ביטחון
האזהרה של ניצן אלון: "הלחימה בעזה מסכנת את חיי החטופים"
בהצהרה מטרידה שהעביר אמש (שני), אלוף (מיל') ניצן אלון, העומד בראש מפקדת החטופים בצה"ל, לדרג המדיני, אמר אלון כי המשך הלחימה האינטנסיבית בעזה עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון עבור החטופים הנותרים, כך דווח לראשונה בחדשות 12. אלון הביע דאגה עמוקה לגורלם של השבויים, וטען כי פעולות צבאיות נרחבות מגבירות את הסיכון לחייהם.
לפי דיווחו של אלון, החטופים סובלים בתנאי שבי קשים, כאשר חלקם מוחזקים בתנאים חמורים אף יותר מאחרים. הוא הדגיש קשר ישיר בין עוצמת המתקפות של צה"ל לבין התגברות האלימות מצד החוטפים, אשר מפנים את תסכולם כלפי השבויים הישראלים בתגובה למבצעים צבאיים.
על רקע האזהרות החמורות ובעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני להרחיב את היקף הלחימה בעזה, גוברת החרדה בקרב משפחות החטופים. בתגובה, משפחותיהם של 25 חטופים שיגרו היום בקשה דחופה לרמטכ"ל, אייל זמיר ולאלון, בדרישה לקיים פגישה דחופה שבה יוצג להן כיצד צה"ל מתכנן למנוע פגיעה ביקיריהן במהלך הפעילות הצבאית המתוכננת.
המשפחות תובעות לקבל מידע מלא ושקוף לגבי הסיכונים וההתרעות הקיימים. בין המשפחות החתומות על המכתב נמצאות משפחותיהם של האחים גלי וזיו ברמן, אלון אהל, אריאל קוניו, מתן אנגרסט, נמרוד כהן ועידן אלכסנדר.
במכתב הבקשה, כתבו משפחות החטופים: "אמש נחשפנו לדיווח מטלטל, על פיו נאמר בפורום שרים מצומצם על ידך, הרמטכ"ל, כי במסגרת הרחבת הלחימה ברצועת עזה 'אנחנו יכולים לאבד חטופים'. מאז עבר עלינו, משפחות החטופים והחטופות, לילה ללא שינה. אנחנו חרדים ומזועזעים מהסכנה הקרבה והמודעת ליקירינו".
"הציטוט שפורסם אמש מצטרף לשורה של התרעות ואזהרות שמעידות באופן חד-משמעי ושאינן משתמעות לשתי פנים: תכנית הלחימה הנוכחית תסכן את 59 החטופים והחטופות. החטופים החיים מועמדים תחת סכנת חיים ממשית, ואילו החטופים החללים יועמדו בסכנת היעלמות באדמות עזה – לעד".
"עד רגע זה, אף גורם רשמי לא טרח להכחיש את ההתרעות הללו או להציג לנו, ולו בהסבר קצר, כיצד תכנית הלחימה החדשה תימנע מפגיעה בחטופים, אחינו שעדיין מוחזקים בשבי. הרמטכ"ל, ההתרעה שנתת אתמול לשרים לא יכולה להישאר בחדרי חדרים".
"לא מתקבל על הדעת שנשמע על סיכון אובדן יקירינו דרך התקשורת. אם קיים סיכון ממשי ליקירינו – מוטלת עליך החובה, לכל הפחות, לפגוש אותנו ולהציג אותו בפנינו. כמו כן, מצופה ממך או ממי ממפקדי הצבא להתייצב בפני הציבור ולהציג בפניו את השלכות התכנית הנרקמת בימים אלו".
"רוב מוחלט בעם רואה בהשבת החטופים יעד עליון של המלחמה. לא הגיוני שתאושר תכנית אשר סותרת באופן כל כך מובהק את יעד זה. האחריות על כתפיכם. אנו דורשים להיפגש איתכם בהקדם ולשמוע באופן מפורט כיצד תכנית הלחימה החדשה שאושרה על ידי הקבינט תימנע את אובדן יקירינו – דבר שיהיה בגדר עוול לעם ישראל והפסד לאומי מוחלט".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
