בדרך לכבוש את רצועת עזה? אתמול דווח כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מכוון לכך. ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל, כיום יועץ בכיר בחברת "מיינד ישראל", שוחח על כך עם ענתדוידוב ב-103fm והשיב לשאלה – האם יש לישראל כסף לבצע זאת?
תחילה נשאל מאיפה יבוא הכסף, והשיב: "זו שאלה קשה כי לא מדובר כאן בהוצאה חד פעמית. מאחר ולא מצאנו את הפתרון בשנתיים האחרונות, אז אני לא מניח שהפתרון יימצא עוד יומיים".
"אני מניח שבחודשים הראשונים תמיד יהיו כאלה שישמחו לקפוץ על העגלה כדי לקבל כותרת כזאת או אחרת, אבל עם הזמן זה ילך ויידעך ואנחנו נצטרך להתמודד עם הבעיה לבד, ממשאבנו, וכאן הבשורה היא לא טובה", הוסיף.
הוא פירט כי "הבעיה למשק לא תהיה רק ההוצאה הכספית, אלא גם מה זה יעשה למשק שאנחנו שולטים על עם שכבר שחררנו אותו ועכשיו אנחנו כובשים אותו, ואולי לא נצליח לתת את המענה שיימצא חן בעיני כולם ואז נמצא את עצמנו שוב עם הדינמיקה שעכשיו מסביבנו".
"מאזן הסחר שלנו עד 2022 היה חיובי, מ-2023 הוא הפך להיות שלילי והוא מתעצם כי מדינות לא רוצות כל כך לקנות מאיתנו וזו רק סיבה אחת. הדבר השני זה כמובן הלחץ הבינלאומי שכנראה יוביל לזה שהדירוג שלנו לא יגדל בקרוב. הדבר השלישי זה באמת מה זה יעשה לתוצר שלנו כי אחד הדברים שמשפיעים עליו הכי הרבה זה כמובן ההעסקה של אנשי המילואים בתוך הדבר הזה, האם המילואים יפחתו בגלל הסיפור הזה?", תהה.
"אני מניח שלא", חדד ענה והוסיף, "אני מניח שעדיין יהיו איזה 60-50 אלף חיילים או לפחות ברמה הזאת שיהיו באופן קבוע, זה לא דבר טוב למשק וזה כמובן שוחק את המשפחות שלהם וכן הלאה ואני רואה גם כן את הסיפור החברתי ממשיך עם הגיוס ואי השוויון".
בנימין נתניהו באגף המודיעין (צילום: מעיין טואף/לע״מ)
לכמה שנים קדימה אתה רואה את התרחיש הזה? "הדינמיקה לא טובה. נראה שהפתרונות מתרחקים. הפתרון הטריוויאלי שכולם חשבו עליו זה היה מצרים, אבל היא הביעה אי נכונות טוטאלית ואני לא רואה איזה פתרון אחר שקורה".
אתה רואה אופציה שחברות דירוג האשראי יורידו אותנו עוד? "בהינתן שיהיה כיבוש, אני חושב שזה יכול לקרות".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.