ביטחון
המלכוד של חמינאי: לאיראן יש רק שתי אפשרויות בנושא תוכנית הגרעין
איראן ניצבת בימים אלו מול דילמה קשה מאוד – מצד אחד היא מביעה עניין להמשיך בתוכנית הגרעין – כנראה כדי ליצור נשק, אבל מצד שני ההשלכות של המשך במסלול כזה לא בהכרח יהיה לטובתה, מהפעלת מנגנון סנקציות ועד לתגובה צבאית נוספת, שדומה בהיקפה למכות שהיא ספגה במבצע "עם כלביא".
אז מהן האופציות של איראן כרגע? על כך ענה ד"ר אחמד עג'אג', חוקר בתחום הדיפולמטיה ויחסים בין לאומיים בלונדון, בריאיון לערוץ הסעודי אל-חדת': "משא ומתן הוא בלתי נמנע משום שהאלטרנטיבה היא מלחמה".
הוא אמר: "אם המשא ומתן ייפסק כעת, פירוש הדבר שהדברים חזרו לנקודת ההתחלה, כלומר שארצות הברית וישראל יחשבו שאיראן מתעקשת על תוכנית הגרעין שלה וחידשה את העבודה עליה – ולכן הן יחזרו לתקוף אותה. האלטרנטיבה לאפשרות זו היא דיפלומטיה, ודיפלומטיה היא סוג של מלחמה באופן אחר. במילים אחרות, הן רוצות שאיראן תגיב לתנאים שדורשת ארצות הברית באופן עקיף, כלומר שאיראן חייבת לחשוף את החומרים המועשרים שארצות הברית לא מודעת אליהם, ועליה לאפשר לפקחי סבא"א לחזור".
הוא הדגיש: "זה מה שאיראן דוחה, משום שזה אומר לתת לאמריקה את התירוץ שעליו התלוננה טהרן, והוא שהפקחים מדליפים מידע מחוץ לטהרן ושהם אינם פועלים בצורה בלתי משוחדת. קבלת העניין על ידי טהרן היא כניעה".
הוא הסביר את המלכוד שאיראן נמצאת בו: "המצב קשה עבור איראן. אם היא מסרבת לנהל משא ומתן, פירוש הדבר חזרה למלחמה, ואם היא מנהלת משא ומתן, עליה לסגת מהמשא ומתן הזה, כפי שראינו מהתנאים האירופיים שהם מטילים על טהרן, שהם למעשה שאיראן תיסוג מהמשא ומתן שלה עם ארצות הברית. ארצות הברית אומרת שלאיראן אין זכות כלל להעשיר אורניום איראני, וזה משהו שאיראן דוחה. המשא ומתן נראה מסובך, אבל בסופו של דבר אני מאמין שאיראן תגיב לו, ואם היא לא תגיב, אז תפרוץ מלחמה ביניהן".
במהלך הריאיון נשאל עג'אג' אילו כלים וכלי נשק דיפלומטיים יש לאיראן במלחמה הזו לאחר המכות שפקדו אותה, וענה: "כמובן, מצבה של איראן קשה מאוד כי היא הימרה על שני דברים. ראשית, הברית הרוסית. איראן האמינה שרוסיה תעמוד איתה בעמדה חזקה ויציבה כי היא נתנה לרוסיה הכול במלחמתה עם אוקראינה, אבל היא הופתעה שרוסיה לא עמדה ולא סיפקה לה את הנשק הדרוש כדי להגן על שמיה, במיוחד את מערכת ההגנה האווירית S-400".
הוא המשיך: "משמעות הדבר היא שהאיראנים רואים בכך חוסר תמיכה עבורם במלחמה זו. לכן, הם רואים – וזה מה שגם נאמר בעיתונים האיראניים – שהאופציה שהתבססה על ברית אסטרטגית עם רוסיה אינה טובה כלל, והאופציה שלהם עם סין אינה במצב הטוב ביותר, ולכן הם מנהלים את המלחמה הזו בתנאיה. לכן, האפשרויות שלהם מוגבלות מאוד".
עוד אמר: "יש להם את הנשק לעצור את התוקפנות האמריקאית או הישראלית, והאפשרות היחידה היא לנהל משא ומתן עם האירופאים על פשרה שממנה הם מקווים להשיג את זכותם להעשרה, אפילו בשיעורים קטנים, כפי שהייתה ההצעה האמריקאית הראשונה לפני התקיפה". כזכור, גרמניה, צרפת ובריטניה מוכנות להציע לאיראן דחייה של מועד החלת מנגנון הסנאפבק אם היא תסכים לתנאים שכוללים את חידוש השיחות מול וושינגטון.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
