בעוד ההכנות לאירוויזיון 2025 בעיצומן, מאחורי הקלעים נרקם מאמץ בינלאומי מטריד: מספר מדינות באירופה מנסות ללחוץ על איגוד השידור האירופי (EBU) להדיח את ישראל מהתחרות. הבולטות בקו הזה הן איסלנד, סלובניה וספרד – שלוש מדינות שבחרו, כל אחת בדרכה, להתערב פוליטית בזירה התרבותית הגדולה באירופה. הנה סקירה של הקריאות, המניעים – והתגובה החד-משמעית של ה-EBU.
איסלנד: שרת החוץ נגד השתתפות ישראל
בצעד תקדימי ורועש, רשת הטלוויזיה האיסלנדית RÚV הודיעה שהעבירה לאיגוד השידור האירופי את עמדת שרת החוץ של המדינה, ת'ורגיירדור קתרין גונארסדוטיר. ב-22 באפריל, גונארסדוטיר הביעה עמדות אנטי-ישראליות חריפות ואמרה: "אני מוצאת את זה מוזר ואף לא טבעי שישראל מורשית להשתתף באירוויזיון, לאור פשעי המלחמה, ובפועל – הטיהור האתני – ברצועת עזה".
קתרין גונארסדוטיר (צילום: gettyimages)
כמו כן היא איננה קוראת לאיסלנד לפרוש בעצמה בעקבות ההשתתפות הישראלית, אלא מבקשת לנסות להשפיע על הדחת ישראל בפנים, כמדינה משתתפת. אני במקום איסלנד הייתי דואג יותר מכך שהשיר שלהם מועתק כולו מהשיר הישראלי "חתונות השנה" של אייל גולן ואיתי לוי… ובמחשבה שנייה אולי זו הסיבה שכל כך דחוף להם לשלוח אותנו הביתה?
סלובניה: "איך ייתכן יחס שונה ממה שנעשה לרוסיה?"
גם ברשת RTV Slovenija ממשיכים באותו קו. מנכ"לית הרשת, קסניה הורוואט, הביעה את דעתה בפומבי באירוע תקשורתי לקראת התחרות: "כשהאירוויזיון מוזכר, כולנו מודעים למציאות של ימינו – שהיא מורכבת ובלתי צודקת… אני נשארת איתנה בקריאה שהפניתי כבר בשנה שעברה לאיגוד. אני קוראת להסבר מדוע יש מדינות שזוכות ליחס שונה. כמובן שאני מתייחסת לרוסיה לעומת ישראל". והשנה, לדבריה, הקריאה אינה מגיעה מסלובניה לבדה – גם RTVE הספרדית הצטרפה ליוזמה.
יובל רפאל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אני במקום הסלובנים הייתי דואג מזה שהם לעולם לא זכו באירוויזיון, וזה קצת מצחיק שהם מנסים להדיח מדינה שזכתה כבר 4 פעמים והגיעה עשרות פעמים לצמרת הטבלה… במחשבה שנייה אולי זו בדיוק הסיבה שהם מנסים להדיח אותנו? להעיף מתחרה רצינית במיוחד, ולנסות להגיע לצמרת.
ספרד: מכתב רשמי נגד השתתפות ישראל
RTVE, רשת הטלוויזיה הציבורית של ספרד, העבירה מכתב רשמי למנכ"ל EBU בדרישה לדון מחדש בהשתתפות ישראל. המכתב נשלח לאחר דיונים במועצת המנהלים, ובעקבות לחץ של מפלגות שמאל וארגונים פרו-פלסטיניים בנושא.
חבר הקונגרס הספרדי פרנסיסקו סיירה ממפלגת Sumar היה בין הדוחפים למהלך: "תאגיד השידור הישראלי 'כאן' מקדם מדיניות אתנית שנויה במחלוקת… השתתפות זמרת עם קשר לאירועי 7 באוקטובר – היא פוליטיזציה של התחרות".
בנוסף, נשיא RTVE, חוסה פבלו לופס, הזהיר שהמשך ההפרטה של "כאן" עלול להביא להדחתה של ישראל מ-EBU. ספרדים יקרים, העם שהמציא את האינקוויזיציה, לא הייתי ממהר לחנך מדינות אחרות במקומכם… מה גם שלא זכיתם בתחרות מאז 1969, אז אולי עדיף שתשקיעו אנרגיה להביא שיר נורמלי ולהצליח לנצח בתחרות.
יובל רפאל זוכת "הכוכב הבא לאירוויזיון" (צילום :מערכת TMI)
תגובת ה-EBU לטענות נגד ישראל: איגוד השידור האירופי לא נכנע ללחצים. בתגובה רשמית יומיים בלבד לאחר הפנייה נמסר: "כל חברי האיגוד זכאים להשתתף באירוויזיון. אנו שומרים על קשר רציף עם כל הגופים המשתתפים, כולל RTVE." בכך שלל את הבקשות הללו, ואישרר מחדש את השתתפותה של ישראל.
התשובה הזו ברורה: השתתפות ישראל לא עומדת כלל לדיון. השנה האיגוד לא נכנע כלל ללחצים, והגיב לכל המדינות שניסו להדיח את ישראל במהירות ובתגובה שלא משתמעת לשתי פנים. מאחורי מילים כמו "שלום", "שוויון" ו"צדק" מסתתרת פוליטיזציה מכוונת של במה שנועדה לחבר בין תרבויות. לדעתי זו לא מחאה מוסרית. זו צביעות במסווה של ערכים.
המפיק והמוזיקאי הבריטי האגדי בריאן אינו הכריז על קונצרט גדול בוומבלי ארנה בלונדון תחת השם "Together for Palestine" (יחד למען פלסטין), שמטרתו לגייס כספים למשפחות בעזה. המופע יתקיים ב-17 בספטמבר, והליין-אפ המלא יוכרז בקרוב.
אינו, שמשמש כמפיק בפועל של האירוע, תיאר אותו כ"ערב של מוזיקה, הרהור ותקווה". בהצהרה שפרסם באינסטגרם, כתב אינו: "היה לי המזל לעבוד עם כמה מהאמנים המדהימים ביותר בעולם במשך יותר מ-50 שנה. אבל אחת החרטות הגדולות שלי היא שבמהלך הזמן הזה כל כך הרבה מאיתנו נשארנו שותקים לגבי פלסטין".
הוא הוסיף: "לעתים קרובות השתיקה הזו נבעה מפחד – פחד אמיתי – שדיבור בקול רם יכול לעורר תגובת נגד, לסגור דלתות או לסיים קריירה. אבל זה משתנה עכשיו – בחלקו כי כמה אמנים ופעילים האירו את הדרך, אבל בעיקר כי האמת על מה שקורה הפכה לבלתי אפשרית להתעלם ממנה".
אינו התייחס למצב בעזה: "מה שאנחנו עדים לו בעזה אינו תעלומה, וגם לא ערפל של נרטיבים מתחרים שהופכים את זה ל'קשה להבנה'. כאשר עשרות ארגונים לא-מפלגתיים מתארים זאת כרצח עם, הקו המוסרי ברור. אנחנו לא יכולים להישאר בשקט".
כל התרומות יועברו לשותפים פלסטינים דרך ארגון הצדקה הבריטי Choose Love, התומך בארגונים הומניטריים מקומיים באזורי סכסוך. "אבל זה עוסק ביותר מסתם כסף", הוסיף אינו. "זה על שליחת מסר של אהבה וסולידריות לעם הפלסטיני – שהם לא נשכחו. אנחנו רואים אותם, אנחנו שומעים אותם, ולמרות שאנחנו רחוקים, אנחנו מחוברים עמוקות – כמו שאנחנו מחוברים לכל האנושות".
תמיר גרינברג קוטף את המקום הראשון במצעד המוזיקה הרשמי של "מעריב" עם השיר "Can’t Get Over You". את השיר כתב גרינברג יחד עם עמית קנון, והלחין ועיבד אותו בעצמו.
גרינברג ממשיך לבסס את מעמדו כזמר הכי בינלאומי שצמח כאן בשנים האחרונות, עם בלדת קאנטרי-סול באנגלית – סגנון שכבר הפך לחתימת היד שלו.
בשיר החדש הוא נוגע בפצע מוכר: הניסיון לשחרר אהבה שלא מרפה. דרך טקסט מלא בדימויים עוצמתיים ומוזיקה שמרקדת בין רוך דרומי לעוצמה דרמטית, גרינברג מגלם גיבור מאוהב שמוכן לחצות ימים, להילחם ברוחות רפאים ולעשות הכול – חוץ מדבר אחד: להתגבר. הקול שלו, מלא נשמה ובשליטה נדירה, מוביל את השיר ביד בטוחה עד לסיום הכואב-משחרר.
למקום השני הגיעה הילה רוח בשירה "תביאו יותר" ובמקום השלישי ממוקם אייל לוי עם "בואי אליי".
המצעד הבא יפורסם ביום שני הקרוב עם אומנים חדשים ושירים חדשים.
פרידה מאגדה: השחקן הישראלי אלון אבוטבול, שנפטר השבוע בגיל 60, זוכה הבוקר (חמישי) לכבוד אחרון בטקס אשכבה המתקיים באולם רובינא בתיאטרון הבימה בתל אביב.
טקס האשכבה של אלון אבוטבול ז"ל (צילום: וואלה)
קהל גדול של מאות אנשים, ביניהם דמויות בולטות מעולם התרבות כמו השחקנים דרור קרן, ששון גבאי ואלי דנקר, הזמרים מירי מסיקה וגלעד כהנא והשר לשעבר עמיר פרץ, התכנסו לחלוק כבוד לאחד השחקנים הישראלים הבולטים ביותר מאז שנות השמונים. לאחר הטקס, תיערך הלוויתו של אבוטבול לקבורה בבית העלמין שבקיבוץ גבעת ברנר. כזכור, השחקן המוכשר איבד את חייו לפני מספר ימים כשהתמוטט בחוף הבונים זמן קצר לאחר שיצא מהים.
יצחק, דוד של אלון, אמר: "אני זוכר את היום שאחותי באה עם התינוק החייכן, חצי אס חצי נסיך. הוא טען שזה לא פיקניק גדול להיות אח מועדף. האמנתי לו. בסופו של דבר, להיות ילד מועדף זה עול, כנראה שהרצון להיות הכי טוב נמשך כל חייו, ואולי אפילו עד הרגעים האחרונים".
"הרבה אנשים אומרים הנה, הילד מקריית אתא, הפריפריה, הגיע לצנטרום התל-אביבי ועשה קריירה. אז אספר שזה התחיל כשלילד מהפריפריה היה דוד מאותה פריפריה, שהיו לו שנים בברנז'ה. בגיל 15 הוא אומר לי 'אני רוצה ללכת לתלמה ילין, אבל פיקששתי את הדדליין'. הבנתי מה הוא רוצה ממני, אצלנו בארץ הדדליין לא כזה דד. שלום יקר שלי, תודה רבה".
אלון אבוטבול (צילום: מיכל פתאל, פלאש 90)
הזמר שולי רנד ספר: "כאילו שהיה חסר לנו כאב וחוסר אונים במקום הזה מוכה הכאב, החליטה הנשמה היקרה שלך, הסקרנית, חסרת המנוח, הססגונית, מלאת אהבת האדם, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה שנים את הלב. היו לנו אינסוף שיחות על המקצוע והחיים, דיברת על גורם ההפתעה. 'להפתיע שולי, להפתיע. את הפרטנר, את הבמאי'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות פנימי, מקצועי. אז הפתעת, ועוד איך הפתעת".
"ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. צייר, מוזיקאי, איש משפחה, חבר אמיתי, בן אדם. נפגשנו בתל אביב, מפוצץ אמביציה לכבוש. ההתבגרות המקצועית, האישית, תמיד חסר שקט ומחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. לא לנוח, להמשיך לגלף את המתנה הנדירה שנתן לך אלוהים ליצירת מופת. התקופה המשמעותית ביותר שבילינו יחד הייתה ליד מיטתו של אחיך. אברהם היה דמות חשובה להמון אנשים ובעיקר לך. ראיתי באיזו עדינות, מסירות ורגישות טיפלת בו. לא נתת לו להרגיש את הפחד והכאב שלך".
במהלך קריירה ארוכה של למעלה משלושה עשורים, הותיר אבוטבול חותם בל יימחה על הקולנוע והתיאטרון הישראלי. הוא זכור במיוחד מתפקידיו "שתי אצבעות מצידון", "האסונות של נינה", "קצפת ודודבדנים", "גוף השקרים" לצד ליאונרדו דיקפריו, "עלייתו של האביר האפל" בבימויו של כריסטופר נולאן, ועשרות סרטים וסדרות נוספות.