העונה הנוכחית של "הישרדות" הייתה פשוט עונה מאוד לא טובה – בעיקר בגלל הליהוק, שהדגיש הרבה מהבעיות המובנות של הגרסה הישראלית. כדי להחזיק עונה חזקה ומעניינת של "הישרדות", הפורמט היה צריך הרבה יותר שורדים כמו שי, עומרי וציון – שמכניסים אקשן ודרמה – ופחות שורדים כמו התאומות שורק או האחים ירושלמי.

שלא תבינו לא נכון, גם שי רחוקה מלהיות שורדת מושלמת. בעוד הסלוגן של הגרסה האמריקאית הוא "Outwit. Outplay. Outlast" – כלומר, השורדים צריכים לזכות בהערכה ובקול של אלה שהדיחו – שי אמנם עשתה את המהלכים הנכונים שהביאו אותה לשלישיית הגמר, אבל לא הצליחה לגרום לחבריה למשחק להעריך אותה מספיק כדי לפרגן לה את המיליון.

כדי לוודא הריגה לכל סיכוי למתח לפני הגמר – וזה עוד לפני שמזכירים את הפאדיחה, המאפיינת כל כך את רשת, שחשפה את שמות העולים לגמר מבעוד מועד – לאורך השבועות האחרונים שמענו יותר מדי מהמושבעים, כך שלא נותר שום מקום להפתעה.

יש כמה כללים בסיסיים שהופכים את הפורמט הזה לסיפור הצלחה עולמי, ומשום מה אצלנו ממשיכים לחשוב שאפשר לעשות את זה טוב יותר. שורדים שהודחו (כלומר, הלפיד שלהם כובה) לעולם לא ישובו למשחק. המושבעים לא אמורים לשוחח עם השורדים עד למועצת השבט האחרונה – שם מותר להם לשאול שאלה או להעיר הערה. הם שם כדי לצפות ולהכריע.

אצלנו, כאמור, יודעים טוב יותר. כך שהמודחים, שבילו יחד בווילה שבועות ארוכים, הגיעו לגמר כבר עם דעות, דילים ותכניות סגורות מראש.

וכמובן – אי אפשר לסיים בלי להזכיר את הרגע המביך שבו הסתיים משדר הגמר: בעוד גיא מכריז על ניצן כזוכה, הוריו קפצו לבמה כדי לחבק אותו – ונהדפו על ידי מאבטחים שלא ממש הבינו היכן הם נמצאים.

זו הייתה ישראליאדה במובנה הבוטה והחובבני ביותר – ואולי, רק אולי, בצדק. כך מסתיימת עונה שניסתה להרים "אירוע" גמר באולם ענק בתל אביב, אחרי שאפילו לא הצליחה להביא קהל לצפות בה מהבית.