החברה הערבית מדממת בעקבות ריבוי אירועי רצח וחיסולים פליליים במסגרת יריבויות ומאבקי כוח בין ארגוני פשיעה, וכן בין משפחות וחמולות על רקע סכסוכים ומאבקי יוקרה וכבוד.
המשטרה, אף שאינה האחראית היחידה להשתוללות ולאובדן המשילות, אינה מצליחה – כך נראה – להתמודד עם התופעה החמורה. פעם אחר פעם נחשפת נזילות חמורה של כלי נשק ואמצעי לחימה (אמל"ח), זמינות קלה מדי, שימוש קל מדי בהדק ושבירת כללים ונורמות לצד נסיבות של כבוד, כסף וכוח.
שוב נאלצנו לסכם בתוך שבת אחת שלושה מקרי רצח מחרידים: הראשון בשגב שלום, השני בג'סר א-זרקא – שם נורתה למוות צעירה – והשלישי בבית חנינה שבמזרח ירושלים. אני אומר שוב, משום שרצף אירועים כזה כבר אינו מפתיע ואינו חריג, למרבה הצער והזעם. כבר ידענו שלושה מקרי רצח בפברואר, פעמיים באפריל, ביוני וביולי האחרון, ונראה שהסוף אינו קרוב כלל.
ירי בג'סר א-זרקא, ארכיון (צילום: דוברות המשטרה)
נכון, המשטרה יכולה לסכל עשרות אירועים בשנה, אך מנגד – אירועי הרצח לא עוצרים. הדבר מצביע על כך שגורמי הפשיעה במגזר הערבי אינם מתחשבים במשטרה כשהם מסמנים יעד לחיסול. סיכול של אירוע, מעצר ואפילו תפיסת נשק אינם מנטרלים רצח אלא רק מעכבים אותו.
מבצעי האכיפה ראויים, אולם בהיעדר המשכיות – הרחוב הערבי חוזר לסורו מהר משציפו. משרדי הממשלה האחרים אינם באמת בתוך הסיפור הזה, למעט אולי רשות המסים שמובילה פשיטות כלכליות כשמתגלות עבירות מיסוי והלבנת הון – אך זה מעט מדי.
גורמים במשטרה מבינים את חומרת המציאות ומציינים: "באמת המצב הוא לא טוב", אומר גורם בכיר במשטרה. "מצב האלימות בחברה הערבית והתוצאות אינו טוב, בלשון המעטה. הוא מדאיג ואמור להדליק נורה אדומה בפני המדינה כולה".
"בוודאי שאירועים כאלה חייבים להדאיג את כלל משרדי הממשלה, כפי שהם מדאיגים את המשטרה. אנחנו רואים בחומרה את הפשיעה האלימה ברחוב הערבי ואת הקלות הבלתי נסבלת של חיסולי חשבונות בין משפחות וחמולות, תוך זילות בחיי אדם ופגיעה לא פעם גם בחפים מפשע".
הפגנה נגד האלימות בחברה הערבית (צילום: יונתן זינדל)
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, הגדיר כבר עם כניסתו לתפקידו את הטיפול בפשיעה בחברה הערבית כראש סדר העדיפויות. הוצגה תוכנית מקיפה לבניית יחידה מקבילה ללהב 433, שתעסוק אך ורק בפעילות ממוקדת – הרתעתית, סיכולית ואכיפתית – בחברה הערבית. אולם תוכנית זו לא יצאה לפועל, משום שמשרד האוצר החליט שלא להעניק תקציב לטובת הקמת יחידה שכזו.
במשטרה שבים ומתריעים מעל כל במה אפשרית כי משנלקחו מהם הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לפעילות היקפית – מניעתית ואכיפתית – נגזר למעשה גזר דין של המשך רציחות, בהיעדר יכולת ממשית למניעתן. זאת, לעומת תקופות שבהן היו בידי המשטרה כלים טכנולוגיים מתקדמים.
יחד עם זאת, ולמרות כל המגבלות, בזכות פעילות המשטרה – באמצעים העומדים לרשותה ובנחישות רבה – הצליחה המשטרה מתחילת השנה לתפוס אלפי כלי נשק קטלניים ומטעני חבלה שהגיעו לרחוב, בעיקר לרחוב הערבי, ממקורות שונים ובמיוחד עקב זליגת אמל"ח מצה"ל מראשית המלחמה.
בזכות הפעילות המשטרתית הממוקדת סוכלו בשנת 2025 לא פחות מ-86 מקרי רצח, מתוכם 73 במגזר הערבי. זאת לעומת 55 סיכולים בשנת 2024, מתוכם 44 במגזר הערבי. במשטרה מדגישים כי היא נחושה לחזק את הביטחון האישי של האזרחים הנורמטיביים בחברה הערבית, הסובלים מהעבריינות שפוגעת לא רק באיכות חייהם אלא גם בכלכלתם.
ניידת משטרה (צילום: דוברות המשטרה)
בתוך כך, בשנה האחרונה – החל מינואר – ובהנחיית המפכ"ל ובהובלת ראש אגף החקירות והמודיעין, בוצעו מספר מבצעי אכיפה כלכלית בשיתוף עם רשויות אכיפה נוספות ומשרדי ממשלה רלוונטיים. המטרה: לפגוע בכיסם של העבריינים בחברה הערבית. במסגרת המבצעים נתפסו למעלה מ-15 מיליון שקלים ולמעלה מ-190 כלי רכב, ששווים עולה על 14 מיליון שקלים.
במשטרה מאמינים כי הטיפול בפשיעה בחברה הערבית חייב להיות הוליסטי – באמצעות אכיפה עילית וכלכלית, ובשיתוף גורמים נוספים – שכן מדובר בבעיה שהפתרון לה אינו בידי המשטרה בלבד. בהנחיית המפכ"ל הוקמו מפקדות משימתיות ייעודיות הנלחמות מדי יום באלימות בחברה הערבית.
הגורם המשטרתי הוסיף וסיכם: "לא למותר לציין את תופעת טשטוש ושיבוש זירות הפשע, שמקשה על איסוף ראיות וממצאים בשטח ופוגעת בחקירות. הדבר בא לידי ביטוי באיסוף תרמילים, שטיפת זירות באקונומיקה, הרחקת מעורבים והסרת מצלמות אבטחה – עוד לפני הגעת השוטרים למקום".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".