אופנה
ההחמצה האמיתית: הסטיילינג של יובל רפאל באירוויזיון
אנחנו חיים בתקופה שמבקשת מאיתנו להיאחז בכל שביב של תקווה, חיבוק, שמחה או רגש. ובדיוק בגלל זה, ההופעה של יובל רפאל באירוויזיון אמורה הייתה להיות רגע כזה – כזה שעושה צמרמורת, שמאיר את הלב, שמזכיר לנו מי אנחנו. יובל רפאל היא זמרת אדירה, עם שיר שמרעיד לבבות, יופי יוצא דופן, נוכחות של דיווה, ויכולת ווקאלית שמקבלת שבחים חוצי יבשות, וגם סיפור חיים מרטיט. אבל דווקא במקום שבו הכול אמור להתחבר לכדי קסם אחד – משהו לא עבד. והכוונה היא לסטיילינג.
אחרי לוקים בלתי נשכחים כמו אלה של נועה קירל או עדן גולן, נציגותינו הקודמות לאירוויזיון, נדמה שהפעם נרשמה החמצה. זו לא החמצה של כוונה, אלא של ביצוע. יובל היא גדולה מהחיים, מהפנטת, מרגשת, ומזמינה את כל העיניים עליה – ובדיוק בגלל זה הסטיילינג היה צריך לעטוף אותה, לחזק אותה, ולהפוך אותה לאייקון על הבמה. במקום זה, קיבלנו בחירות שמרגישות פושרות, מתונות מדי, לא מותאמות לגודל הרגע.
באירוע השטיח הטורקיז של האירוויזיון (שהתקיים השבוע) היתה ההזדמנות הראשונה להרשים, אבל הלוק שנבחר היה פשוט מדי. שמלה של מותג ישראלי (כבוד!) – אך כזו שכבר נראתה על לא מעט סלביות בארץ כגון רותם סלע, אופירה אסייג ואירית רחמים. בשילוב גרביונים כהים ותכשיטים אדומים בולטים, התוצאה הייתה בלגן של ניגודים שלא הרימו את יובל למקום הראוי לה. זה לא הרגיש מרענן או פורץ דרך, אלא פשוט לא מדויק.
גם לוק ההופעה עצמה סובל מאותה בעיה. יש רגע יפה שבו השרוולים מתנופפים ויוצרים דימוי מרהיב של עוף חול – חזק, סמל מלא משמעות – אבל הרגע הזה חולף. הוא לא מחזיק הופעה שלמה. והשיר, שהוא כל כך עוצמתי, ביקש ליווי ויזואלי באותה רמה. במקום זה, קיבלנו תלבושת שמרגישה כמו פשרה. משהו שהוכן ברגע האחרון ואז החליטו לנסות 'להציל' אותו עם שרוולים מתנופפים. זה פשוט לא וואו. אפילו חלק מהלוקים שלה במהלך 'הכוכב הבא לארוויזיון' היו מלאי עוצמה ונוכחים יותר מהלוק הנבחר.
סטיילינג לבמה, בטח אחת הבמות הגדולות בעולם, הוא לא כמו סטיילינג לאירוע רגיל. זו מומחיות. זו הבנה של תנועה, של תאורה, של פרופורציות, של נרטיב. כמו שלא תשלח רופא עיניים לנתח לב, כך גם לא כל סטייליסט מתאים לבנות לוקים לבמה בינלאומית. יובל, עם כל הכישרון, היופי והעוצמה שלה, פשוט לא קיבלה את מה שמגיע לה מהבחינה הזו. וזה מבאס. כי מגיע לה יותר. מגיע לה לוק שיגרום לעולם לעמוד ולמחוא כפיים עוד לפני שהיא פותחת את הפה. מגיע לה מיתוג שמתחיל מהצליל הראשון ונשאר איתנו הרבה אחרי ההופעה. היא הביאה את הלב. הסטיילינג? פחות. וחבל.
למרות ביטול הופעתו של הדיג'יי הישראלי סקאזי בפסטיבל המוזיקה טומורולנד, נציגות כחול לבן מרשימה ביותר נצפתה על אפם וחמתם של האירגונים הפרו פלסטינאים. שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ואשתו הישראלית, הדוגמנית מישל גרציג, נתנו הופעה בלתי נשכחת בפסטיבל בבלגיה שם הם מבלים עוד מסוף השבוע האחרון. לפי התמונות ששיתף הזוג המפורסם ברשתות החברתיות וסרטוני הפפראצי, אפשר להכתיר אותם בקלות כמלכי הפסטיבל.
קורטואה הפתיע כשעלה לבמה המרכזית לצד ההרכב האלקטרוני 3 Are Legend (סטיב אאוקי, דימיטרי וגאס ולייק מייק), ופיזר עוגות לקהל כמו כוכב טכנו לכל דבר. מי שגנבה את ההצגה מהצד, תרתי משמע, הייתה השגרירה הישראלית שלנו שלבשה אאוטפיט חושפני ומנצנץ בגווני שחור, חיתוכים נועזים ולוק של כוכבת אמיתית. מישל סובבה אחריה ראשים בלי מאמץ וכל מי שהיה בסביבה הרים מבט.
זאת לא הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל המוזיקה הבלגי והשנה השניים נראו צמודים מתמיד מאחורי הקלעים, שותים, רוקדים, ונהנים כמו זוג בירח דבש רגע לפני שקורטואה חוזר לאימונים בריאל מדריד ופותח עונה חדשה במדי הבלאנקוס. עם אנרגיות כאלה, אין ספק שהוא חוזר מוכן. והיא? ממשיכה לייצג אותנו בגאווה גדולה בכל מקום בעולם ולכבוש לבבות.
מבושם יוקרתי בהשראת דוראן דוראן ועד קרם לחות שעושה פלאים – הכנו לכם רשימה של חמישה מוצרי יופי שזה עתה הגיעו למדפים והם בדיוק מה שאתם צריכים לסופש
עוד בנושא
לסוכנות נמאס מהמשפיעניות והדוגמניות – אז הם יצרו דוגמנית AI שמרוויחה להם מלא כסף
קריפי או היסטרי? הבינה המלאכותית הגיעה אל המסלול
עם עלייתם של דוגמני ודוגמניות הבינה המלאכותית, הולכת ומיטשטשת גם ההבנה שלנו לגבי מה אמיתי ומה מבוים. האלגוריתמים משתפרים, התמונות הופכות מושלמות יותר, והפער בין דמות בדיונית לבין אישה בשר ודם כמעט ונעלם – לפחות בעין בלתי מזוינת.
מה שפעם היה טריק גרפי משעשע הפך היום לכלי שיווקי חזק, לעיתים אפילו מטעה. כשמשפיענית לא באמת קיימת – למי בדיוק אנחנו מגיבים? ולמה אנחנו נמשכים? חלק מהמשתמשים כלל לא יודעים שמדובר בדמות מלאכותית, אחרים בוחרים להתעלם כי "אם זה נראה אמיתי, זה מספיק טוב".
הבעיה מתחילה כשדמויות כאלה לא רק מוכרות מוצרים, אלא גם מכתיבות אידאלים של יופי, מגדר והתנהגות. הן תמיד זוהרות, תמיד זמינות, תמיד מחייכות – ומבלי שהתכוונו, הן מייצרות מודל בלתי אפשרי שגם הדוגמניות האנושיות הכי חרוצות לא יכולות לעמוד בו.
בסופו של דבר, אין תחליף לאותנטיות ולפגמים האנושיים שמרכיבים אותה. אולי בעתיד נצליח לזהות בקלות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. עד אז, כדאי שנזכור: גם בעולם של פיקסלים מושלמים, אנושיות היא עדיין הפילטר הכי חזק שיש.
