חדשות בעולם
המלחמה המתמשכת באוקראינה מאטה את הכלכלה הרוסית
יותר משלוש שנים לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, כלכלת המלחמה של רוסיה מתחילה להיחלש – מה שעשוי להביא להחלשת התמיכה הציבורית במלחמה. על פי דיווח בפייננשל טיימס, מאז פתיחת המערכה באוקראינה, חלק משמעותי בתמיכה במלחמה היה טמון בכך שהקרמלין הצליח להעלות את רמת החיים הכללית – למרות הסנקציות הכבדות והאינפלציה המפלצתית.
אנליסטים של העיתון מצביעים על כך שהעלייה ברמת החיים, שהתבטאה בעליית השכר הממוצע, מתחילה להיבלם. בין ספטמבר לדצמבר 2024 עלה השכר הממוצע ב-4.2%, אך ברבעון הראשון של 2025 עמדה העלייה על 2.2% בלבד.
למרות זאת, מסייגים האנליסטים, תחושת הביטחון הכלכלי בקרב הציבור לא תתערער כל כך בקלות. "רוסיה נמצאת תחת לחץ אדיר והצרות הכלכליות שלה מצטברות", אמר לעיתון הכלכלן הרוסי קונסטנטין נאסונוב. "אבל במקביל, לאנשים יש יותר כסף מעבר. כמה שזה יישמע מוזר – שתי המגמות האלו מתקיימות במקביל".
לאחר הפלישה ב-2022, במטרה להתמודד עם עלויות המלחמה הגבוהות ועם הסנקציות, הקרמלין שבר קופת חיסכון והזרים רזרבות כספיות שנשמרו במשך שנים. בין היתר הוזרמו כספים למשכורות לחיילי מילואים, והלוואות משכנתאות לעסקים הקשורים למלחמה ולמשקי הבית. בשנה הראשונה למלחמה החלה הכלכלה הרוסית לטפס בשיעור שלא נראה במדינה מזה עשורים, זינוק שגם האינפלציה המצטברת של 30% לאורך שלוש שנים לא הצליחה לעצור.
הערכותיה האחרונות של קרן המטבע הבינלאומית מצביעות אף הן על האטה, כאשר צמיחת ה-GDP של רוסיה יורדת ל-1.5% בשנת 2025, עם צפי של עלייה של 0.9% ב-2026 – שינוי חד לעומת 2024 שהסתכמה ב-4% צמיחה. במקביל, הרזרבות הכספיות מידלדלות, והכנסות נוספות מתעכבות להגיע בשל מחירי הנפט שנותרו נמוכים.
לפי שעה כשליש מהאזרחים הרוסים מדווחים על ירידה במצבם הכלכלי, לפי סקרים אחרונים, אך הרוב (40%) עדיין מדווחים כי לא חוו פגיעה במצבם, בעוד ש-20% דיווחו על שיפור. "ככל שהרוסי הממוצע ירגיש בכיסו את מחיר המלחמה – הסיכוי שימשיך לגבות את המערכה יורד", מעריך אנליסט נוסף. אך בעוד שהמצב ממשיך להידרדר, יתכן כי ייקח עוד זמן רב עד שההתנגדות תצבור כוח משמעותי שישפיע על המהלכים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
