היום, בשעה טובה ומוצלחת, נפתחת עונת הרחצה בכנרת, שבוע לפני ששאר חופי ישראל ייפתחו לרחצה. ההקדמה שקיבלה הכנרת נובעת מזרם המבקרים הצפוי בחופיה בתקופת עיד אל־פיטר המוסלמי ובימי "בין הזמנים" החביבים על הציבור החרדי. באיגוד ערים כנרת שקדו בחודשים האחרונים על פתיחת החופים וצפו שהעונה הקרובה תהיה עמוסה במיוחד, עם מספר שיא של כארבעה מיליון נופשים. זאת, על רקע חזרת השקט היחסי לצפון, ההתאוששות ההדרגתית בתיירות הפנים באזור והצפי למזג אוויר חם.
"כולנו פה באיגוד מתרגשים לקראת פתיחת עונת הרחצה", אומרת דנה בכר, מנהלת אגף חופים באיגוד ערים כנרת. "בכל שנה אנחנו מתרגשים, ובכל 15 שנותיי באיגוד ההתרגשות רק הולכת וגוברת".
דנה בכר מנהלת איגוד ערים כינרת (צילום: ארכיון איגוד ערים כינרת)
איך נערכתם לפתיחה? "אנחנו משלימים עכשיו חצי שנה של היערכות ועבודות פיתוח שעשינו בחופי הכנרת. השקענו קרוב לשלושה מיליון שקלים בשיפוץ מבני שירותים, ברכישת ציוד הצלה, בחידוש שלטים, בתשתיות של חשמל ותאורה, במצופים לתעלות שיט, בהגדלת כמות שולחנות הפיקניק והפחים, בגיזום צמחייה בטיחותי, בניקיון ובאיוש מאבטחים ופקחים.
כל זה כדי לעבור שישה שבועות ראשונים, עמוסים מאוד, החל מעיד אל־פיטר, דרך חופשת הפסח ועד אחרי יום העצמאות. מבחינת התחזוקה של התשתיות, השיקום והשדרוג, אנחנו מוכנים. הצוותים שלנו יפתחו את שירותי ההצלה עד שעה 7 בערב, הכל בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל כדי שהתקופה הזו תעבור בשלום. בחודש וחצי הקרובים אנחנו צופים לקבל בחופים שלנו סביב 700 אלף נופשים".
__חוף צמח (צילום: איגוד ערים כינרת)
חופים שקטים
זוהי השנה השנייה שבה הכנרת נפתחת לרחצה במהלך המלחמה. עובדה זו, והירי שבוצע לעבר מטולה גם לאחר תחילתה של הפסקת האש, משאירים את האחראים על חופי הכנרת בדריכות גבוהה. "בשנה שעברה פתחנו את עונת הרחצה בכמויות גדולות יחסית של נופשים", בכר מספרת. "אבל המלחמה התקדמה, והגזרה הצפונית התחממה, אז החל מיולי 2024 חלה ירידה דרסטית במספר הנופשים. הירידה הגיעה לשיא באמצע ספטמבר האחרון, אז חופי הכנרת נסגרו לקהל הרחב בהוראת פיקוד העורף.
למעשה, מספטמבר ועד תום עונת הרחצה חופי הכנרת היו סגורים, כך שבחגי תשרי לא הייתה פה נפש חיה. כשהפסקת האש נכנסה לתוקף התחלנו לחמם מנועים ולהיערך לפתיחה. חשוב להזכיר שהמצב כרגע נזיל מאוד, ואנחנו יודעים שהוא יכול להשתנות לטובה או לרעה בפתאומיות. נכון לרגע זה, המצב בצפון יחסית רגוע, וככל שהוא יימשך ככה, אנחנו מצפים לעונה חזקה. הכל תלוי במצב הביטחוני".
מהם, אם כך, האתגרים הניצבים בפניכם בפתח עונת הרחצה? "האתגר העיקרי הוא להעניק לקהל שמגיע לכאן תחושת ביטחון, לספק לו חוויית נופש בטוחה, שקטה ורגועה. מאז 2018 חופי איגוד ערים כנרת הם חופים שקטים, כך שאסור להשמיע בהם מוזיקה. שמירה על השקט בחופים היא אתגר שאנחנו כל הזמן מטפלים בו. זו התמודדות יומיומית שאנחנו נכונים לה, עם משטרת ישראל. אתגר נוסף הוא שמירה על הסדר והביטחון האישי בחופים. חשוב מאוד שאנשים יתרחצו אך ורק בחופים המוכרזים כמותרים לרחצה, מול עמדות ההצלה ובהשגחת המצילים. יש אנשים שמשתמשים במזרני ציפה, דבר אסור בחופי הכנרת כי בשעות אחר הצהריים יש רוחות מערביות חזקות וזו סכנת חיים".
כחלק מהדאגה לבטיחות הנופשים בכנרת, השנה תאכוף המשטרה את האיסור על השטת כלי שיט והפלגה באופנועי ים תחת השפעה של אלכוהול או סמים.
17 חופים נמצאים בפיקוח איגוד ערים כנרת, מתוכם 15 מוכרזים כמותרים לרחצה. "יש לנו חוף רותם־שיזף, שאין בו מצילים והוא יותר חניון", בכר מעדכנת, "וחוף צאלון, שסגור כרגע כי אנחנו מבצעים בו פרויקט שיפוץ ושדרוג בעלות של 40 מיליון שקלים, במטרה להפוך אותו לחוף קמפינג ברמה מאוד גבוהה".
שאיפות ירוקות
בעיה נוספת, כזו שאינה בשליטת האיגוד, היא מפלס הכנרת הנמוך. לאחרונה ירד המפלס ב־1.5 ס"מ, ולפי נתוני רשות המים, לראשונה מזה 100 שנה נרשמה ירידה במפלס הכנרת בחודש פברואר. כרגע המפלס עומד על רום של 211.3- מטר (לעומת 209.78- מטר אשתקד).
"זו מציאות חדשה שאנחנו נאלצים להתמודד איתה", מודה בכר. "בכל חמש השנים האחרונות הייתה עלייה במפלס הכנרת, והוא נשאר גבוה מאוד. השנה הייתה שחונה מאוד, ובשילוב שאיבת המים מהכנרת הגענו למפלסים נמוכים מאוד, זהים למפלסים שהיו פה בשנים 2017־2018. הציבור הישראלי אוהב כנרת מלאה וכחולה, ומבחינתנו באמת חבל לראות את המפלס הזה, אבל אנחנו עדיין מאמינים שהציבור יגיע לפה בהמוניו, גם אם הוא 'יזכה' לראות קו מים רחוק מאוד ממה שהוא זוכר מלפני שנה. ככל שנתקרב לקיץ, קו המים ימשיך להתרחק מהקו האדום. נותר לנו רק לקוות שהשנה הבאה תהיה יותר גשומה".
המלחמה פגעה מאוד בהגעת תיירים מחו"ל. מה יהיה השנה? "הציפייה שלנו היא לעצימות גבוהה מאוד של תיירות פנים השנה. יש גם תיירים מחו"ל, אבל בשנה החולפת כמעט לא הגיעו אלינו כאלה".
בחופים יפעלו בתקופה הקרובה "מסבירנים" שיקיימו פעולות הסברה לנופשים בעניין חשיבות השמירה על ניקיון החוף והמים. הם גם יעניקו לנופשים כוסות רב־פעמיות כתחליף ירוק לכוסות החד־פעמיות המזהמות. בחוף סוסיתא יתקיים זו השנה השנייה פיילוט לחוף ללא כלים חד־פעמיים, במטרה לבחון את התנהלות הציבור בשמירה על ניקיון הסביבה, המים והחופים.
בחוף הוצבו עמדות נוספות לרחיצת כלים רב־פעמיים, ובמזנון החוף יהיה ניתן לרכוש כלים רב־פעמיים מפלסטיק קשיח. בנוסף, נפרסו בחופי האיגוד, בשיתוף חברת "תמיר מיחזור" והמשרד להגנת הסביבה, 55 פחים כתומים המיועדים לפסולת של אריזות פלסטיק, מתכת וקרטוני משקה. וכדי להגביר את הנוחות, איגוד ערים כנרת יפעיל בחול המועד פסח את "קו סובב כנרת" – שירות הסעות חינם לחופי הכנרת.
רשות הטבע והגנים החלה בסקר צומח נרחב באזורי החרמון וקו העימות, שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה. מטרת הסקר היא להעריך את היקף הנזק ולתכנן את שיקום בית הגידול הייחודי, המהווה נכס אסטרטגי בהתמודדות ישראל עם משבר האקלים.
החרמון, הידוע כמחציתו מדבר וכאזור אקולוגי ייחודי, מהווה בית גידול לצמחים נדירים ובעלי חשיבות עליונה. בין הצמחים שנמצאו בסקר הראשוני נכללים "נפית הבשן", "עיריוני קצר" וגם "מעריב משתלשל", המעידים על עושר בוטני יוצא דופן – כך אמרו ל"מעריב" ברשות הטבע. צמחים אלו, אבות של צמחי תרבות, מכילים תכונות גנטיות חיוניות לעמידות בפני יובש, מליחות ומחלות – יכולות קריטיות להתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית.
"האזורים שנפגעו בהר דב ובבקעת אגס הם בעלי מגוון אדיר של צמחים מיוחדים", הסביר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, "במהלך הלחימה, פעילות צבאית אינטנסיבית, כולל תמרון כלים כבדים וחפירת עמדות, גרמה לחישוף קרקע ונזק דרמטי. כעת, כשהגישה מתאפשרת, אנו פועלים באופן שיטתי כדי להגדיר את היקף הפגיעה ולזהות את האזורים שלא נפגעו. הבנה זו תסייע לנו להחזיר את השטח למצבו הטבעי".
הר דב (צילום: דובר צה"ל)
ד"ר אורי פרגמן ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, הדגיש את חשיבות השימור: "החרמון הוא אוצר בוטני. הצמחים כאן מספקים לנו את הגנום הדרוש לפיתוח זני תרבות עמידים בפני אתגרי האקלים העתידיים. שימורם הוא אינטרס לאומי וגלובלי".
הלחימה הותירה את חותמה על שטחי הטבע ברחבי הארץ. הנזקים חסרי התקדים נאמדים ב-340 אלף דונם של שרפות עד אוקטובר 2024, בנוסף לפגיעה בתשתיות טיילות ובתי גידול בשמורות הטבע ובגנים לאומיים.
רשות הטבע והגנים, הנאבקת בהיקף הנזקים הגדול ביותר זה 60 שנות קיומה, פועלת במקביל לשיקום ולטיפול בפסולת שהותירה הלחימה. "למרות הפגיעה, אנו אופטימיים לגבי יכולת ההשתקמות של החרמון", אומר דולב. "כמויות המשקעים הגבוהות באזור תורמות לכך. שאיפתנו היא להחזיר את הקרקע למצב טבעי ככל הניתן, ולאפשר לצומח לשגשג מחדש".
יעד אבירם, פקח אזורי בצפון הגולן, הוסיף: "במהלך הלחימה חיי אדם היו בראש סדר העדיפויות, אך דאגנו לצמצם את הפגיעה בטבע ככל האפשר. כעת, כשהכוחות פינו את השטח, אנו עוסקים בפינוי כמויות אדירות של פסולת וציוד צבאי שנותר מאחור. נמשיך לנטר את מצב החרמון ולפעול לשיקומו המלא, מתוך הבנה כי שימור הטבע הוא אבן יסוד בחוסן הלאומי והסביבתי של ישראל".
חברת נמלי ישראל החלה הבוקר (רביעי) בביצוע העבודות להריסת מיכל האמוניה שבמפרץ חיפה. תהליך הריסה היסטורי ומורכב אשר מסמן שלב חשוב נוסף בשיקום מפרץ חיפה והפיכתו למרחב נקי ובטוח לתושבים.
מדובר במיכל לא פעיל שכבר רוקן לחלוטין מאמוניה, עשוי פלדה עטופה בשכבות אלומיניום ובידוד נוסף ומוקף בשתי מעטפות בטון בעובי של כארבעים סנטימטר כל אחת במרחק של כמטר אחת מהשנייה. עבודות ההריסה יבוצעו בשלבים התחלתיים עם הריסת המעטפת החיצונית לאחריה הפנימית ובהמשך יפורק גוף המיכל עצמו.
הריסת מיכל האמוניה בחיפה (צילום: חברת נמלי ישראל)
העבודות מתבצעות על ידי הקבלן מטעם חיפה כימיקלים במימון משותף של חברת נמלי ישראל ו"חיפה כימיקלים", וזאת כחלק ממחויבות משותפת להשלמת הפירוק הסופי של המתקן ששימש במשך עשרות שנים את תעשיית הכימיקלים הישראלית. בחברת נמלי ישראל הדגישו כי "ישנה חשיבות להרוס את מיכל האמוניה, העומד ריק מזה עשר שנים, ואינו נמצא עוד בשימוש. זאת, כדי למנוע אפשרות כלשהי לשימוש במיכל לטובת אחסון של חומרים מסוכנים בעתיד".
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, מסרה כי "מדובר בצעד חשוב נוסף בדרך להבראת מפרץ חיפה ולהפיכתו לאזור בטוח ונקי יותר. אני מברכת את חברת נמלי ישראל על המימוש המקצועי של המשימה הלאומית הזו".
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "ההריסה של מיכל האמוניה היא חלק מתהליך רחב של התחדשות והתפתחות במפרץ חיפה. מדובר בצעד חשוב שמבטא את המחויבות שלנו לפיתוח תשתיות מודרניות שמתאימות לעתיד של האזור נמשיך לפעול יחד עם כל הגורמים כדי לקדם מרחב איכותי יותר לתושבים ולחזק את הקשר בין העיר לנמל".
מנכ"ל חברת נמלי ישראל, פינו צרויה, הוסיף "פירוק מיכל האמוניה הוא צעד חשוב למען תושבי חיפה והסביבה. חברת נמלי ישראל תמשיך לעבוד יחד עם עיריית חיפה כדי לקדם סביבה נקייה איכות חיים טובה יותר ולחזק את הפעילות הנמלית של העיר ברמה בינלאומית".
במהלך שנות ה-80 העולם המערבי עבר מהפך צרכני עם התבססות והתפשטות של רשתות שיווק גדולות וסופרמרקטים לעומת קניות במכולת השכונתית. שינוי זה בתרבות הצריכה הבליט את הצורך בהארכת חיי מדף של ירקות ופירות בכלל ועגבניות בפרט.
בתחילת שנות ה־90, כשדיברו על עגבניות, הדאגה המרכזית של חקלאים, משווקים וגם צרכנים הייתה פשוטה: לעגבנייה אין חיי מדף ארוכים. היא התרככה מהר מדי, איבדה צבע, התפרקה במשלוח ועוד. זה השתנה כשב-1991 הושקה בישראל עגבנייה מזן חדש בשם "דניאלה", שהצליחה לשלב תכונות שבעבר נראו כמעט סותרות: יציבות פיזית, חיי מדף ארוכים, עמידות לשינוע, וכל זה מבלי לוותר על תכונות של איכות הפרי.
ייחודיות ויתרונות של הזן גרמו לכך ש"דניאלה" היווה אבן דרך בעולם טיפוח העגבניות, כבש את שווקי העולם ונהיה מותג ברמה בינלאומית.
מה מיוחד ב"דניאלה"?
הפיתוח של "דניאלה" לא היה רק הישג חקלאי אלא גם פתרון ממשי לבעיה תזונתית עולמית: איך מביאים ירקות טריים, מזינים ובטוחים למרחקים ארוכים, מבלי לפגוע באיכותם או בבטיחותם?
עגבניות נחשבות למזון על. הן מקור עשיר לוויטמינים C ו-A, סיבים תזונתיים, אשלגן, חומצה פולית ונוגדי חמצון כגון ליקופן.
לא רק הישג חקלאי (צילום: באדיבות "הזרע")
ליקופן: צבע אדום עם כוח רפואי
ליקופן (Lycopene) הוא פיגמנט טבעי ממשפחת הקרוטנואידים, האחראי לצבע האדום-עז של העגבנייה. אבל צבע הוא רק ההתחלה.
בשנים האחרונות הליקופן זכה לעשרות מחקרים מדעיים, שהצביעו על קשרים בין צריכתו לבין יתרונות בריאותיים מובהקים:
הפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם – בזכות השפעתו האנטי-דלקתית ונוגדת חמצון. הגנה מסוימת מפני סוגי סרטן – במיוחד סרטן הערמונית, הריאות והקיבה. שיפור בריאות העור כולל הגנה מקרינת UV. שמירה על בריאות הראייה ומניעת ניוון מקולרי בגיל מבוגר. ככל שהעגבנייה בשלה יותר – תכולת הליקופן בה גבוהה יותר. תכולה זו משתמרת גם לאחר בישול (ואף זמינה יותר לגוף בצורתה החמה), אבל כשמדובר בשיווק ירקות טריים, האתגר הוא להביא את העגבנייה הבשלה והאיכותית כפי שהיא אל הצרכן.
חקלאות עם אחריות בריאותית
עבור "הזרע" שייצרה את זן עגבניית "דניאלה", בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, זו לא הייתה רק הצלחה מסחרית, אלא הוכחה לכך שחדשנות חקלאית יכולה להשפיע על הבריאות הציבורית. מאז אותה הצלחה, החברה המשיכה לפתח זני ירקות עשירים בערכים תזונתיים, עמידים יותר לתנאי גידול קשים וידידותיים יותר לאדם ולסביבה.
היום, יותר מתמיד, ברור: הירקות שאנחנו אוכלים לא רק ממלאים את הצלחת, הם גם מעצבים את הבריאות שלנו. ועגבנייה אחת, שצמחה כאן בישראל, הייתה שם ברגע שבו זה התחיל להשתנות.