פוליטיקה
הממשלה תאשר ביום ראשון תוכנית לפיתוח היישובים הבדואיים בנגב
החלטה מהפכנית, שמשלבת מקלות וגזרים, ואשר צפויה להיות מאושרת ביום ראשון – מבקשת לקדם את ההתיישבות ביישובים הבדואיים, תוך פתרון סוגיית תביעות הבעלות, המונעות זה שנים ארוכות את התפתחות החברה הבדואית בנגב.
רקע קצר: בשנות ה־70 אפשרה המדינה לכל בדואי לרשום בצורה מסודרת אצל פקיד ההסדר איזו קרקע הוא טוען ששייכת למשפחתו מימים ימימה, כאשר למעשה אף בדואי לא נדרש להוכיח כלום, או להציג מסמכים שיחזקו את תביעתו. המדינה, מצידה, התייחסה אל הרישומים הללו כאל אוסף של טענות. הבדואים, מצידם, ראו ברישום הזה משום הכרה של מדינת ישראל בתביעותיהם ההיסטוריות. אלפי תביעות הוגשו אז לגבי שטחי ענק, שהיקפם גדול יותר מפי 15 משטח השיפוט של תל אביב.
בנגב חיים כיום כ־330 אלף בדואים, כ־170 אלף מהם בהתיישבות לא מוסדרת, וכ־90 אלף מתוכם בשטח שמחוץ ליישובים החוקיים. במהלך השנים עשתה המדינה מאמצים גדולים לשכנע את הבדואים לעזוב את הפזורה ולעבור אל היישובים המוסדרים, שם הבטיחה לספק להם באופן חוקי מגרשים למגורים, תשתיות, חינוך, רווחה וכל מה שהם צריכים.
אלא שכאן נתקלה המדינה בבעיה. תביעות הבעלות של הבדואים תופסות שטחים נרחבים בתוך היישובים – בחלק מהמקומות עד 60%־%80 משטח היישוב – ותובעי הבעלות סירבו לאפשר לאחרים להתיישב על הקרקע שאותה תבעו. שטחי הענק הללו נשארו בלתי מנוצלים ולא אפשרו לעשות בהם שימוש. גם כשהמדינה הגיעה עם חלק מתובעי הבעלות להסדר, והעניקה להם פיצוי בקרקע אחרת ובכסף, היא גילתה שאף בדואי לא מוכן להתיישב על שטח שהוגדר בעבר כתביעת בעלות של בדואי אחר, גם אם זה חתם מול המדינה על מסמך שלפיו הוא מוותר על תביעתו.
מציאות זו הובילה למצב שבו חלק מהיישובים הבדואיים תקועים לגמרי, ואין דרך לפתח אותם עבור בדואים שחיים בפזורה ושלמדינה יש עניין ליישב אותם במקום חוקי ומסודר. ההצעה שמגיש עכשיו עמיחי שיקלי, השר הממונה על רשות הבדואים, שהכנתה רוכזה על ידי מנכ"ל משרדו אבי כהן סקלי, מציעה תוכנית של מקלות וגזרים.
כל בדואי המחזיק בתביעת בעלות בתוך שטח יישוב מוסדר, יקבל פרק זמן מוגבל בן כמה חודשים, שבמהלכו יוכל להגיע להסדר עם המדינה.
אם יחתום על הסדר כזה, המדינה תכיר בחלק מהקרקע כשייכת לו, ותפצה אותו גם בכסף. את התמורה הזו הוא יקבל רק אחרי שיאפשר לבדואים אחרים להתיישב על הקרקע ששחרר במסגרת ההסכם. בדואי שיתמהמה, ימצא את המדינה מציעה לו פחות ופחות תמורות ככל שעובר הזמן.
בדואי שיסרב להגיע לפשרה – שטח תביעת הבעלות שלו ייגרע מהקו הכחול של תוכנית המתאר של היישוב שלו, והוא יישאר עם תביעה על קרקע חסרת ערך. בחלק מהמקרים תוכל המדינה להפקיע את הקרקע לגמרי. לפי התכנון, במהלך מהיר ככל האפשר, יועברו בדואים מהפזורה הלא חוקית אל השטחים שיתפנו בתוך היישובים החוקיים; ובמקביל למגורים זמניים שיאושרו להם על קרקע שתוקצה להם במקום, יקודמו עבורם תכנון ובנייה של קבע. מדובר בשלב הראשון בפיילוט, שיופעל בשלושה יישובים – כסיפה, מרעית וסעווה – כשהרעיון הוא להמשיך את המהלך באופן מדורג, יישוב אחר יישוב.
לדברי השר שיקלי: "רפורמת 'הקווים הכחולים' מבקשת לפצח את אתגר תביעות הבעלות, שהוא מהאתגרים הקשים ביותר מול החברה הבדואית בנגב. הרפורמה מתמקדת בתביעות ביישובים קיימים שסובלים משיתוק בפיתוח בשל ריבוי התביעות. הרפורמה שגובשה, בסיוע כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, משלבת בין תמריצים חיוביים לתמריצים שליליים, ומשרטטת לוח זמנים קשיח של תמורות הולכות ופוחתות, וזאת במטרה לעודד את תובעי הבעלות ללכת למסלול של פתרון מוסכם לפני תביעות נגדיות ואכיפה".
בתנועת רגבים, שמכירה מקרוב את התוכנית המוצעת, מברכים עליה. "לאחר שנים ארוכות שבהן כשלו ניסיונות הסדרת ההתיישבות הבדואית בהיעדר מדיניות סדורה", אומר מנכ"ל התנועה מאיר דויטש, "התוכנית הזו מביאה בשורה אמיתית, וכוללת לצד התמריצים גם מערך בלמים ואיזונים – ואנו בהחלט מברכים על כך".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד פנה היום (שלישי) במכתב ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו דרש למנוע את קידום מתווה רביבו, שנחשף ב"מעריב", שמטרתו לאפשר יציאת חרדים המשתמטים מגיוס לאומן בראש השנה. לדבריו, אם תבחר הממשלה לקדם את המתווה ו"לפעול בניגוד לחוק", הוא יעתור נגדה לבג"ץ.
בפנייתו טען לפיד כי "הממשלה עושה מאמצים כבירים על מנת לאפשר ל-10,000 חרדים חייבי גיוס ועריקים מצה"ל, מעוכבי יציאה מהארץ, לטוס לאומן". לדבריו, מדובר בצעירים בריאים בגיל גיוס שנמצאים תחת צו עיכוב יציאה מהארץ, "במקום לתרום את חלקם בחברה הישראלית ולמלא את מצוקת כוח האדם בצבא".
לפיד הזכיר כי בשבוע שעבר פתח צה"ל במבצע לאיתור 14,600 עריקים ומשתמטים, לרבות תגבור האכיפה בנתב"ג. "הניסיונות לקדם מתווה שיסייע לאותם משתמטים לצאת מהארץ אינו חוקי. מדובר בעריקים אשר הופעלו נגדן סמכויות אכיפה פליליות, לאור ביצוע עבירה, ולכן הוא יהווה התערבות בלתי חוקית ופסולה בפעולות האכיפה המוסדרות בחוק, שלפיו מי שאינו מתגייס לצבא דינו מאסר", כתב.
בהמשך הוסיף: "מדובר במהלך שהוא גם בלתי סביר בעליל, ופוגע קשות בעיקרון השוויון. זה כמעט שנתיים שצה"ל נלחם בחזיתות רבות… 899 חללים נפלו בהגנה על הארץ, אלפים רבים נפצעו בגוף ובנפש, משרתי המילואים קורסים תחת הנטל אחרי 400 ו-500 ימי מילואים; וממשלת ישראל פועלת שוב ושוב בניגוד לחוק כדי לסייע למשתמטים".
לדבריו, "צה"ל הוא צבא העם, החברה הישראלית לא מוכנה לקבל עוד את האפליה בין דם לדם מסיבות פוליטיות. האופוזיציה בראשותי תעשה כל שביכולתה כדי למנוע את המהלך הבלתי חוקי והבלתי מוסרי הזה".
בסיום מכתבו קרא לפיד ליועצת המשפטית לממשלה "להפעיל את סמכותך, להבהיר את עמדתך בנושא ולמנוע את המתווה הנדון וכל שיבוש או התערבות של הממשלה בהליכי האכיפה ושמירת החוק בישראל", והבהיר כי יש לראות בפנייה זו כמכתב מיצוי הליכים לקראת עתירה עתידית לבג"ץ.
כזכור, השבוע חשפנו במעריב את "מתווה רביבו" שיביא לפתרון טיסות של אלפי חסידי ברסלב, הטסים מדי שנה לאומן בראש השנה, וכעת לא יוכלו מכיוון שהוצאו להם צווי איסור יציאה מהארץ בגין השתמטותם משירות צבאי על פי חוק. ההערכות הן כי מדובר בכ-5,000 חסידים משתמטים מתוך עשרות אלפים הצפויים לטוס.
מי שמקדם את הטיפול באירועי הטיסות של חסידי ברסלב לאומן בראש השנה, והצליח להשיג תקציב של 10 מיליון ש"ח לצורך כך, הוא נציג חסידי ברסלב בכנסת – חבר הכנסת אליהו רביבו מהליכוד, שנבחר לרשימת הליכוד בין היתר בזכות שיתוף פעולה בינו ובין הרב שלום ארוש – מחשובי רבני ברסלב.
לצורך טיפול בבעיית המשתמטים שיש להם צו איסור יציאה מהארץ, חבר הכנסת רביבו מקדם מתווה שלפיו תהיה הבחנה בין מי שהשתמט משירות צבאי ולא התייצב בלשכות הגיוס לקבלת פטור – למי שהיה לו מעמד של בן ישיבה, אשר פגע עם תום תוקפו של חוק הגיוס אשר בוטל על ידי בג"ץ.
לפי המתווה של רביבו, מי שלא היה לו פטור לא יוכל לצאת מהארץ – אך מי שהיה עם מעמד של בן ישיבה ומעמדו נפגע בשל פקיעת תוקפו של החוק, יש לאפשר לו להמשיך לנהל את אורחות חייו עד להסדרת מעמדו באמצעות החוק אשר מקודם בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון, ובתוך כך גם לאפשר לו לצאת מהארץ לפרק זמן מסוים בשביל לטוס לאומן ולחזור באופן מיידי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך עקרונית במתן אפשרות לחסידי ברסלב לטוס לאומן בראש השנה, ויו"ר ש"ס אריה דרעי מסיע בעניין. עמדת גורמים בקואליציה היא כי במידה והממשלה תעביר החלטה שמאפשרת יציאה ספציפית לאומן לפי מתווה רביבו, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תוכל לבלום זאת – והדבר יעבור מבחן בג"ץ.
עם זאת, גורמים בקואליציה ספקניים לגבי האפשרות להעביר את המתווה במלואו בשל פרק הזמן הקצר שנשאר עד לטיסות לאומן לפני ראש השנה – אשר יתחילו כבר בעוד שבועיים. לצד הניסיון לקדם את המתווה שלו, רביבו הצליח, כאמור, לגייס 10 מיליון ש"ח לטובת הטסים לאומן – זאת בשל דרישת מולדובה לתשלום עבור השימוש בתשתיות של המדינה בזמן מעבר החסידים תושבי ישראל בדרכם לאומן.
