשמע שבור: "נתניהו נכנע לקמפיין של ערוצי התבהלה כמו שהצליחו עם הרפורמה ועם החרדים, הצליחו לתקוע תריס בתוך הגוש, ככה הם מצליחים עכשיו בקמפיין. יש מצב שזה האירוע. כך כמעט כל התקשורת ומשום מה יש אנשים שצופים בהם".
פליישמן אמר: "אין טעם לתת דד ליין לחמאס אם אין לנו דד ליין לעצמנו. יש מבוכה, אבל ברור שמשהו צריך להשתנות, יכול להיות שזו התוכנית של חמאס מהתחלה כי כרגע החמאס במצב יותר טוב. אבל או שנכנעים לחמאס או שעושים משהו אחרת כי המצב הנוכחי הוא הגרוע מכל, אנחנו פוגעים בחטופים וצריך לקבל החלטה".
אותם מגישי ערוץ 14, שהשמיצו בלי הרף את ערוצי 11, 12 ו-13 על כך שהם מפיצים רוח תבוסתנית, מחזקים את האויב, מורידים את רוח הלחימה, פתאום שידרו את אותה מנגינה בדיוק. זה נשמע מוכר? כי זה בדיוק הפסקול שהשמיעו עשרות פעמים כדי לטעון שהתקשורת "הישנה" מפסידה את המלחמה בתודעה. אלא שאמש, דווקא אנשי ערוץ 14, נפלו לאותו בור שהם עצמם חפרו.
זה הרגע שבו נחשף הקרע בין נתניהו לאנשיו. זו הייתה סצנה טלוויזיונית כמעט אבסורדית, חבורה של מגישים שמגלה, בלייב, שהממשלה שהם תומכים בה, לא מקשיבה להם. לא להם ולא לציבור שלהם. כי נתניהו, כך לפי הפרשנים באולפן, לא מתנהל לפי דעת הקונצנזוס בימין, אלא לפי לחץ מדונלד טראמפ. כי טראמפ רוצה דיל עם הסעודים ועסקה עם חמאס שתביא שקט.
מה שפעם היה נחשב לתעמולה שמאלנית לשיטתם של 14, הפך באולפני הפטריוטים ל"תמונת מציאות מטרידה". פתאום מותר לדבר על חמאס שמנצח בקרב על התודעה, על ממשלה שאיבדה את דרכה. רק שבניגוד לערוצים המתחרים, שם זה תמיד נאמר בגילוי לב, כאן זה מגיע מאולפן שהוקם כדי לשמור על "רוח הקרב", ומגיע רגע לפני עסקה שתביא את השקט המיוחל, החטופים הביתה ויחזיר את החיילים למשפחותיהם.
הפטריוטים, כמשל, הפכו אמש לשיקוף של המציאות שממנה ניסו להתרחק. הם ניסו לחקות את כעס הציבור, ויצא שהם פשוט נשמעו כמו כולם, רק גרוע יותר כי לשמוע על תבוסה וכשלון, ממי שמבקר את המתחרים לילות כימים על מסרים תבוסתניים, זה עוצמתי אף יותר. האולפן ששידר תקווה, הפך לאולפן של אכזבה. והאכזבה? לא מהשמאל, לא מהתקשורת, אלא מבנימין נתניהו.
עסקה לשישים יום של הפסקת אש כבר נראית כמו רעה חולה. בזמן שהסיוע ממשיך לזרום, החיילים נופלים, והתודעה הציבורית נשחקת, נדמה שאפילו האולפן הכי נאמן לשלטון הבין: משהו כאן לא עובד. אם זה לא הרגע שבו נפל האסימון, קשה לדעת מתי הוא ייפול.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
Source link
