ג'ורדן קאבנה נחשב לאחד מאדריכלי תחום הדיור להשכרה המצליחים בארה"ב. עם פורטפוליו עסקאות של כ־3.5 מיליארד דולר ומאות פרויקטים של השכרת בתים, קל היה לחשוב שמדובר בעוד יזם נדל"ן שמביט על הבית בעיקר כעל מקור לתשואה. אבל קאבנה רואה את הבית אחרת – והוא גם חי אחרת. קאבנה, יזם נדל"ן יהודי־אמריקאי שנולד באורוגוואי, רואה את הבית שאנחנו גרים בו (גם אם רק בהשכרה) בתור יותר מנכס או מקום לשים בו את הראש, אלא עתיד של הרפואה המונעת.
ג'ורדן קבאנה (צילום: באדיבות המצולם)
הוא הקים את TIMו (Transcendent Investment Management) ואת ARK Homes for Rent, ויזם שותפות עם אלקטרה נדל"ן בבעלות משפחת זלקינד, והם הקימו יחד את Transcendent Electra Management, חברה שמנהלת אלפי יחידות דיור בארה"ב תוך יישום חזון יוצא דופן: להפוך את הבית למרחב שמקדם בריאות פיזית, נפשית וחברתית. את החזון הזה הוא שואף להגשים כעת גם בישראל.
דניאל ומיכאל זלקינד (צילום: ישראל הדרי)
“נולדתי באורוגוואי למשפחה יהודית ציונית", הוא מספר בריאיון ראשון. “סבא וסבתא שלי מצד אמא היו ניצולי שואה. הם ניסו לברוח לארגנטינה, אבל היו שם יותר מדי נאצים, אז הם הגיעו לאורוגוואי. אבא שלי הגיע מליטא. ב־1967 הוא התנדב במלחמת ששת הימים. הציונות הייתה בלב שלנו כל הזמן". אחרי הגירה לארה"ב, ילדותו נעה בין מסורת יהודית עמוקה לשאיפה אמריקאית להצלחה. “ההורים שלי עבדו בלי הפסקה, ניסו להקים חיים. בבית שבת, חגים, ישראל. תמיד ישראל היתה ברקע".
קאבנה החל את דרכו היזמית בכלל בתעשיית הצעצועים בסין. בגיל 21 פיתח את ה־HandBand – כפפות מוזיקליות שמזהות תנועות אצבע, וזכה איתן בפרס “צעצוע השנה" ב־2003. “זה היה לפני עידן ההייטק, אבל היה לי חלום. רציתי לשמח אנשים. לא רק למכור, לשמח. והבנתי שזה מה שמניע אותי".
איך עוברים מצעצועים לנדל"ן? “ב־2008, כשהתחילה הקריסה הכלכלית, הבנתי שיש ביכולתי לעזור. אנשים איבדו בתים, משפחות התפרקו. וזה היה השלב שבו אמרתי לעצמי שיש כאן הזדמנות לא רק עסקית אלא גם אנושית". ב־2008־2012 הפך קאבנה לאחד היזמים המרכזיים בתחום רכישה, שיפוץ והשכרת בתים בארה"ב, עם כמעט 6,000 נכסים שעברו תחת ידיו. בהמשך פיתח מערכת טכנולוגית שמזהה אזורים אטרקטיביים להשקעה.
ואז נכנסת השותפות הישראלית שלך. איך נוצר הקשר עם האחים זלקינד ואלקטרה נדל"ן? “בשיחות שהיו לי עם גיל רושניק (יו"ר אלקטרה נדל"ן, ט"ל) במשך שנים, אני זוכר שאמרתי לו שאנחנו יכולים לשלב כוחות עם העשייה שלהם במולטי פמילי (דיור רב־משפחתי, ט"ל) לצד העשייה שלי בתחום הסינגל פמילי. ראיתי איך בעתיד זה יהפוך לקטגוריה אחת, והצעתי לו לאחד כוחות".
וולנס ומגורים – ארה"ב (צילום: יח"צ)
מהפכת מידע בשנת 2021 השניים הקימו את Transcendent Electra Management, מיזם משותף שנועד לשלב את טכנולוגיית הניהול של TIM עם ההון והיכולות של אלקטרה. “היה לי קשה למסור את הבייבי שלי אחרי שבניתי אותו בעשר אצבעות, אבל האחים זלקינד הם שותפים נהדרים. בזכותם הבאתי את הרעיון של דיור מבוסס רווחה לרמה של אלפי בתים בארה"ב", אומר קאבנה. שיתוף הפעולה אִפשר לקאבנה להרחיב משמעותית את הפעילות העסקית שלו, לגייס הון ולשלב את חזון ה־wellness housing שלו בהיקפים גדולים.
מה זה בעצם ARK Homes for Rent? איך הדיור הופך ל״רווחה״? “קודם כל, זה הרבה מעבר לבית. יש לנו אפליקציה בשם ARK Living שמאפשרת לדיירים לקבל מידע רפואי, ייעוץ, חיבור לרופאים וניטור אורח חיים. זה מודל שמחבר בין דיור לרפואה מונעת. אני רוצה לדעת אם הדייר שלי אוכל מספיק פירות וירקות למשל, אם הוא במצב נפשי תקין, אם יש לו חיבור לקהילה ואם הוא זקוק לסיוע כלשהו. בהמשך החברה שינתה את שמה ל־ARK Homes, במטרה להטמיע את החזון גם בזהות המותג".
היכן נולד החיבור בין דיור לרפואה? “ב־2014 פניתי ללובי הלאומי של ענף השכירות בוושינגטון. אמרתי להם שבעלי נכסים לא יכולים רק לגבות שכירות. יש להם אחריות כלפי בריאות הדיירים. וכמו שאת מתארת לעצמך, כולם הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח". אבל קבאנה לא ויתר, יצר תקנים חדשים, פיתח טכנולוגיה בריאותית משולבת לדיור, והצליח להוכיח שכשמשקיעים בדיירים – התשואה משתפרת.
אתה עובד היום על פרויקט חדש בשם VitaKavana “אני בונה פלטפורמה עולמית שתהפוך כל בית למרכז בריאות ברמה האישית, המשפחתית והקהילתית. הפלטפורמה אוספת מידע רפואי ממקורות שונים (בתי חולים, תזונה, גנטיקה), מנתחת אותו באופן מותאם אישית ונותנת המלצות פרקטיות לחיים בריאים יותר. הבעיה הגדולה היא שהנתונים מפוזרים. אין אף מערכת שמחברת את הכול. וגם כשכבר יש מידע, אנשים לא יודעים מה לעשות איתו. את זה אני רוצה לפתור".
איך ישראל נכנסת לתמונה? “ישראל היא המנוע. היא הלב של כל זה. אני משקיע בטכנולוגיה ישראלית, מחובר ל־8400 Group של משרד הבריאות הישראלי, עובד עם סטארטאפים כמו Longevity AI, ואני רוצה שישראל לא רק תפתח את הטכנולוגיה, אלא גם תיישם אותה".
לדבריו, ישראל היא אחת המדינות המובילות בפיתוח טכנולוגיה – אך בין האחרונות ביישום פנימי. “זה שובר לי את הלב. אנחנו מייצאים חדשנות, אבל לא תמיד חיים אותה. אני בונה עכשיו שיתופי פעולה עם הממשלה ועם רשויות מקומיות, ומאוד רוצה להביא את הבריאות לבתים בישראל. אני מאמין שזה יכול לקרות גם כאן ולא רק באמריקה".
אתה מדבר הרבה על ציונות ועל החיבור הכל כך רגשי שלך לארץ. איך זה משתלב בעשייה שלך, במיוחד בימים אלה, שנדמה שישראל הולכת והופכת למבודדת? “להיות ציוני בעולם העסקים זה אכן בודד. אבל זה מקור הכוח שלי. כשאני מדבר על ישראל מול אנשים שזה לא נוח להם, מבחינתי זה מסנן טבעי. אני יודע עם מי כן לעבוד".
“המעט שאפשר לעשות" לאחר 7 באוקטובר הקים קאבנה, שלאורך שנים היה מעורב בפעילות פרו־ישראלית דרך גופים כמו AIPAC ו־YPO, את Global Impact במסגרת YPO – פרויקט גיוס כספים ותמיכה בישראל. הוא אף סייע להביא לישראל תרומות ואמבולנסים, ואירח ילדים יתומים ומשפחות שכולות ממלחמת חרבות ברזל לשבוע שיקום בארה"ב. “פשוט לא יכולתי להישאר אדיש", הוא נזכר. “פרויקט הגיוס במסגרת YPO אפשר לנו, לראשונה, לגייס כספים ולעשות אקטיביזם פרו־ישראלי באופן רשמי. שלחנו אמבולנסים וציוד לחיילים ויצרנו משלחות. זה לא מובן מאליו. הייתי צריך להיאבק כדי שזה יקרה, אבל זה קרה. אני אומנם לא לוחם. אני לא אם שכולה. אני לא גר בארץ – אבל אני עושה את מה שאני יכול, וזה המעט שאני יכול לעשות. והלב שלי איתכם כל הזמן".
הוא מציין בגאווה שפרויקט “Mosaic" שייסד קיבל הכרה רשמית, וכיום כולל מאות חברים מכל העולם, לא יהודים בלבד, ואף מונה גם ערבים־ישראלים. החזון: להגיע ל־1,000 חברים בתוך שנתיים, ולמנף את הפלטפורמה לא רק לעשייה עסקית, אלא גם להשפעה ערכית. ובחזרה לביזנס: בין האסטרטגיה לחדשנות קאבנה לא שוכח את הפרקטיקה. את הרעיונות הגדולים הוא מתרגם לפתרונות פשוטים וישימים, כמו טכנולוגיה לשיפור איכות האוויר, האור והמים בבית. “עשינו מחקר מעמיק, וגילינו ששלושת הגורמים שמשפיעים הכי הרבה על בריאות יומיומית הם איכות האור, האוויר והמים. דברים פשוטים שאפשר לשנות בעלות של פחות מ־1,500 דולר לבית; התאמת התאורה לזמני שינה, טיהור מים לפי הרכב המערכת וסינון אוויר נגד עובש ולחות. זה יכול לשנות חיים".
אתה רואה בקהילה את התרופה האמיתית, את העוגן. “לא רק עוגן, אלא חלק בלתי נפרד מתפיסת בריאות. ואת יודעת, בתור יהודים אנחנו יודעים שקהילה היא לא רק תמיכה – היא מרפא. יש בה חמלה, יש בה הקשבה. אני רוצה לתרגם את היופי הזה למערכות בריאות. איך? לא רק דרך טכנולוגיה, אלא גם דרך בניית מערך של רווחה חברתית מחוברת, אנושית, אמפתית".
אני מחזירה אותך לרגע למצב העגום של ישראל בעולם בימים אלה. בזמן שלעיתים אנחנו מצטיירים כמדינה מוקצית בזירה הגלובלית אתה בוחר בקו הפוך, גאה, חד וישיר. “אם אתה לא מבין את ישראל, אתה לא מבין את העתיד. העולם לא יכול להרשות לעצמו לבודד את ישראל, כי העולם עובד עם ישראל. בדיוק כמו שהיה ‘Intel Inside', היום זו הולכת להיות תקופה של ‘Israel Inside'. אני אומר לאנשים: 'רוצים לנתק את ישראל? בהצלחה. המדינה שלכם תיעצר'. מי שלא מבין את הערך של ישראל, לא מבין לאן הולך העולם".
איך נראה עתיד הדיור מבחינתך? לאן זה הולך מכאן? “אני מאמין שדיור ובריאות יתמזגו לעולם אחד. לא משנה אם אתה גר בבית של 50 אלף דולר או בווילה של 50 מיליון – הבריאות שלך מתחילה בבית. ואני רוצה שישראל תהיה המותג מאחורי הפתרון הזה. זו השליחות שלי. תפיסת העולם שלי היא לומר: אל תסתכלו על בית רק כעל נדל"ן. הוא יכול להיות מרכז בריאות, חיבור אנושי ותשתית לחיים טובים. ואם נעשה את זה נכון נביא שמחה, נביא ריפוי. זה מה שמניע אותי".
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".