חדשות בעולם
האיש שנלחם לבד בפרוטקשיין בצפון טוען: "פחדנים שמנסים לנרמל"
יריב בן עמי, בעלי החברה החקלאית “הדסים” וממייסדי ארגון “עד כאן”, מתייצב בגלוי נגד תופעת הפרוטקשן שפושה בצפון ובפרט בגליל העליון. תופעה אותה הוא מגדיר כאיום אסטרטגי על עתיד האזור. אך מעבר לביקורת כלפי המדינה, בן עמי מפנה אצבע מאשימה גם לעבר ראשי הרשויות המקומיות שלדבריו לא עושים מספיק כדי להיאבק בתופעה.
“אני מצפה שראשי הרשויות יעמדו בפנים גלויות יחד עם התושבים שלהם. יתמכו, יפעלו. יש להם כלים, יש להם השפעה. שיצאו למאבק. עשינו כנס, הזמנו אותם. חלקם הגיעו וחתמו על אמנה אבל איפה ההובלה? איפה האחדות והאחריות?״
לדבריו, הפער המשמעותי נחשף דווקא ברגעים הקשים. “כשאני נפגעתי הייתי לבד. אם היה נופל לי טיל בעסק, כולם היו באים. אבל כשעבריין בא לבצע פרוטקשן, אף אחד לא בא לתמוך. זה לא עניין של כסף – זו עמדה. כשקרה אירוע פרוטקשן לעבר בית ספר בזמן המלחמה, באזור התעשייה צח”ר, נדהמתי לראות שראשי רשויות שנמצאים באחריות לאותו מוסד ניסו להשתיק את העניין. או שיש פה פחד או שיש פה ניסיון לנרמל את המצב. בשני המקרים – זו לא הנהגה".
בן עמי מזכיר שהעסק שלו בצח”ר משלם ארנונה לראש פינה, אך גם במקרה האישי שלו לא זכה לתמיכה. “ביוני לפני שנתיים נפגע העסק שלי והייתי לבד. וכשהם באים, הם ממלמלים. אני לא צריך מילים. אני צריך מעשים.”
“אחרי האירוע באלמגור, ציפיתי לראות את כל ראשי הרשויות מגיעים, מצטלמים עם אבשי – יהודי בן 75 ואומרים לו בפנים: אנחנו איתך. אבל הם לא באו. למה? כי זה לא נוח להם. כי קשה להם להסתכל לעבריינים בעיניים. מנהיגות נבחנת בדיוק ברגעים כאלה, לא כשגוזרים סרט, אלא כשקשה.”
הוא מבקר ישירות את יו”ר אשכול גליל מזרחי: “בני בן מובחר, יו”ר האשכול וראש מועצת מבואות חרמון בכלל לא הגיע לאירועים שלנו. שיסביר לי, כיו”ר אשכול, מה הוא הולך לעשות״, לעומתו, הוא מציין לטובה את דוד אזולאי ממטולה ואורי קלנר מרמת הגולן שלא רק הגיעו, אלא תומכים ומתייצבים בפנים גלויות ובאמירות ברורות.
בן עמי מצביע על פערים חמורים במערך ההגנה לעסקים בצפון. “אחת הבעיות הקשות ביותר היא שאין ביטוח. אין רשת ביטחון כלכלית. אם שורפים לי את העסק אף אחד לא משפה אותי. ראשי הרשויות היו יכולים להתאחד ולדרוש את זה מהממשלה. היו יודעים לעשות את זה בזמן מלחמה למה לא במקרה של פרוטקשן?”
הוא מציע צעדים קונקרטיים: “צריך להכין תוכנית עם יעדים ברורים. בשיתוף הציבור. לדחוף לחקיקה כמו חוק מס רכוש לנפגעי פרוטקשן. סיוע לא רק לאבטחה אלא גם תמיכה נפשית. אם עסק נפגע – שראש הרשות יהיה הראשון שמגיע לשם. עצם העובדה שזה לא קורה זו נורמליזציה של האלימות.”
“אם כל ראשי הרשויות היו עולים יחד לכנסת ודורשים חוק זה היה זז. יש להם כוח. יש להם משקל ציבורי. יש להם אחריות. אבל כששקט, המדינה שותקת. וכשאין תגובה העבריינים מתחזקים".
“המשטרה נלחמת אבל כשהעבריינים מגיעים לבית המשפט, נותנים להם עסקאות מקלות. למה שאדם יתלונן אם אחרי כמה חודשים הוא יראה את מי שאיים עליו בסופר? צריך להקים בית משפט מיוחד לעבירות פרוטקשן. עם עונשי מינימום. היום החוק שומר על העבריין.”
“אין בעל עסק בצפון שישן בלילה בשקט. כדי לא לשלם פרוטקשן הוא צריך גב. ממשלתי, ציבורי, רגשי. כשהוא לבד הוא ישלם. כי האלטרנטיבה היא לפשוט רגל. או לוותר על מפעל חיים. ולכן הם באים לכל מקום שיש בו כסף כי הם יודעים שלא מחכה להם שם אף אחד".
תגובות ראשי הרשויות שהתקבלו:
מוטי חטיאל, ראש המועצה המקומית ראש פינה: ״מדובר בתופעה חמורה שמציבה אתגר ממשי לעסקים, לתושבים ולתחושת הביטחון האישי. המועצה פעלה ופועלת בנושא מול שרים, חברי כנסת, וקציני משטרה בכירים ונערכו מספר פגישות יזומות במטרה לקדם פתרונות בשטח. אנו רואים במשטרה ובמערכת המשפט את הגורמים האחראיים למיגור התופעה, שכן אין למועצה המקומית כלים חוקיים או סמכויות אכיפה בנושא זה. יחד עם זאת, אנו משתדלים להעניק ליווי וסיוע לעסקים שנפגעים, לעודד דיווחים ולתווך מול הגורמים הרלוונטיים. מדובר במאבק הדורש שינוי מערכתי והתגייסות של כלל מוסדות המדינה ואנו ממשיכים לעמוד בקשר עם הממשלה והמשטרה במטרה להבטיח לתושבים ולעסקים את הביטחון שמגיע להם".
מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית: ״יש לנו בחצור את המשמר שמבצע סיורים, פניתי מספר פעמים לממשלה בבקשה לערך את השב״כ מאחר ומדובר בטרור לכל דבר ועניין, ניסיון של גורמים להשתלט על חבלי ארץ שלמים. יש לשב״כ כלים משמעותיים ולכן נדרש טיפול שלהם. חברות הביטוח חייבות לתת גיבוי כי עסק שנשרף מאבד את הפוליסה וזה גורם ללחץ גדול על המאוימים מחשש לאבד את העסק ואת הפוליסה, חייבים חקיקה אגרסיבית לצד הצטיידות באמצעי ביטחון והגנה משמעותיים יותר״
אנחנו בקשר רציף מצויין עם גורמי המשטרה ופועלים בשיתוף פעולה מלא, בנוסף מיננו לאחרונה ממונה על אזור התעשייה שמסייע לעסקים ומלווה אותם באופן כללי בתחומים שונים. אין ספק האירוע הפרוטקשן מאתגר את כל האזור והישובים כאן. אני מתרשם שאנחנו מקבלים סיוע וגיבוי ככל שניתן מהשר לביטוח לאומי בכלים שעומדים לרשותו, לדוגמה האישור שקיבלנו לרשיונות נשק משמעותי, חשוב ונותן יכולת להגן על עצמינו אך זה לא פותר את הבעיה השורשית שנמשכת עשרות שנים והגיע הזמן לשים לה סוף״.
אורי קלנר, ראש המועצה האזורית גולן: "איום הפרוטקשן הוא קו אדום נוסף שמחדד את הצורך בפעולה נחושה מול גורמי עבריינות. כראש רשות אני פועל באופן שוטף מול המשטרה, משטרת ישראל כדי להבטיח שהגולן יהיה מרחב בטוח לעסקים, חקלאים ותושבים.
לצד הדרישה להרחיב את האכיפה ולהעמיד לדין את מי שמנסים לערער את השקט בגולן, אנחנו פועלים עם מספר גורמים לסיוע לבעלי עסקים שנפגעים מתופעת דמי החסות. בין היתר, פרויקטים כמו 'שומרים על הבית' של השומר החדש ועד כאן של תושבים מהצפון, נועדו להעניק הגנה, תמיכה ולאפשר להם להמשיך לפעול בביטחון.
העבריינות המאורגנת לא תכתיב את סדר היום בגולן. אנו נמשיך ללחוץ על הממשלה להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול יחד עד למיגור מוחלט של התופעה."
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
