בשעות שלפני תקיפות צה"ל בכלא אווין בטהרן כחלק ממבצע "עם כלביא", הופיעו פוסטים ברשתות החברתיות בפרסית, שבישרו את ההתקפה וקראו לאיראנים לשחרר את האסירים.

רגעים ספורים לאחר פגיעת הפצצות, הופיע סרטון ברשתות X ובטלגרם, שהתיימר להראות פיצוץ בכניסה לכלא, הידוע לשמצה בשל החזקת אסירים פוליטיים. פוסט אחד ב-X כלל האשטאג בפרסית: "#freeevin".

התקיפה על הכלא הייתה אמיתית, אך הפוסטים והסרטון לא היו כפי שנראו. הם היו חלק מלוחמה פסיכולוגית, כך על פי חוקרים שעקבו אחר המלחמה, ו"דווח בניו יורק טיימס".

לא מדובר בתכסיס היחיד במהלך הסכסוך. במשך 12 ימי הלחימה, ישראל ואיראן הפכו את הרשתות החברתיות לשדה קרב דיגיטלי, תוך שימוש בהונאה כדי לנסות להשפיע על התוצאה, אפילו בזמן מהלומות הטילים שהרגו מאות וטלטלו את המזרח התיכון הסוער. הפוסטים, אמרו חוקרים, ייצגו עוצמה גדולה יותר של לוחמת מידע, בכך שהחלה לפני התקיפות, השתמשה בבינה מלאכותית והתפשטה במהירות כה רבה.

לוחמת מידע, המכונה לעתים קרובות לוחמה פסיכולוגית, היא עתיקה כמו המלחמה עצמה. אך מומחים אומרים שהמלחמה בין ישראל לאיראן הייתה אינטנסיבית וממוקדת יותר מכל דבר שהיה קודם לכן, ונראה על ידי מיליוני אנשים שגלשו בטלפונים שלהם כדי לקבל עדכונים, אפילו בזמן שנפלו פצצות.

הסיבה לכך היא שהטכנולוגיה של ימינו – שכיחותן של הרשתות החברתיות והופעתה של בינה מלאכותית – שינתה את יכולתן של מדינות להגיב לאירועים ולדבר ישירות עם אזרחים ואחרים בזמן אמת בדרכים אמינות יותר מאי פעם.

איראן, לדוגמה, שלחה התראות בעברית לאלפי טלפונים ניידים ישראלים שהזהירו את הנמענים להימנע ממקלטים משום שחמושים תכננו לחדור אליהם ולתקוף את אלה שבתוכם, על פי חוקרים והצהרות רשמיות. רשת של חשבונות ב-X המיוחסים לישראל הפיצה מסרים בפרסית שניסו להטות באמון בממשלת איראן, כולל כאלה שסופרו על ידי אישה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית.

"זה בהחלט עידן חדש של לוחמה פסיכולוגית", אמר ג'יימס ג'יי. אף. פורסט, פרופסור ללימודי ביטחון באוניברסיטת מסצ'וסטס, שכתב בהרחבה בנושא. "מעולם לא הייתה באמת תוצאה קודמת בהיסטוריה שבה הייתה לך היכולת להגיע לקנה מידה גדול עם סוג כזה של תעמולה".

שטף ההונאה מציע הצצה למה שארצות הברית או מדינות אחרות יתמודדו כמעט בוודאות אם תפרוץ מלחמה. תמונות מזויפות של מפציצי B-2 הרוסים הופיעו ברשת כאשר הנשיא טראמפ הורה לתקוף את אתרי הגרעין הקבורים עמוק באיראן.

יש המפקפקים במידת המוכנות של ארצות הברית, במיוחד לאור קיצוץ המאמצים של ממשל טראמפ במאבק בפעולות השפעה זרות. האסטרטגיה הצבאית האמריקאית כוללת פעולות מודיעין – המכונות בפנטגון כפעולות תמיכה במודיעין צבאי – אך לעתים קרובות הן מטופלות כמעין תפקיד תומך בלבד.

רוסיה, ואחריה סין, נחשבת ליריב האסרטיבי ביותר בכל הנוגע לקמפיינים של השפעה ופרופגנדה. היא ניהלה מלחמת מידע סוערת נגד אוקראינה ובעלות בריתה מאז שיצאה לפלישה מלאה למדינה בשנת 2022. על פי דיווחים מסוימים, היא פגעה בתמיכה בכמה מדינות, כולל ארצות הברית.

"אני חושב שמה שרוב האנשים היו אומרים הוא שאנחנו לא מוכנים בצבא לסוג של פעולות מידע או מבצעים פסיכולוגיים שעשויים להפוך למיינסטרים במאה הזו", אמר דיוויד מילר, קצין מודיעין לשעבר שלימד עד לאחרונה במכון לשירות החוץ, האקדמיה להכשרה דיפלומטית של מחלקת המדינה.

ישראל ואיראן שתיהן עקבו אחר ספר הפעולות של רוסיה, בניסיון לעצב את דעת הקהל בארץ ובחו"ל, אך עם היכולת הנוספת לשלב כלי בינה מלאכותית זמינים באופן נרחב בקמפיינים שלהן.

"אם נחזור לימיה הראשונים של המלחמה באוקראינה, ראינו קמפיינים של דיסאינפורמציה מרוסיה, אך הם היו פרימיטיביים למדי בהשוואה למה שראינו בימיה הראשונים של המלחמה בעזה", אמר האני פריד, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי.

הוא מייסד שותף של GetReal Security, חברה שסימנה לראשונה את הסרטון המניפולטיבי של כלא אווין. "זה כלום", הוסיף, "בהשוואה למה שאנחנו רואים באיראן".

גורמים משני צידי הסכסוך הציפו את האינטרנט בתמונות וסרטונים מניפולטיביים או מפוברקים, בניסיון לדכא את המורל ולגרום לדמוניזציה של הצד השני. התוכן כלל תמונות מסכסוכים קודמים ובדיות ברורות של המנהיג העליון של איראן וראש ממשלת ישראל. תמונות עדינות יותר, כמו הסרטון בבית הכלא של אוין, דווחו בתחילה כאמיתיות על ידי כמה ארגוני חדשות, כולל הניו יורק טיימס.

פריד השווה את לוחמת המידע של ימינו למאמצים במלחמת העולם השנייה, כאשר מדינות לוחמות התקשרו באמצעות עלונים שהוטלו ממטוסים או באמצעות רדיו. "עם רדיו היה לך מסר אחד ושלחת אותו", אמר. "עכשיו יש לך מיליון הודעות שאתה שולח למיליון אנשים. זה כמובן שונה מאוד, מאוד".

את ההשפעה בסכסוך הנוכחי קשה למדוד בוודאות. אזרחים מתאחדים לעתים קרובות מאחורי מנהיגיהם בזמן מלחמה, ומתייחסים לתעמולה גלויה בספקנות או בזלזול. גם אם לוחמה פסיכולוגית לא משנה את מהלך הסכסוך, אומרים אנליסטים, היא יכולה לעצב את תפיסות הציבור לגביו. "בהחלט יש אנשים שמאמינים שזה הניצחון הנרטיבי שקובע", אמר מילר.

מאמצי איראן נראו כמכוונים לקהל מקומי ואזורי לא פחות מאשר לישראל עצמה, אמר ארי בן-עם, מייסד שותף של Telemetry Data Labs, חברת אנליטיקה דיגיטלית בתל אביב. זה שיקף את "רצונם לשמור על מוניטין אזורי", הוסיף.

סרטון מפוברק אחד הראה הרס בנמל התעופה בן גוריון בישראל שלא התרחש. תמונות וסרטונים של הריסות מטוסים ישראליים – ומאוחר יותר אמריקאים – הופיעו בחשבונות שחוקרים איתרו לאיראן ולתקשורת הממלכתית שלה.

איראן טענה כי הפילה לפחות שלושה מטוסי F-35 ישראליים. גורמים בצה"ל מכחישים כי איבדו מטוס כלשהו בקרבות, ולא הוצגו ראיות המצביעות על כך. 

תקשורת איראנית אף טענה כי לכדה טייס ישראלי, אך NewsGuard, חברה המנטרת מידע כוזב בתקשורת, זיהתה את התמונה כתמונה של קצין זוטר מחיל הים של מדינת צ'ילה שצולמה בשנת 2011.

NewsGuard תיעדה 28 טענות כוזבות של איראן, שהסתמכו "על שילוב של מקורות תקשורת רשמיים ממלכתיים, אתרים וחשבונות אנונימיים, ומשפיענים פרוקסיים להפצת תעמולה" ביוטיוב, פייסבוק, X, טלגרם וטיקטוק.

למרות שלעתים קרובות הופרכו, התמונות והסרטונים נצפו מיליוני פעמים, ורבים נותרו ברשת. בינה מלאכותית כעת מסוגלת לא רק לייצר תוכן מתורגם, אלא לעשות זאת בטעם טוב. "הפרופילים המזויפים משכנעים יותר", אמר אחיה שץ, בהתייחסו למאמציה של איראן. הוא המנהל בפועל של FakeReporter, ארגון העוקב אחר קמפיינים של דיסאינפורמציה בישראל.

"העברית משכנעת יותר, והתוכן מותאם באופן מקצועי יותר לקהלי היעד", אמר שץ. "נפח החומר – טקסטים, תמונות, סרטונים – חסר תקדים". הקמפיין של ישראל נגד איראן התמקד בנזק שגרמה באותה מידה כמו במחלוקת הפוליטית הפוטנציאלית שהיא עוררה.

דו"ח של Horizon Intelligence, חברת הערכת איומים בבריסל, ציטט חשבונות מדיה חברתית המקושרים לישראל והציגו צילומים ישנים של מחאות כדי לרמוז על אי שקט נגד הממשלה. סרטון חדש שנוצר על ידי בינה מלאכותית לכאורה מראה איראנים קוראים, "אנחנו אוהבים את ישראל".

דארן ל. לינוויל, מנהל שותף של מרכז הזיהוי הפלילי של אוניברסיטת קלמסון, אמר כי הסרטון, שלכאורה מציג פיצוץ בכלא אווין, הופיע כמעט מיד בחשבונות ב-X ובטלגרם, ולאחר מכן התפשט ברשת מתואמת של חשבונות לא אותנטיים שדחפו תוכן אנטי-איראני, והגיע למיליוני אנשים. הוא כינה זאת דוגמה בולטת ל"תיאום בין לוחמה פיזית ללוחמה פסיכולוגית".

המלחמה הפסיכולוגית נמשכה גם לאחר שההפצצות פסקו בכניסת הפסקת האש. יום לאחר ששתי המדינות הסכימו על הפסקת האש, הופיע חשבון חדש ב-X שטען שהוא דובר המוסד בשפה הפרסית. פוסטים בחשבון הציעו סיוע כספי ורפואי לאיראנים שמרדו.

אמיר אישר ל"טיימס" כי התקשרה אליו קבוצת אנשים שלא הכיר, אשר הגיעו מאוחר יותר לביתו עם ציוד צילום וסיפקו לו סדרה של הודעות בעברית שרצו שיקרא במצלמה בפרסית. הוא היה משוכנע שהמבקרים היו מהמוסד, שסירב להגיב לשאלות בנוגע לחשבון.

משרד הבריאות האיראני התייחס לחשבון ברצינות מספקת עד שהוציא אזהרה לאיראנים להתעלם מהצעות הסיוע של המוסד, על פי דיווח של סוכנות הידיעות הרשמית של המדינה.

הדיווח עוסק בוויכוחים או ב"ממים" המתפשטים ברשתות החברתיות האיראניות או הישראליות, כמו תגובה ערמומית לסרטון בשם "האיש שלנו בטהרן", שהתפשט באופן נרחב ברשת במהלך הסכסוך.

הסרטון מציג את בריגדיר גנרל (מקביל לתת אלוף בישראל) אסמעיל ע'אני, מפקד כוחות קודס של משמרות המהפכה האסלאמית, כסוכן מוסד בלב מספר מבצעים ישראליים חשאיים. המוזיקה המתנגנת ברקע הסרטון היא כמובן שיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "טהרן".

זמן קצר לאחר התפשטות הסרטון, החשבון ב-X שטען שהוא המוסד הגיב. הוא פרסם כי, למעשה, "ע'אני אינו שלנו".