Connect with us

חדשות בעולם

הולנד בוחנת את ההסכם עם ישראל ומגבילה ייצוא מוצרים דו-שימושיים

Published

on




שר החוץ ההולנדי, קספר ולדקאמפ, קרא לאיחוד האירופי לבחון מחדש את הסכם השותפות עם ישראל, זאת בעקבות ההתפתחויות האחרונות בעזה. ולדקאמפ הבהיר כי יש לבדוק האם ישראל עומדת בהתחייבויותיה לפי החוק ההומניטרי הבינלאומי, בהתאם לסעיף 2 של ההסכם.

לדבריו, "המצב בעזה מחייב אותנו לנקוט בצעד הזה". ולדקאמפ הוסיף כי ממשלת הולנד תנקוט קו ברור בנושא, והביע דאגה עמוקה מהמבצעים הצבאיים של ישראל בעזה ובסוריה, כמו גם "מהאלימות מצד מתנחלים ביהודה ושומרון".

במכתב שהועבר לציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ וביטחון, קאיה קאלאס, ולדקאמפ כתב כי הוא מטיל ספק ברמת המחויבות של ישראל להפצת סיוע הומניטרי בעזה. לדבריו, מנגנון הפצת הסיוע שהכריזה עליו ישראל איננו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של סיוע הומניטרי: נייטרליות, אי-משוא פנים ועצמאות.

ולדקאמפ דרש לבחון מחדש את עמידתה של ישראל בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי, והודיע כי הולנד תשהה את תמיכתה בהארכת תוכנית הפעולה המשותפת של האיחוד וישראל עד לבחינה מלאה של סעיף 2 בהסכם. תוכנית הפעולה, שמטרתה ליישם את ההסכם ולחזק את הקשרים בין הצדדים, מחייבת תמיכה פה אחד מצד כל 27 מדינות האיחוד לצורך הארכה. התוכנית עלתה לדיון מחודש בינואר ונמצאת עדיין בדיונים בדרג הדיפלומטי.

מנסה לגרור את אירופה. קספר ולדקאמפ (צילום:  REUTERS/Nina Liashonok)
מנסה לגרור את אירופה. קספר ולדקאמפ (צילום: REUTERS/Nina Liashonok)

הסכם השותפות בין ישראל לאיחוד, שנחתם בשנת 2000, נועד להעמיק את היחסים ולחזק את הסחר בין הצדדים. עם זאת, הולנד החלה לאחרונה לנקוט קו תקיף יותר כלפי ישראל, במיוחד מאז כישלון ניסיונות הפסקת האש במרץ. באפריל, הממשלה ההולנדית הגבילה ייצוא של מוצרים דו-שימושיים לישראל ובודקת כל בקשה באופן פרטני.

השינוי בעמדת הולנד עורר ביקורת מבית. חבר הפרלמנט חירט וילדרס תקף את ולדקאמפ וכינה אותו "שר חלש" בשל עמדותיו בנושא ישראל. גורם דיפלומטי באיחוד האירופי, שביקש להישאר בעילום שם, ציין כי הודעת ישראל על נטילת האחריות להפצת הסיוע בעזה הייתה גורם מרכזי בהחלטת הולנד לשלוח את המכתב, לאחר שורת התפתחויות מעוררות דאגה.

גם גרמניה, שבאופן מסורתי נחשבת לתומכת נחרצת של ישראל, מגבירה לאחרונה את הפיקוח על מדיניות ישראל. הקנצלר החדש, פרידריך מרץ, שלח את שר החוץ שלו, יוהאן ואדפול, לביקור בישראל בסוף השבוע הקרוב. המכתב ששלח ולדקאמפ צפוי לעלות גם בדיוני שרי החוץ של האיחוד שיתקיימו בימים רביעי וחמישי בוורשה, בהם יעסקו גם במצב באוקראינה ובמזרח התיכון.

אילו מוצרים דו-שימושיים נמצאים תחת מגבלות הייצוא?

 כאמור,  ההגבלות שהטילה ממשלת הולנד באפריל 2025 על ייצוא מוצרים צבאיים ומוצרים בעלי שימוש כפול (dual-use) לישראל מתמקדות במוצרים שיכולים לשמש גם למטרות צבאיות וגם למטרות אזרחיות. בין המוצרים הללו נכללים רכיבים טכנולוגיים כגון נתבים לאבטחת רשתות, שעשויים לשמש גם לצרכים צבאיים. ההחלטה להחמיר את בקרת הייצוא נובעת מהמצב ההומניטרי בעזה, וההערכה היא שכעת יידרשו אישורים פרטניים עבור כ-50 עד 100 רישיונות ייצוא למוצרים כאלה.

בנוסף, חשוב לציין כי בית המשפט בהאג הורה להפסיק את ייצוא חלקי מטוסי F-35 לישראל, בשל חשש לשימושם בהפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי במהלך הלחימה בעזה. הפסיקה קובעת כי יש "סיכון ברור" שהחלקים המיוצרים בהולנד עשויים לשמש בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.

המהלך ההולנדי מתואם להחלטת בית המשפט לערעורים בהאג, שהורה להפסיק את ייצוא חלקי מטוסי F-35 לישראל, בשל חשש לשימושם בהפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי במהלך הלחימה בעזה. בית המשפט קבע כי יש "סיכון ברור" שהחלקים המיוצרים בהולנד עשויים לשמש בהפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.

בין המוצרים הדו-שימושיים שנמצאים תחת מגבלות הייצוא:

  • ציוד אבטחת מידע: נתבים, תוכנות אבטחה, ומערכות ניהול רשתות, אשר עשויים לשמש גם לפיקוח צבאי.
  • רכיבים אלקטרוניים: מעבדים, זיכרונות, ומעגלים משולבים, המשמשים ביישומים אזרחיים אך יכולים לשמש גם במערכות צבאיות.
  • ציוד לתעשיית הסמיקונדקטורים (מוליכים למחצה): מכונות ומערכות לייצור שבבים, המשמשים בתעשיות מתקדמות אך יכולים להיות מותאמים לצרכים צבאיים.

מוצרים אלו, שבעבר יוצרו והוסרו מהולנד תחת רישיונות ייצוא כלליים, יידרשו כעת לאישורים פרטניים לכל משלוח. ההערכה היא שכ-50 עד 100 רישיונות ייצוא מסוג זה ייבחנו באופן פרטני.

 
 
 





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשות בעולם

טום ברק קרא לעיתונאים בלבנון "פרא אדם" – וטען כי זו הבעיה באזור

Published

on




השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".

דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".

תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".

הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

ישיבת הקבינט החליטה על כלום – נתניהו מיהר ללכת לחגוג

Published

on




הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.

במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.

פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה''ל)
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".

במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.

ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)

ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.

מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.





Source link

Continue Reading

חדשות בעולם

אוסטרליה בצעדים נגד איראן בעקבות מעורבותה בפיגועים נגד יהודים

Published

on




עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי". 

אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)

כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".

בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".

חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".

לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.

לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים