המהלכים של ארצות הברית באזור המפרץ הערבי ובמזרח התיכון הם משמעותיים. הצבא האמריקני צובר כוחות ואמצעים לאפשרות של תקיפה באיראן.
הצבתן של נושאת המטוסים "הארי טרומן" וקבוצת הקרב שלה, כאשר במקביל הוזעקה גם נושאת המטוסים "קרל וינסון" שמגיעה מהמזרח הרחוק אל עבר האזור הם מהלכים כבדי משקל. כל נושאת מטוסים שכזו היא בעוצמה של בסיס חיל האוויר. על כל נושאת מטוסים יש עשרות רבות של מטוסי קרב, מסוקי תובלה וחילוץ, מטוסי פיקוד ותובלה.
נושאת מטוסים אמריקאית בדרכה למפרץ הפרסי (צילום: רויטרס)
לצד נושאות המטוסים ישנו צי ימי שכולל ספינות מלחמה צוללות, ספינות שהן בית חולים צף, ספינות הספקה ועוד. העובדה כי נושאות המטוסים נמצאת בסמוך לאזור הלחימה מה שיוצר מכפיל כח כלומר המטוסים יכולים לצאת לגיחות תקיפה קצרות בזמן ובתדירות גבוהה.
ארצות הברית מפעילה מספר גדול של בסיסים בהם בסיסי אוויר ובסיסים ימיים. הבסיס הגדול הוא באי דייגו גרסיה, הגדול ביותר מבין איי צ'אגוס בלב האוקיינוס ההודי. האי הוא חלק מהטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי. בפועל שוכן בו בסיס ימי אבל גם בסיס ענק של חיל האוויר האמריקאי וגם של הבריטים. על פי פרסומים במקום גם חונים כעת מטוסי ההפצצה b-2 “ספיריט״, כלי טיס ייחודי ורב עוצמה בעל יכולות חמקניות ומסוגל לשאת מגוון רחב מאוד של חימושים, ובהם פצצות חודרות בונקרים ואף נשק גרעיני.
קטאר: הבסיס בנסיכות המפרצית הוא גדול במיוחד ומשרתים בו אלפי חיילים אמריקאים. "אל עודיד" שמדרום-מעריב לדוחא הוא המתקן הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון, והוא מאכלס גם את חיל האוויר של קטאר וכוחות אוויר ממדינות אחרות, בהן בריטניה.
בחריין: נכון לשנת 2022, בבחריין היו אלפי אנשי צבא ארה"ב. בין היתר, הכוחות מוצבים בנמל חל'יפה בן סלמאן, אחד המתקנים הבודדים במפרץ שיכול להכיל את נושאות המטוסים והספינות האמפיביות של האמריקאים.
בסיס אמריקאי צבאי בבחריין (צילום: רויטרס)
כוויית: אלפי חיילים אמריקאים מוצבים בכוויית מאז 1991, כחלק מקואליציה בראשות ארה"ב. זאת, לאחר שכוחות עיראקים גורשו מהמדינה במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. בשנת 2021 פורסם כי 13,500 חיילים אמריקאים מוצבים במדינה, בעיקר במחנה ארפיג'אן ובבסיס חיל האוויר עלי אל-סאלם.
סעודיה: נוכחות האמרקאים במדינה היא תחת הקטגוריה של לאמן ולייעץ לכוחות הצבא של סעודיה, כחלק מהגנה על האינטרסים של ארה"ב מול איראן. החיילים האמריקאים בסעודיה מתחזקים מערכות הגנה אוויריות וטילים, ומסייעים בהפעלת כלי טיס צבאיים. איחוד האמירויות הערביות: מדובר בעוד בעלת ברית ותיקה של ארה"ב, המארחת כ-3,500 חיילים אמריקאים בשטחה. הם מוצבים בעיקר בבסיס האווירי אל דאפרה ובנמלי המדינה.
איחוד האמירויות הערביות: מדובר בעוד בעלת ברית ותיקה של ארה"ב, המארחת כ-3,500 חיילים אמריקאים בשטחה. הם מוצבים בעיקר בבסיס האווירי אל דאפרה ובנמלי המדינה.
עומאן: במדינה מוצבים כמה מאות חיילים אמריקאים, בעיקר אנשי חיל האוויר. המדינה מאפשרת לטייסים האמריקאים לבצע אלפי טיסות. בין היתר חלק מהתקיפות בתימן יוצאות מעומאן.
טורקיה: היא המדינה היחידה במזרח התיכון החברה בנאט"ו, ארה״ב מחזיקה כוחות בטורקיה בעיקר בבסיס חיל האוויר בסיס חיל האוויר אינג'ירליק. שוכן באינג'ירליק 11 ק"מ מזרחית למרכז העיר אדנה ו-33 ק"מ מצפון-מערב לחוף הים התיכון בדרום טורקיה. הבסיס מופעל על ידי נאט"ו, הצבא הטורקי וחיל האוויר האמריקני. בבסיס צי של מטוסי קרב אסטרטגיים של ארצות הברית.
קפריסין: באי הקטן יש בסיס גדול של הבריטים אשר מאפשר לאמריקנים להשתמש בו בעת לחימה וכן ישנה סבירות כי במקרה של תקיפה באיראן גם הבריטים יקחו חלק בתקיפה בין היתר מהבסיס הזה. על כל זה יש להוסיף את הבסיסים של צבא מצרים, ירדן, וכמובן ישראל.
העוצמה של צבא ארצות הברית כרגע באזור היא מסה קריטית ובכוחה לכתוש בעוצמה רבה את איראן שנחשבת לאחת המדינות הגדולות עם יכולות צבאיות גדולות אומנם חיל האוויר שלה הוא ישן והיא ללא הגנה אווירית אחרי שישראל השמידה את סוללות S400 שסיפקה לה רוסיה אבל לצד זאת בידי איראן אלפי טילים וכן עשרות אלפי כטבמים חלקם יכולים לטוס אלפי ק״מ. כמו כן בידי איראן עדין יכולות אש של מלציות בעיראק, סוריה, ירדן, תימן ובלבנון איתות לכך קיבלה ישראל בימים האחרונים מירי מתימן ומלבנון.
טורקיה: היא המדינה היחידה במזרח התיכון החברה בנאט"ו, ארה״ב מחזיקה כוחות בטורקיה בעיקר בבסיס חיל האוויר בסיס חיל האוויר אינג'ירליק. שוכן באינג'ירליק 11 ק"מ מזרחית למרכז העיר אדנה ו-33 ק"מ מצפון-מערב לחוף הים התיכון בדרום טורקיה. הבסיס מופעל על ידי נאט"ו, הצבא הטורקי וחיל האוויר האמריקני. בבסיס צי של מטוסי קרב אסטרטגיים של ארצות הברית.
קפריסין: האי הקטן יש בסיס גדול של הבריטים אשר מאפשר לאמריקנים להשתמש בו בעת לחימה וכן ישנה סבירות כי במקרה של תקיפה באיראן גם הבריטים יקחו חלק בתקיפה בין היתר מהבסיס הזה.
על כל זה יש להוסיף את הבסיסים של צבא מצרים, ירדן, וכמובן ישראל.
העוצמה של צבא ארצות הברית כרגע באזור היא מסה קריטית ובכוחה לכתוש בעוצמה רבה את איראן שנחשבת לאחת המדינות הגדולות עם יכולות צבאיות גדולות אומנם חיל האוויר שלה הוא ישן והיא ללא הגנה אווירית אחרי שישראל השמידה את סוללות S400 שסיפקה לה רוסיה אבל לצד זאת, בידי איראן אלפי טילים וכן עשרות אלפי כטב"מים, חלקם יכולים לטוס אלפי ק״מ.
כמו כן בידי איראן עדין יכולות אש של מיליציות בעיראק, סוריה, ירדן, תימן ובלבנון איתות לכך קיבלה ישראל בימים האחרונים מירי מתימן ומלבנון.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.