
22 ישראלים וישראליות נשלחו לטירה באירופה (בגרסת הלואו-קוסט שלנו, סקוטלנד עוצרת הנשימה הוחלפה בהונגריה המרשימה פחות), שם צמד המנחים אסי עזר ורותם סלע בחרו שלושה מהם לתפקיד הבוגדים. בכל ערב יתכנסו הבוגדים בסתר ויחליטו את מי הם רוצים "להעלים" – מה שיתגלה רק למחרת בארוחת הבוקר. כל יום יסתיים בישיבה סביב שולחן עגול, בה יצביעו המשתתפים (הנאמנים) על מי לדעתם הוא הבוגד/ת. מי שיקבל את מירב הקולות יודח מיד, לא לפני שיתוודה האם היה בוגד או נאמן. אם בוגד יגיע לגמר, כל הפרס ילך אליו; אם לא – כל הנאמנים שנשארו אחרונים יתחלקו בפרס.
לא היה ספק שכמו כל ריאליטי שעושה עלייה, גם "הבוגדים" תעבור ישראליזציה, אבל נותר לראות האם תהליך ההתאמה לחך הישראלי יהיה מוצלח כמו ב"האח הגדול" או דביק כמו הגרסה המקומית ל"הישרדות". על סמך הצפייה בפרק הראשון אפשר לומר בביטחון שאי אפשר לומר. הדבר הכי בולט למי שצפו בגרסאות האחרות הוא שהבחירה באסי ורותם להנחות מרגישה עצלה – בנאלית אפילו – כאילו מישהו ניסה "להגן" על הצופים מכל שינוי על המסך ולכן שם שם את הצמד הכי מזוהה עם קשת.
בלי קשר למה שאתם חושבים על אסי ורותם, אפשר להודות שמדובר בשני מנחים מקצועיים, אבל ברור שהם לא ניסו לשנות את הסגנון הרגיל שלהם או להביא איתם רוח חדשה. בשונה מאלן קאמינג, שהפך את הנחיית "הבוגדים" בארה"ב למופע תיאטרלי, קאמפי וכיפי, אסי ורותם הם פשוט אסי ורותם. אתמול עוד לא שמענו על הבעלים שלהם או הסבתא של אסי – אבל סבלנות, גם זה עוד יגיע.
Source link