הרב שי טחן, ראש כולל שערי עזרא וראש בית ההוראה ארזי הלבנון, ברוקלין ניו יורק משיב לשאלות ההלכתיות שהגיע למערכת. והיום: להשתמש בשם רחוב שקרוי על שם עבודה זרה.

שאלה:

אני מטייל כעת באירופה, ובעיר שבה אני שוהה יש רחובות ואפילו שכונות שלמות שנקראות על שם דמויות ונושאים הקשורים לעבודה זרה. האם מותר לי להזכיר את שמות המקומות בפה, או לכתוב אותם – למשל כשאני מזמין מונית, כותב כתובת או שולח מיקום בוואטסאפ?

תשובה:

אף שנפסק להלכה בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קמ"ז סעיף א) שאסור להזכיר שם של עבודה זרה – בין לצורך ובין שלא לצורך – מכל מקום, לעניין שמות רחובות וערים הקרויים על שם עבודה זרה, יש מקום להקל.

הרב מנשה קליין זצ"ל, בשו"ת משנה הלכות (חלק ט סימן קסט), דן בדיוק בשאלה זו, כאשר נשאל על אדם המבקר בעיר בואנוס איירס שבברזיל, שבה ישנם רחובות על שם אותו האיש, וכן בערים באירופה. וכתב שלעניין כתיבה, ודאי מותר – משום שנאמר "לא יִשָּׁמַע על פיך", ומשמע דווקא באמירה בפה ולא בכתיבה.

גם המנחת חינוך (מצווה פ"ו) הסתפק בזה, והביא מדברי השאגת אריה (סימן י"ג) שנראה להתיר.
מעבר לכך, גם לעניין אמירה בפה, יש דעות מקילות: בשו"ת חוות יאיר (סימן א', השגות יא-יב) כתב שאין בזה איסור כלל, ואפילו לא גמגום. הוא הביא כמה טעמים לכך, וביניהם: שגם אם המקום נקרא בשם של עבודה זרה, מאחר וכיום ישנם בני אדם רבים שנקראים באותם שמות – ואיש אינו עובד אותם – שוב אין בשם זה כוח של קדושה או פולחן, אלא שם רגיל בלבד.

עוד כתב היראים (סימן ע"ה) שאין איסור להזכיר אלא שם אלה-ות ממש, אך אם מדובר בשם הדיוט – כגון כרע בל, קרס, נבו – אף על פי שעשו מהם עבודה זרה בעבר, מאחר והשם אינו נשמע כשם של אלוהות ואינו מתקבל כשם של אדנות – מותר להזכירו. דברים אלה הובאו גם בביאור הגר"א (יו"ד סימן קמ"ז ס"ק ב), שכתב שלכן מצינו בש"ס שהוזכרו שמות אותו האיש ותלמידיו במספר מקומות.

השורה התחתונה: מותר להזכיר ולכתוב שמות של ערים או רחובות שנקראו על שם עבודה זרה, כאשר מדובר בצורך יומיומי כמו כתובת, נסיעה או זיהוי מקום. גם באמירה בפה יש להקל, בפרט כשאין מדובר בשם של אלוהות ממש אלא בשם רגיל שהפך לשם מקובל ומנותק מתוכן פולחני.