חדשות בעולם
האיחוד האירופי שוקל להטיל סנקציות על הונגריה
האיחוד האירופי צפוי לדון בימים הקרובים באפשרות יוצאת דופן: השעיית זכויות ההצבעה של הונגריה במוסדות האיחוד. זאת, לאחר שהונגריה התנגשה שוב ושוב עם סדרי העדיפויות של האיחוד האירופי, ובין היתר חסמה מספר פעמים סיוע ותמיכה באוקראינה. ההתנגדות המתמשכת של בודפשט לתמיכה באוקראינה מובילה להתחזקות התחושה שבמסגרת עמדותיה, הונגריה מפרה את ערכי היסוד של האיחוד.
הדיון יתקיים ב־27 במאי, במסגרת מפגש מועצת ענייני הכלל של האיחוד האירופי. על הפרק: החלת סעיף 7 של אמנת האיחוד האירופי – סעיף דרמטי, שמאפשר להטיל סנקציות על מדינה חברה, כולל שלילת זכויות ההצבעה שלה, אם נמצא כי היא מפרה באופן חמור ומתמשך את ערכי הליבה של האיחוד – ובהם שלטון החוק, דמוקרטיה וזכויות אדם.
עימותים מתמשכים עם קייב ובריסל
הונגריה, בראשות ראש הממשלה ויקטור אורבן, נמצאת בשנים האחרונות במסלול התנגשות מול בריסל ומול קייב. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, אורבן הוא מהמנהיגים הבודדים באירופה ששמרו על יחסים פתוחים עם מוסקבה. במקביל, הוא פועל בעקביות לעיכוב הסיוע האירופי לאוקראינה, ומנסה לטרפד את קידום המשא ומתן על צירופה לאיחוד.
בין שתי המדינות פרצה לאחרונה סערה דיפלומטית נוספת, לאחר שגורמים באוקראינה טענו כי חשפו רשת ריגול הונגרית שפעלה בתחומם. בתגובה, בודפשט גירשה כמה דיפלומטים אוקראינים.
מעבר למישור הביטחוני, קיים גם עימות מתמשך סביב חוק שפות שאישרה אוקראינה בשנת 2017, המגביל את השימוש בשפות מיעוטים – ביניהן הונגרית. באזורי הגבול במערב אוקראינה חיה קהילה הונגרית בת כ־100 אלף נפש, והונגריה מאשימה את קייב בהפקרה שיטתית של זכויותיה.
אורבן איבד את הגיבוי הפולני
הליך הסנקציות נגד הונגריה לא חדש – הוא החל עוד ב־2018, אך עד כה לא הבשיל לצעדים של ממש, בעיקר בזכות הגיבוי ההדוק שקיבלה בודפשט מפולין. כעת המצב השתנה: לאחר ניצחונו של דונלד טוסק, מנהיג בעל אוריינטציה פרו-אירופית, עשתה ורשה פניית פרסה, שמה דגש על שיקום היחסים עם בריסל, והותירה את הונגריה מבודדת.
גורמים באיחוד מעריכים כי ללא תמיכתה של פולין, ייתכן שהפעם תצליח היוזמה להחיל את סעיף 7 לעבור. עם זאת, מדובר בתהליך מסובך מבחינה פוליטית – שמצריך תמיכה של רוב מכריע ממדינות האיחוד.
ישראל תצפה מהצד – אך עשויה להפיק לקחים
מבחינת ישראל, ההתפתחויות באירופה מספקות תזכורת לחשיבות שמעניק האיחוד לערכים דמוקרטיים ולמדיניות חוץ מתואמת. גישתו הבדלנית של אורבן אמנם זכתה להערכה מסוימת בציבורים שמרניים בישראל, אך הסנקציות האפשריות מדגימות את המחיר שעלול להיות לבחירה במסלול של עימות עם מוסדות האיחוד.
בדומה להונגריה, גם ישראל מוצאת את עצמה לאחרונה, על רקע מדיניותה בשטחים ופעולות צה"ל בעזה תחת איומים בסנקציות. בעוד שהונגריה ניצבת בפני איום ממשי של השעיית זכויות הצבעה, ישראל אינה חברה באיחוד ולכן אינה חשופה לסנקציה מסוג זה – אך בהחלט מאויימת בצעדים אחרים, דיפלומטיים וכלכליים. המקרה ההונגרי ממחיש כיצד התנגשות מתמשכת עם עקרונות היסוד של האיחוד יכולה להוביל למחיר מדיני כבד, גם כאשר המדובר במדינה ריבונית ובעלת ברית מסורתית. עבור ישראל, זו קריאת השכמה לשקול מחדש את מערך יחסיה עם אירופה, ואת המחירים האפשריים של עימות חזיתי עם אחת הזירות הדיפלומטיות החשובות ביותר לה.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
