חדשות בעולם
הזרוע הארוכה של המוסד: בכיר איראני במערך הגרעין הוצא להורג
מערכת המשפט האיראנית הודיעה אתמול (רביעי) על הוצאתו להורג של רוזבה ואדי, מדען גרעיני בכיר שעבד במכון המחקר למדע וטכנולוגיה גרעינית, בטענה שריגל עבור ישראל. ואדי, בעל דוקטורט בהנדסת כורים ובוגר אוניברסיטת אמיר כביר, הוצא להורג ב-5 באוגוסט לאחר שבית המשפט העליון אישר את גזר הדין, כך דווח בסוכנות הידיעות "איראן אינטרנשיונל".
על פי האישום, ואדי העביר מידע מסווג על אחד המדענים הגרעיניים הבכירים שנהרגו במהלך הקונפליקט עם ישראל בחודש יוני. הוא שיתף פעולה במאמר מחקר משנת 2011 עם עבד אלחמיד מינוש׳הר ואחמד רצ׳א ד׳ואלפקרי דאריאני, שני המומחים שנהרגו במהלך המלחמה בת 12 הימים.
גיוס דרך הרשת ופגישות בוינה
הרשויות האיראניות טוענות שואדי גויס ברשת על ידי המוסד. לפי האישום, הוא נבדק תחילה על ידי קצין שהשתמש בכינוי "אלכס", ולאחר מכן הועבר לטיפולו של מפעיל בשם "קווין". ואדי נשלח לוינה, עיר שבה השתתף בעבר בהכשרות מקצועיות, לפגישות פנים אל פנים עם מפעיליו.
עוד נכתב באישום כי בחמש הזדמנויות נפגש עם קציני מוסד תחת "פרוטוקולי אבטחה ברמה גבוהה" שכללו החלפות מיקום מרובות, החלפות רכבים ובדיקות גוף. במהלך הפגישות עבר ואדי בדיקה פסיכולוגית ובדיקת פוליגרף כדי להעריך את נאמנותו ודיוק המידע שהעביר. לאחר מכן קיבל משימה לספק עדכונים שבועיים על התפתחויות ארגוניות ולענות על שאלות טכניות.
תשלומים בקריפטו וציוד מתקדם
באישומו, נאמר כי לבקשת ואדי, התשלומים בוצעו מדי חודש באמצעות ארנק קריפטוגרפי במקום מערכת תגמול לכל משימה. הוא קיבל הוראה לרכוש ציוד ייעודי – טלפון, מחשב נייד ושני כונני פלאש – כדי ליצור תקשורת מאובטחת עם מפעיליו. על פי תיק האישום, ואדי התנגד להוראות להעביר כמויות גדולות של נתונים בבת אחת, אך בסופו של דבר העביר אוסף של חומר מסווג, כולל מידע על מדען הגרעין שחוסל.
מעקב ומעצר
שירותי הביון האיראניים שמו את ואדי תחת מעקב לאחר אחת מנסיעותיו לווינה. הוא נעצר בבירה טהרן והואשם ב"ריגול ושיתוף פעולה מודיעיני עם המשטר הציוני בתמורה לתשלום מוגדר". בית המשפט גזר עליו מוות בעקבותמה שהוא מכנה "פשעים נרחבים נגד הביטחון הפנימי והחיצוני".
גל מעצרים והוצאות להורג
ראש מערכת המשפט האיראנית, גולאמחוסיין מוחסני אג'יי, הודיע כי יותר מ-2,000 אנשים נעצרו במהלך המלחמה ולאחריה, חלקם עומדים בפני עונש מוות, באשמת "שיתוף פעולה ארגוני עם האויב". על פי נתונים באיראן לזכויות אדם, 21 אנשים הוצאו להורג במהלך תקופת המלחמה ביוני, כולל שישה שהואשמו בריגול עבור ישראל.
אמנסטי אינטרנשיונל דיווחה שאיראן הייתה אחראית ל-64 אחוזים מכל ההוצאות להורג המתועדות בעולם ב-2024, וביצעה 612 הוצאות להורג בתלייה, במחצית הראשונה של 2025 בלבד. ארגון זכויות האדם אף הזהיר מפני הוצאות להורג נוספות קרובות בעקבות המעצרים הנרחבים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
