אם להשתמש בשפת דיירי הבית – אין ספק שמאי "בפה של מאור" ללא הפסקה, והיא לא מצליחה לשחרר מהמראה שלה. תוסיפו לזה את הסיבוב שמאור עשתה על כך שמאי לא עשתה צבא, ותראו איך נוצרו שני מחנות מובהקים בבית – תוך רגע. דווקא ממאור – המנוסה, המבוגרת יותר, שעוסקת ביחסי ציבור למחייתה – הייתי מצפה להבין שבדרך הזאת היא סוללת למאי נתיב מהיר לסוף העונה.

ומה לגבי דרורע, השותפה של מאור לפשע? כצפוי – זהב טלוויזיוני. יד ימינה של דנה אינטרנשיונל, ומי שמעיד/ה על עצמו כ"לא בסדר", מתנהל/ת בבית באגרסיביות של פיל אחרי וודקה רד־בול שהגיע למסיבה במועדון סגור. הוא מטנף, הוא מסכסך, הוא מפלרטט, הוא משחיר – והוא עושה את כל הדברים שאין לי צל של ספק שהוא עושה גם מחוץ לבית. כשהוא אומר למאי – אותה הוא מחבק ומעליב באותה נשימה – שזה הכי אותנטי שלו, כדאי להאמין לו.

יחד עם זאת, כחבר באותה קהילה שאליה דרורע משתייך/ת, קשה שלא להתבאס מכך שאנשים שספגו בעצמם בריונות וביקורת לא בוחרים לפעמים להיות בוגרים יותר – ולהימנע מלפגוע באחרים.

אבל מי שדווקא כן מהווה דוגמה לבגרות, קלאס, והמון חכמת חיים – היא אלאיה. היא אולי לא זוכה בינתיים ליותר מדי זמן מסך, אבל בכל רגע שלה מביאה ביטחון, בגרות, ויכולת לאחד סביבה את הבית. גם כשמאור – כן, שוב היא – הביעה פליאה על כך שאלאיה "מרגישה אישה", היא הצליחה לא להיעלב ו/או לשתול אותה באדמה, ופשוט אמרה לה שהן זהות. מאור, מי שבעד לשלול אזרחות ממי שלא עשו צבא, הצליחה לקבל את ההשוואה – אבל רק בזכות העובדה שאלאיה עשתה שירות לאומי. בין משולש מאור־מאי־דרורע לא נשאר בכלל מקום לשאר דיירי הבית להביע את עצמם, אבל אין ספק שגלעד – עם הקעקועים המחרידים והשרירים המנופחים – הולך להיכנס לאי־אילו מערכות יחסים בבית. נראה שהציר המעניין ביותר יהיה בינו לבין תרצה ("יש לי מבטא צרפתי אבל אני אמריקאית") ומאור ("תגיד מאור א' כי איסקוב זה מאיים מדי"). שניהם מעוניינים בתרצה בעלת חיוך הקולגייט. היא נמשכת יותר לאיסקוב (דווקא לא מפחיד בכלל), אבל יודעת שהוא לא ייצוגי מספיק. וגלעד? הוא רוצה לסמן וי על כיבוש הבחורה הכי איכותית בבית.