חדשות בעולם
הביקורת גוברת: BBC נמנע מלהגדיר את חמאס כארגון טרור ברוב הדיווחים
סערה בבריטניה סביב מדיניות ה־BBC: ג’יימס הארדינג, שכיהן כראש מחלקת החדשות בתאגיד בין השנים 2013 ל־2018 וכיום מכהן כעורך ראשי של העיתון "אובסרבר", תקף את ההחלטה שלא להשתמש במונח 'טרוריסטים' בסיקור מתקפת ה־7 באוקטובר. "עיתונאים לא צריכים לצנזר מילים אלא להשתמש בהן במדויק"
עיתון ה"טלגרף" הבריטי ביקר את החלטת ה־BBC שלא להשתמש במונח "טרוריסטים" והדגיש כי החלטה זו עוררה סערה והאשמות באנטישמיות, לאחר שסירב התאגיד לכנות כך את המחבלים "שטבחו ביותר מ־1,000 איש וחטפו מאות – באירוע הקטלני ביותר לעם היהודי מאז השואה". במקום זאת, התאגיד משתמש במונח "לוחמים" ומציין שחמאס מוגדר כארגון טרור בידי בריטניה, ישראל ומדינות נוספות.
הארדינג, יהודי בעצמו, אמר כי מערכות חדשות ברחבי העולם נקלעו ל"ויכוחים סוערים" על אופן הסיקור של ישראל ועזה, והוסיף כי מדובר בסכסוך "שקשה מאוד לסקר באופן בלתי תלוי". לדבריו, גם בתקופתו נעשו טעויות חמורות, אך הוא התעקש כי ה־BBC "איננו אנטישמי מוסדית".
בדבריו בכנס הטלוויזיה באדינבורו (אתמול) רביעי, אמר: "אני יהודי גאה. אני גאה גם שעבדתי עבור ארגון החדשות החשוב ביותר בעולם.
ה־BBC איננו אנטישמי מוסדית. זה פשוט לא נכון לומר זאת. זה גם לא מועיל – עדיף לתקן את הטעויות ולהתייחס לשיקולי הדעת השגויים, מאשר להכפיש את המוסד, לפגוע באמינותם של כל עובדיו ועלול להקשות על עיתונאים בשטח הפועלים בתנאים הקשים והמסוכנים ביותר".
לפי ה"טלגרף", למרות שה־BBC התחייב לתאר את חמאס כארגון טרור, ניתוח של כתבות שפרסם באינטרנט בתחילת השנה העלה כי ב־9 מתוך 10 דיווחים התאגיד לא עמד בהתחייבות הזו. בתאגיד טענו כי הם מציינים שחמאס הוא ארגון טרור "במקומות האפשריים והמתאימים", אך הסבירו כי מאחר שהסכסוך מתמשך, אין צורך לחזור על כך כל הזמן.
עם זאת, לפני כחודש נחשף כי ראש מחלקת החדשות הנוכחית, דבורה טרנס, אמרה לעובדים כי "ממשלת חמאס בעזה" והזרוע הצבאית של הארגון הן "שתי ישויות שונות". הדברים עוררו ביקורת קשה, במיוחד לאחר שהתברר כי ה־BBC שידר סרט תיעודי על עזה מבלי לחשוף כי המספר בן ה־13 הוא בנו של בכיר חמאס. מועצת הנבחרים של יהודי בריטניה גינתה את ההצהרות והאשימה את טרנס ב"טשטוש והקטנה של כשלי ה־BBC".
לפי הדיווחים, הסערות סביב התאגיד החריפו לאחר ששידר הופעה בפסטיבל גלסטונברי של האמן בוב ויילן, שבמהלכה קרא הקהל בהובלתו "מוות, מוות לצה"ל". האירוע גרר התערבות של שרת התרבות ליסה ננדי, שאמרה כי קיימת "בעיית הנהגה" ב־BBC, והעלתה ספקות לגבי עתידו של המנכ"ל טים דייוי.
הארדינג מצדו הזהיר מפני התערבות פוליטית בתאגיד וקרא להקים ועדה עצמאית שתקבע את עתיד מודל המימון של ה־BBC. "עלינו לשמור על הארגון החשוב הזה מחוץ להישג ידם של פוליטיקאים", הדגיש.
הארדינג מונה לעורך הראשי של ה־Observer לאחר שחברת המדיה Tortoise, אותה הקים, רכשה מוקדם יותר השנה את העיתון מה־Guardian במהלך מעורר מחלוקת. לפני שהצטרף ל־BBC כראש החדשות, שימש כעורך של הטיימס.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
