
תחשבו למשל (2) על ג'ונתן מוטלי. הסצנה שבה נקרא לקבל את גביע ה-MVP של סדרת הגמר נראתה כאילו נלקחה מסרט קיטשי ובדיוני. מה שהקבוצה הזו עברה איתו (ובלעדיו): הנטישה, ניתוק הקשר, ההתעקשות, ההפסדים שנערמו, ההחזרה, הקבלה בחשדנות, והסוף. אי אפשר להמציא את זה.
ובואו, הסרט שמוטלי העביר את חבריו, מעסיקיו ואוהדיו באמצע העונה הוא רק נספח. את זה אסור לשכוח לו: מעבר לסנטר בעל הראסטות, הכישרון הבלתי נגמר והאתלטיות הבלתי נתפסת, הוא האיש שסימן את הדרך ושהציב את המועדון הזה במקום אחר.
ההכרזה המפתיעה על צירופו, ב-25 ביוני 2024 בשעה 08:33, היא זו שהניחה את היסודות למה שראיתם בסוף השבוע האחרון. "ההחתמה הזו שומטת את הקרקע מתחת לטיעוני 'קשה להנחית זרים בכירים בישראל בזמן מלחמה', ומציבה באופן מיידי את הפועל תל אביב כקונטנדרית לזכייה ביורוקאפ", כתבנו כאן באותו יום. "לדבר על רבע גמר זה נחמד, לשאוף להתקדם עוד צעד זה אחלה; ברגע ששחקן כזה מגיע העירה, אתה נתפס באופן אוטומטי כמועמד לגרוף את כל הקופה. לפתע, אפילו היורוליג כבר לא נראית כל כך רחוקה".
לא עבר חודש – סליחה על הציטוט העצמי – ולאחר החתמתו הנוצצת-לא-פחות של פטריק בוורלי, סומנה המטרה: "ההמשכיות היא רעיון נחמד בתיאוריה, אבל בדרייב אין רוצים לעשות את מה שפנאתינייקוס עשתה בעונה החולפת: לבנות הכל מחדש, ומההתחלה, ולהגיע הכי גבוה שאפשר והכי מהר שיכול להיות". יש פנאתינייקוס באדום, מתברר.
Source link