כינו אותו "הבלרינה", הוא ליהטט בין ההגנות והשכיב מגינים ובלמים על ימין ועל שמאל, אבל אברהם מנצ'ל, השחקן האלגנטי ביותר שכדרר באצטדיון סמי עופר בחיפה כשנקרא אצטדיון קרית-אליעזר ועתה הלך לעולמו בגיל 88, לא הביא במרוצת שנותיו במכבי חיפה, כשחקן וכמאמן, אף לא אליפות אחת. "המשחק שלי אמנם היה יפה לעין, אבל אז כמו היום לא נכנסים עם זה למכולת", אמר בריאיון לפני חמש שנים. "כיום, יש בכדורגל בארץ יותר מדי כוח ופחות מחשבה".

כששאלתיו מי אשם בכך, השיב: "שחקן כמו פושקש יש פעם בעשור אם לא במאה. עם טכניקה נולדים. זה לא דבר שניתן להקנות; אולי אפשר לשפר במידה מסוימת".

מנצ'ל החל בילדותו ברומניה לכדרר בכדור של סמרטוטים עד שדרך חבר הגיע לקבוצת הנוער של אחת מקבוצות הפאר בבוקרשט, אבל אז, ב-1950 עלה ארצה עם הוריו וממקום מגוריו בטירת-כרמל הגיע ישירות למכבי חיפה, הקבוצה היחידה שבה שיחק. עמדת הפתיחה שלו הייתה כבלם, אבל עד מהרה מצא את מקומו בקישור.

הוא לא היה הבן יקיר של הכדורגל הישראלי. אז, לפני שקבוצת מכבי חיפה החלה לגרוף אליפויות בסיטונות, חיפה נחשבה כפרובינציה נידחת ושחקניה לא זכו ליחס מפנק. למרות זאת, הוא הופיע ב-30 משחקים של נבחרת ישראל, שבהם הבקיע שבעה שערים. גולת הכותרת מבחינתו היה המפגש עם מאמן הנבחרת היהודי-הונגרי גיולה מאנדי, ש"התבסס על משחק התקפי ועבד איתנו על פסיכולוגיה".

כשחקן הנבחרת היה למנצ'ל הכבוד המפוקפק לחוות על בשרו אי אלה מהתבוסות הקשות ביותר שידע הכדורגל הישראלי – 7:2 נגד נבחרת פולין בוורוצלב; 7:1 נגד נבחרת אנגליה בלידס ו-6:0 נגד נבחרת איטליה בטורינו, "אבל בגומלין בארץ הפסדנו נגדם רק 4:2 לאחר שהולכנו 0:2". לעומת זאת, מנצ'ל זכה לככב בניצחון המרעיש 1:2 בבלגרד על נבחרת יוגוסלביה, אז מהטובות בעולם.

אגב, משחק התבוסה באיטליה כמעט הפך את חייו: "למרות ההפסד באיטליה, קבוצת יובנטוס, מהטובות שם, הייתה מוכנה לתת על אהרן אמר, מכוכבי מכבי חיפה ועלי חצי מיליון דולר, שבשווי של היום זה הון-תועפות. בסופו של דבר העסקה לא הגיעה לכלל מימוש, כפי שלפני כן דחיתי חוזה מפתה מקבוצה באוסטרליה. אותי אף פעם אי אפשר היה לקנות בכסף. אני ציוני, מה לעשות…"

בסך הכל מנצ'ל נטל חלק ב-225 משחקי ליגה, שבהם הבקיע 64 שערים. הוא פרש ממשחק פעיל בגיל 30 ונשלח לקורס מאמנים יוקרתי בגרמניה, "מה שלא הפריע לי להישאר נאמן לכדורגל היצירתי שלי". כמו לא מעט כוכבי כדורגל הוא לא הצליח כמאמן לשחזר את תהילתו כשחקן. כשפרש סופית, הוא מצא תחליף בסוכנות הביטוח המשגשגת שהקים. "בסופו של דבר, הכדורגל לא הכל בחיים", סיכם.