אל״מ מיקי אלמקייס, מפקד בה״ד 10 בית הספר לרפואה צבאית של צה״ל, התארח ב-7 באוקטובר 2023 בבית בני משפחת אשתו בצפון הארץ. כמה דקות אחרי שנשמעו האזעקות באזור הדרום והמרכז הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל. ״מחפשים אותך״ אמרה לו אשתו והגישה לו את הנייד שלא הפסיק לטרטר. ״אני בצפון בנופש בבית של המשפחה של אשתי. השיחות הראשונות היו מעורפלות, עדיין הכול עוד לא ברור״ מספר אל״מ אלמקייס.
אבל אז מגיעה שיחה דרמטית ולא צפויה ״אני מקבל שיחה מהנהג שלי. אני רואה על הצג את השם שלו וחשבתי שהוא רוצה לומר לי שהוא כבר מוכן לאסוף אותי, אבל מרגע שאני עונה לשיחה אני שומע אותו מתנשף, הוא היה בלחץ וצעק לי: ׳המפקד תציל אותי׳ מיד הבנתי שהוא בנובה, שהוא בסכנה״ משחזר אל״מ אלמקייס.
מיקי אלמקייס (צילום: פאולינה פטימר)
״ישר באותו רגע הבנתי שאנחנו באירוע גדול יותר ומשמעותי במיוחד. באותו רגע אני דורך את כל הבה״ד, החזרתי אנשים מהבית אל הבסיס, מיד נערכנו להוציא את ׳צוותי הרחף׳- צוותי הכוננות המטכ״לית המיידית של חיל הרפואה. כוננות צוותי הרפואה הכוללים רופאים, פרמדיקים וחובשים קרביים. ״הבה״ד הוציא 15 צוותים למרות שאנחנו מחויבים בפקודות בחמישה צוותים״ מספר אל״מ אלמקייס. הצוותים פעלו במשך השעות הראשונות ברחבי העוטף. ״הצוותים נתנו מענה במרחב העוטף וטיפול ב-130 אזרחים פצועים״ מספר אל״מ אלמקייס.
אבל האתגר של אל״מ אלמקייס היה רחב יותר מאשר מתן המענה הראשוני של תגבור כוחות הרפואה בשטח בשעות הראשונות של ההתקפה. ריבוי הנפגעים בקרב כוחות צה״ל לא פסח גם על חיל הרפואה. 71 לוחמי החייל בהם חובשים קרביים, פרמדיקים ואף רופאים נהרגו ועשרות אחרים נפצעו.
בין הנופלים סמל איתן זקס ז״ל, חניך בקורס חובשים קרביים שנהרג במבצע 'עם כלביא'. לאחר שטיל פגע בביתו, הפרמדיקית גאיה צוברי, מדריכה בבה״ד 10, נפצעה במהלך התמרון הקרקעי בעזה. ״עם תחילת המלחמה, ייצרתי לצה״ל 700 חובשים יותר, נוסף על מה שיש בשגרה. נאלצנו לקצר את הקורס שהתנהל ובתוך שלושה ימים פיזרנו את החניכים בחזרה ליחידות.
בה"ד 10 (צילום: פאולינה פטימר)
כבר באותו היום של ה-7 באוקטובר, הפעלנו מאמץ ׳זמן יקר׳. ביצענו אימונים לרמת הלוחמים. הוצאנו המון מדריכים שיצאו לאמן לוחמים, חובשים, מטפלים בכירים.
למעלה מ-60,000 מתאמנים שהבה״ד נגע בהם בשיתוף עם ענף אימוני רפואה קרבית של המרכז לאימון היבשה. הזרוע של האימונים כל הזמן התרחבה והשתפרה. התנאי של קרפ״ר היה כל רופא או מטפל בכיר שנכנס לתמרון חייב לעבור הדרכת MTLS. למעלה מ-5,000 רופאים ופאראמדיקים עברו הכשרות כאלה. היה כאן אירוע מאוד משמעותי – להסביר לרופא שמגיע מהאזרחות כאיש מילואים עד באזרחות למה בבית חולים עושים בשיטה מסוימת ובשטח זה אחרת״. מספר מפקד בה״ד 10.
חיל הרפואה הגיע מוכן למלחמה, ״חיל מאוד מקצועי, נשען על ידע ולמידה ארוכת שנים. נערכנו מראש עם כלי פינוי, עם מנות דם מלא, כשאנחנו הצבא הראשון בעולם ובעצם הגוף הראשון בעולם שנתן לפצועים מנות דם בשטח. בסמוך למקרה הפציעה. אנחנו הצבא היחיד בעולם שמוצב מטפל בכיר בדמות רופא או פראמדיק בכל פלוגה, כשברשתו ציוד חדשני לטיפול מציל חיים״ אומר אל״מ אלמקייס.
בצה״ל החליטו לקצר את זמן הפינוי של נפגעים למינימום. המשמעות היא כי במלחמה, זמן ההגעה של פצועים מרגע הפציעה ועד שנכנסו לחדר הטראומה בבתי החולים עמד על כ-60 דקות – פרק זמן בלתי יתואר, שלא היה כמוהו באף מערכה בעולם. כאשר בצה״ל כבר יודעים להצביע על המספר נמוך ביותר בין מספר חללים לסך הנפגעים.
״אין לנו ספק שבזכות הפעולות הייחודיות, יש יותר ויותר חיילים שניצלו למרות הפציעה הקשה. יש יותר ילדים שחזרו לאימהות״ אומר אל״מ אלמקייס. ״בשבעה באוקטובר אני הנחתי על מספר מאמצים, אחד מהם היה מאמץ התיעוד. אמרתי לאנשים שלי ׳אני רוצה תיעוד כבר מהתחלה׳ אנחנו לוקחים את כל הלקט של הסרטונים ומכניסים להכשרות.
מדובר במידע משמעותי הרי המלחמה בסוף תגמר, התיעוד הזה יישאר תמיד. קורס רופאים לדור הבא. יוכל לשמוע מפי הרופאים את הדברים שצולמו בזמן אמת. הושבנו רופאים וחובשים מיד לאחר כל אירוע וצילמנו אותם מספרים כיצד טיפלו בנפגעים. שמענו על הפציעות על דרכי הטיפול על התלבטויות והאתגרים שבהם הם ניתקלו קראנו לזה פרויקט דוקו״.
״המטפלים הם גיבורים, פעלו תחת אש" (צילום: פאולינה פטימר)
מספר אל״מ אלמקייס שהוסיף: ״המטפלים הם גיבורים, פעלו תחת אש, שומעים גם מבכירים בבית חולים, על המצב שהחולים מגיעים. עשינו כינוס למידה והגיע סגן מנהל בית החולים סורוקה. הוא עלה לדבר בכנס וסיפר כי הפצועים הגיעו מטופלים ברמה הגבוהה ביותר כולל עם מנות דם כולל עם עצירת דימומים ומתן טיפול מציל חיים. גם בכנס נוסף עלה מפקד הרפואה של חיל האוויר שסיפר כי הפצועים הובאו בזמן קצר ביותר למסוקים כשהם מוכנים לפינוי״.
לדברי מפקד בה״ד 10 המלחמה הובילה לשינוים ארגונים משמעותיים בבית הספר לרפואה צבאית ״הבה״ד עשה השתנות מטורפת, גם במבנה הארגוני. לאחרונה הבה״ד אחראי על ענף אקדמיה, על העתודות.
מהלימודים, עד לקצונה וכניסה לתפקיד – אני רואה את השלם״ אומר אל״מ אלמקייס כשהוא מסביר כי בצה״ל רואים קדימה המלחמה הביאה להכרה כי צה״ל יגדל בעוד חטיבות ואוגדות מה שמחייב להגדיל את ההכשרה של רופאים לשנים הבאות. ומכאן הוחלט להגדיל את מספר הרופאים שיוכשרו במסגרת העתודה האקדמית יגדל בכמעט ארבעים בכל שנה שהם יהיו באחריות צה״ל ולא על מכסת התקנים שאושרו על ידי משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה.
אל"ם מיקי אלמקייס (צילום: פאולינה פטימר)
במקביל צה״ל כמעט הכפיל את הכשרת הפרמדיקים ומאז החלה המלחמה מספר ההכשרות עמד על כמאתיים פרמדיקים שיוכשרו בכל שנה. אבל המהפכה הגדולה היא בקורס החובשים הקרביים. אחד מהמקצועות היוקרתיים בצבא היבשה. הקורס קוצר מ-12 שבועות ל-7 כאשר בוטלו הקורס כל התורניות של מטבחים ומשימות. בנוסף הוכנס לקורס יותר תכנים של כושר קרבי ושמירה על מיומנות מבצעית בתיאום עם יחידות המוצא של הלוחם המגיע לקורס. ״ מדובר בבשורה בעולמות החובשים – קורס החובשים יתמקד בעולמות הטראומה ויתקצר באופן משמעותי.
היינו בסדר גודל של 45 קורסים בשנה ועלינו ב-30% במספר קורסי חובשים בצה״ל. אנחנו מנהלים קשר של שיתוף עם הבא״חים השונים, הקשר ליחידה האורגנית, השמירה על רציפות מסלול הלוחם. הקורס יארך בין שישה לשבעה שבועות, ללא משימות נוספות. קורס הפרמדיקים – קיצרנו והכפלנו. במקום שני קורסים, ארבעה קורסים. כ200 פרמדיקים. זה אירוע מטורף״ אומר אל״מ אלמקייס.
במהלך מבצע ״עם כלביא״ נדרש בה״ד 10 לבצע שורה של מהלכים הוא העמיד לרשות צה״ל 50 צוותים רפואיים שנפרסו בכוננות ברחבי הארץ. במקביל הוא העמיד גדוד שתמך במאמץ של חיל האוויר, וכן הוא נדרש להעמיד צוותי כוננות כסיוע לפיקוד העורף. כאשר במקביל נדרש הבה״ד להמשיך את חניכי קורס החובשים הקרביים ואת קורס הפרמדיקים ״אני גאה במאמץ הכל כך מיוחד, שכל סגל היחידה לקח בו חלק בכמעט השנתיים האחרונות. אני ראיתי את הרצון וההשקעה האין סופית של החיילים הנגדים והמפקדים גדל כאן דור מיוחד שרק להביט בו ולהצדיע לו בגאווה על פועלו״, אומר אל״מ אלמקייס בעיניים בורקות.
ביום רביעי השבוע אחרי יותר משלוש שנים סיים אל״מ מיקי אלמקייס את תפקידו כמפקד בה״ד 10. בקרוב הוא יחל תפקיד נוסף. ״במהלך המבצע הקרקעי, הייתה למידה כל הזמן, פורום תחקירים יומי של כל פינוי, על כל פצוע. ירדנו לפרטים הכי קטנים כדי להיות טובים יותר. שנצליח להציל יותר נפגעים. אני גאה להיות בחיל לומד, שפועל בצניעות ובמקצועיות״.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.