חדשות בעולם
הטור של ג'ון ספנסר על מרכבות גדעון מצדיק את ישראל
ג'ון ספנסר הוא קצין לשעבר בצבא ארצות הברית וחוקר לוחמה עירונית, הוא מכהן כראש מחלקת לימודי לוחמה עירונית במכון ללוחמה מודרנית של האקדמיה הצבאית של ארצות הברית. ספנר כתב הבוקר (שלישי) טקסט מעמיק שמנתח את מבצע "מרכבות גדעון", את הנסיבות למלחמה בעזה ואת האינטרסים האזוריים. בנוסף הוא מביע תמיכה בישראל ומפריך את הטענות לרצח עם:
ביום שבת, חיל האוויר הישראלי פתח בגל מסיבי של תקיפות מקדימות, בהן הותקפו 670 יעדי טרור של חמאס ברחבי הרצועה. עד יום ראשון, הותקפו 160 אתרים נוספים, כולל מרכזי פיקוד, מנהרות תת-קרקעיות, מחסני נשק, עמדות טילים נגד טנקים, ומבנים ממולכדים. חמש דיביזיות של צה"ל פתחו במתקפות קרקעיות בכל רחבי רצועת עזה. מבית לאהיה בצפון ועד חאן יונס בדרום, המסר חד משמעי: מבצע זה לא יעצור עד שחמאס יפורק.
צה"ל הוציא הודעות פינוי לאזרחים באזורים המיועדים לפעילות מבצעית – כמו חאן יונס – וקרא להם לעבור לאזורים הומניטריים מוגדרים כמו אל-מוואסי. היעדים נשארים ברורים ועקביים: החזרת כל בני הערובה, השמדת הכוח הצבאי והפוליטי של חמאס ברצועת עזה, והבטחה שלא יצמח שוב איום לישראל מתוך רצועת עזה.
לפי צה"ל, רק בימים הראשונים של מבצע מרכבות גדעון,חוסלו עשרות פעילי חמאס, פורקו תשתיות טרור משמעותיות, אותרו והושמדו מנהרות רבות, כולל נתיב תת-קרקעי באורך 2 ק"מ ששימש את חמאס. בנוסף כוחות צה"ל גילו ונטרלו פירי מנהרות, חומרי נפץ, ומחבואי נשק, כולל רקטות, רימונים ומשגרים.
לפי גורמים ישראליים, מוחמד סינוואר, אחיו של יחיא סינוואר ומפקד המבצעים הצבאיים של חמאס, חוסל בתקיפה מדויקת בשבוע שעבר. מותו הוא משמעותי הן מבחינה מבצעית והן מבחינה סמלית – סינוואר עזר לתכנן את הטבח בשבעה באוקטובר והוביל את כוחות העילית של חמאס בתוך עזה.
גם כאשר הלחימה מתגברת, ישראל לא זנחה את מחויבותה להגן על חיי אזרחים. בשינוי מדיניות מרכזי בשבוע שעבר, הקבינט הביטחוני הישראלי אישר חידוש מיידי של משלוחי סיוע הומניטרי, לפני תוכנית החלוקה הרחבה יותר בשלבים שצפויה להתחיל בדרום בתוך השבוע הקרוב.
שלב מוקדם זה של סיוע מסתמך על קבלני ביטחון אמריקאים מאומתים, כולל קרן הסיוע ההומניטרי לעזה. על פי חקירת הסאנדיי טיימס המבוססת על מפות שדלפו, תוכנית זו עשויה להתרחב כך שקבלנים הנתמכים על ידי ארה"ב יספקו סיוע לארבעה אזורים הומניטריים מוגדרים ברחבי עזה.
גרסה שדלפה של תוכנית האיזור ההומניטרי של ישראל לאחר המלחמה, מתווה מסגרת סיוע מדורגת הקשורה ישירות לתנאי הביטחון. השלב הראשון מתחיל במסדרון הדרומי – שם הלוגיסטיקה ונתיבי האספקה הם הבטוחים ביותר. הרחבה למרכז ולצפון עזה תלויה בתנאים המבצעיים ובנכונות של חמאס להפסיק התערבות.
אלימות אסטרטגית
בגישה זו, סיוע הומניטרי ופעולות צבאיות אינם בקונפליקט—הם מסונכרנים. חלוקת הסיוע מתקדמת ככל ששליטת חמאס נסוגה. על ידי מיקור חוץ של פעולות הסיוע לגורמים בינלאומיים מאומתים, לא-ממשלתיים תחת פיקוח צבאי, ישראל גם מנתקת את חמאס מהפרקטיקה ההיסטורית של חטיפת הסיוע הומניטרי. חיוני לעגן מלחמה זו במקורה האמיתי: שבעה באוקטובר, כאשר חמאס פתח במתקפה ברברית על אזרחים ישראלים בדרום ישראל. האלימות לא הייתה ספונטנית – היא הייתה אסטרטגית.
השבוע, הוול סטריט ג'ורנל דיווח על מה שמודיעין ואנליסטים ישראלים העריכו מזמן: המתקפה של שבעה באוקטובר נועדה להקריס את תהליך הנורמליזציה הישראלי-סעודי. מסמכים שנמצאו במנהרה בעזה מצטטים את יחיא סינוואר, מנהיג חמאס לשעבר, שאמר שנדרש "מעשה יוצא דופן" כדי לסכל את הנורמליזציה. המתקפה הייתה בהכנה במשך שנתיים. סינוואר ציפה שחיזבאללה ושאר השלוחים האזוריים של איראן יצטרפו למתקפה. הם לא עשו זאת.
כששיחות הפסקת האש בדוחא נתקעו והנהגת חמאס הבכירה מתה או מסתתרת, ישראל ממשיכה בפעולות צבאיות בעודה פתוחה להפסקות טקטיות קצרות לשחרור בני ערובה. ללא שחרור מיידי וניתן לאימות של כל בני הערובה, ואחריו כניעה מוחלטת של חמאס, פירוק נשק, ופירוז ודה-רדיקליזציה של עזה, מבצע מרכבות גדעון נשאר האסטרטגיה הנוכחית והישימה ביותר להשגת יעדי המלחמה.
ישנם הרבה דברים לא ידועים—ביניהם, דיווחים על הצעה הנתמכת על ידי ממשל טראמפ לאפשר יישוב מחדש וולונטרי של עזתים בחו"ל, כולל בלוב. אבל אמת אחת הולכת ומתבהרת: ישראל תצטרך לנקות ולהחזיק בשטח, להחליש את היכולות הצבאיות של חמאס, ולשמור על ביטחון על הקרקע עד שגוף שלטוני חלופי – לא חמאס – יוכל לקחת שליטה.
כוח מעבר זה עשוי להיות צה"ל, פרוטקטורט רב-לאומי, או מבנה שמירת שלום בהובלה ערבית. בכל מקרה, התנאים לעזה לאחר חמאס מעוצבים כעת בזמן אמת. המלחמה שחמאס פתח כדי לחסום נורמליזציה אזורית ולבסוף להשמיד את ישראל עשויה, בסופו של דבר, להאיץ נורמליזציה. התיישרות אסטרטגית חדשה נוצרת – כזו שלא מכילה יותר ארגוני טרור כבעלי עניין פוליטיים.
ולאחר שבעה באוקטובר, כל מנהיג פוליטי או צבאי שהאמין שניתן לפרק את חמאס במהירות – או שהתשתית שלו לא מעוגנת עמוק – מעולם לא היה תלמיד רציני של מלחמה. חמאס בילה עשורים בהפיכת עזה למבצר: רשת תת-קרקעית עצומה של מנהרות, נוף צבאי של תשתית אזרחית, וחברה שעברה אינדוקטרינציה לג'יהאד. זו לא הייתה התקוממות פורעת. זו הייתה ישות לוחמת אוטונומית – אזור שלם שהונדס לעימות ממושך. כעת, המלחמה הזו נענית בבהירות מטרה. מבצע מרכבות גדעון אינו רק מתקפה צבאית—זהו מסע לפירוק מכונת הטרור ולעיצוב מחדש של העתיד האסטרטגי של האזור.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
