לאחר חיסולו המסתמן של מחמד סינוואר ברצועת עזה, הנהגת חמאס למעשה נמחקה כמעט לחלוטין, וכ-15 ארגוני הטרור השונים ברצועה נאבקים למלא את הוואקום שיצר צה"ל בהיעדר תוכנית מבוקרת לחילופי שלטון. עיתון הג'ואיש כרוניקל קיבץ את הפלגים הבולטים שנאבקים – וכולם מבשרים על חדשות רעות לישראל.
האח הצעיר והברוטלי: הג'יהאד האיסלמי
לפי הערכות, בערב שבעה באוקטובר, כעשרת אלפים מחבלים פעלו תחת דגל הג'יהאד האיסלמי – ארגון הטרור העזתי ששני בגודלו רק לחמאס. בשונה מחמאס, ההנהגה הבכירה של הגא"פ מבוססת בחו"ל ולא ברצועה, אך בדומה לחמאס – מומחים מאמינים כי ארגון הטרור הוא שלוחה ישירה של משמרות המהפכה האיראניות.
הלוויית בכירי הג'יהאד שחוסלו במבצע "מגן וחץ" (צילום: REUTERS/Mohammed Salem)
הארגון ספג פגיעה עם נפילתו של משטר אסד, בו תמך בשל הזיקה לאיראן. מאז עליית משטרו של מחמד א-שרעא (אל-ג'ולאני) בסוריה, נעצרו מספר בכירים בארגון ונכלאו – ואחרים גורשו מהמדינה.
מאתגרים את חמאס מימין: ההתנגדות העממית
ארגון הטרור השלישי בגודלו ברצועה, שמאגד מספר ארגוני טרור קטנים הפועלים תחת הנהגה צבאית משותפת המכונה "גדודי סלאח א-דין". בין היתר חברים בו עריקים מחמאס, פת"ח וארגונים נוספים. הארגון נוסד במהלך האינתיפאדה השנייה על ג'מל אבו-סמדאנה, מחבל ששיתף בעבר פעולה עם חמאס.
ארגון הטרור אחראי לחפירתן של מנהרות הברחה רבות לאורך ציר פילדלפי, ומקבל תמיכה מאיראן ומחיזבאללה. אבו-סמדאנה חוסל על ידי ישראל ב-2006, מה שפגע באחדות הארגון והחליש את כוחו.
רוצחי שירי ביבס וילדיה: גדודי מוג'האדין
ארגון נוסף שצמח בתחילת שנות ה-2000, וכולל חברים לשעבר בפת"ח וכן בגדודי חללי אל-אקצא. הוא חבר ב"חדר המצב" הפלסטיני בעזה, וזכה לפני המלחמה להגנה של חמאס. בשונה מחמאס, ששם את הדגש על הלאומיות הפלסטינית, גדודי מוג'האדין דוגלים בגישה ג'יהאדיסטית רדיקלית שמתמקדת ב"השמדה" מיידית של הכופרים באיסלם.
שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
תחת השם "החזית העממית" משתפים פעולה ארגון החזית העממית וארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין. בעבר הייתה החזית העממית מזוהה עם המשטר הסובייטי ואידיאלוגיה המרקסיסטית-לניניסטית, אך כיום שני הפלגים מנהלים יחסים עם איראן ועם חמאס.
הארגון עומד מאחורי ההתנקשות בשר התיירות לשעבר, רחבעם זאבי, ב-2001. מזכ"ל הארגון, אחמד סעדאת, מרצה מאסר של 30 שנה בשל תכנון הרצח.
נאמנים רק לעצמם: תאי דאעש ואל-קאעידה
ברצועת עזה פועלים כמה תאי טרור הנאמנים לארגוני דאעש ואל-קאעידה, המרכזי בהם הוא "צבא האיסלם", שהיה מעורב בחטיפתו של גלעד שליט ב-2006, וכן בחטיפתו של העיתונאי הבריטי אלן ג'ונסטון בשנה לאחר מכן.
דגל דאעש (צילום: רויטרס)
גורמים מצרים האשימו את תאי הטרור בשיתוף פעולה עם פעילי דאעש בחצי האי סיני, ובפיגוע בכנסייה באלכסנדריה ב-2011. הם לקחו אחריות גם על מספר פיגועים במצרים לאורך השנים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".