ארוחת מנגל יכולה להגיע בממוצע לכ-3,000 קלוריות, מתריעה מריאנה אורבך, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בשירותי בריאות כללית דן-פתח תקווה, לקראת "המנגל המסורתי" ביום העצמאות.
אוברך מפרטת את הקלוריות: בהמבורגר גדול בממוצע, יש כ-520 קלוריות ובהמבורגר קטן בממוצע, יש כ-250 קלוריות. בקבב אחד יש כ-220 קלוריות ובמנת סטיק עסיסית – כ-500 קלוריות. בצלחת של צ'יפס, יש כ-400 קלוריות, בפיתה רגילה – כ-180 קלוריות ובלאפה – כ-400 קלוריות. בשלוש כפות של חומוס קנוי יש כ-200-150 קלוריות, בשלוש כפות חומוס+טחינה+שמן – כ-450 קלוריות, בכף טחינה מוכנה – כ-45 קלוריות ובכף טחינה גולמית – כ-90 קלוריות. בלחמניה+נקניקיה יש כ-500 קלוריות. בכוס בירה, 330 מ"ל, יש כ–112-150 קלוריות. בסלט ישראלי בממוצע, יש כ-110 קלוריות למנה ובצלחת גדולה הכוללת פלחי אבטיח – כ-500 קלוריות. בפחית קולה של 330 מ"ל, יש כ-139 קלורית.
אורבך מספקת שורת המלצות, בעזרתם ניתן יהיה לעבור את החג ללא תוספת קלוריות מיותרת: העדיפו את סוגי הבשר הרזים: עוף, הודו ובשר בקר רזה והכי מומלץ לאכול דגים מכל הסוגים אשר גם בריאים וגם דלי קלוריות.
גם מומלץ לבחור בחוכמה את התוספות. לוותר על הצ'יפס, לאכול תירס, או תפוח-אדמה אפוי. עדיף להימנע מאכילת פיתות משום שפיתה אחת מכילה 210 קלוריות – כמו שלוש פרוסות לחם. לקינוח מומלץ לאכול פירות. לדבריה גם עדיף להימנע מצריכת סלטי חומוס קנויים ואחרים, שגם מתקלקלים מהר ומכילים 30% שומן. במקומם עדיף להביא סלטים טריים (ירקות, חסה וכדומה) אשר תורמים לבריאות.
מנגלים ביום העצמאות (צילום: מרק ישראל סלם)
את סוגי הבשר הטחון (המבורגרים), יש לצלות ראשונים, מאחר שהם נוטים להיחשף לחיידקים ו"להתקלקל". עוד היא מציינת, כי אפשרי ואף מומלץ לשנות את התפריט הקונבנציונלי ולהחליף את מוצרי הבשר בדגים. "צריכת דגים מומלצת משום שהרכב השומנים שבהם בריא הרבה יותר מזה שבבשר", היא מסבירה.
לדבריה, אפשרי גם ללכת על הצד הצמחוני ולהכין שיפודי ירקות הכוללים עגבניות, בצלצלים ופלפלים, אשר תורמים לבריאות. במקביל, אפשרי לעשות מנגל צמחי משיפודי טופו, אשר עשיר בחלבון ודל בשומן, כאשר תיבול ברוטב ברביקיו – יוסיף טעם בעל ארומה עשירה, אשר עשירה יותר במרקמה. היא מסבירה עוד, כי אם משרים את הטופו קודם לכן בשום ושמן זית, יתווסף לכך גם היתרון הבריאותי–תזונתי שמצוי בהרכבם של מוצרים אלו.
אורבך ממליצה עוד להעדיף מים על נוזלים אחרים, או משקאות מופחתי קלוריות. היא מתריעה עוד, כי הבשר נוטה להתקלקל במהירות כאשר הוא נחשף לשמש. לפיכך, יש להביא את הבשר, בצידנית מבודדת השומרת על קירור המזון לתקופה ארוכה. את המזון יש להכניס לצידנית בסמוך לזמן היציאה אל הדרך ובנסיעות ארוכות יש להניח בצידנית חומרים מיוחדים השומרים על קור. במטרה למנוע חימום יתר של הצידנית, אין להניחה במקום חשוף לקרני השמש.
מוצרי מזון שונים, כמו חומוס, טחינה ומיונז, יש להקפיד להחזיר לצידנית מיד לאחר השימוש בהם, מאחר שחשיפתם לשמש ולחום לאורך זמן עלולה לגרום לקלקולם. כאמור, הם בכלל בסדר עדיפות נמוך. אורבך מציינת אפשרויות לפעילות גופנית מהנה וישראלית להורדת הקלוריות: במשחק מטקות של כעשר דקות- כ-100 קלוריות. בריקוד הורה של כעשר דקות – כ-45-50 קלוריות.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".