חדשות בעולם
ד"ר שי הר-צבי בריאיון מיוחד ל"מעריב" על ההחלטות הבאות של טראמפ
בעקבות סבב השיחות השלישי שנערך בין ארצות הברית לאיראן, ולפני ביקורו הצפוי של הנשיא טראמפ במדינות המפרץ באמצע חודש מאי, "מעריב" שוחח עם ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום הבין לאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, כיצד טראמפ ינסה לקדם את מדיניותו בשבועות הקרובים ומהן המשמעויות למדינת ישראל.
לדברי ד"ר הר-צבי, "המדיניות של טראמפ ברורה – הסדרים מדיניים ולא מבצעים צבאיים. התקיפות על החות'ים ממוקדות באזור ספציפי ונגד אויב בעל יכולות צבאיות מוגבלות, ולא משנות את התפיסה האמריקנית. מדיניות זו באה לידי ביטוי במאמצים לסיום המלחמה באוקראינה, וכמובן בשיחות הגרעין עם איראן".
עוד הוסיף: "לא בכדי טראמפ מדגיש כי הוא אינו מעוניין לקדם מהלך צבאי נגד איראן, בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה נתניהו. טראמפ אף מבהיר כי ארצות הברית לא תיגרר למהלך צבאי, אך בה בעת מזהיר כי אם לא יושג הסכם, הוא עשוי להוביל מהלך כזה. זאת, בהתאם לשיטת פעילותו כאיש עסקים ולתפיסת "הלחץ המקסימלי" שהוא נוקט כנגד איראן, כדי לדחוק אותה לפינה".
הוא אמר שבהקשר אפשרי, הפיצוץ בנמל בנדר עבאס, אף שלא ברור כיצד קרה, עשוי לשרת את ממד ההרתעה שטראמפ מנסה לייצר. "מעשית, התבטאויות הצדדים וסבבי השיחות התכופים מייצרים את התחושה כי המגעים מתקדמים בקצב מהיר, כפי שגם התבטא בכיר אמריקני כי הסבב השלישי היה חיובי וכי הסבב הבא ייערך בימים הקרובים באירופה. הצדדים אומנם לא מדליפים מידע רב על השיחות, אבל די ברור שמדובר בין היתר בדרישה לויתורים איראנים בתחומים טכנולוגיים-תשתיתיים בתמורה להסרה של הסנקציות הכלכליות".
ד"ר הר-צבי הדגיש: "עם זאת, יש לזכור כי סטטוס פרוייקט הגרעין בשנת 2025 שונה לחלוטין מאשר היה לפני כעשור ב-2015, כאשר נחתם הסכם הגרעין הראשון, ואיראן למעשה מיצבה עצמה בשנתיים האחרונות כמדינת סף גרעין. המשמעות היא כי היא תשאף לשמר את היכולות שצברה בשנים האחרונות, ולכן האפשרות להסיג אחורה את תוכנית הגרעין קשה בהרבה מאשר היה בהסכם הראשון".
לטענת הר-צבי, "הביקור הצפוי בסעודיה ב-13 במאי עשוי להיות נקודת מפנה ביחסו של טראמפ למלחמה בעזה. טראמפ שואף לקדם הסכמים בילטראליים עתירי ממון עם סעודיה וגם עם איחוד האמירויות וקטר, שתי מדינות נוספות שבהן הוא יבקר. טראמפ מבין כי ללא סיום המלחמה, שתייצר אווירה אזורית נוחה יותר, לא ניתן יהיה לקדם את הסכם הנורמליזציה ההיסטורי בין ישראל לסעודיה, שהוא היהלום שבכתר במדיניותו המזרח תיכונית".
עוד אמר: "בהקשר זה, הדברים שטראמפ אמר, כי הוא ביקש מראש הממשלה נתניהו להגדיל את הכנסת הסיוע הרפואי והמזון לעזה, עשויים להיות בעלי חשיבות רבה, שכן זו אחת הפעמים הבודדות שבהן ניכרים פערים פומביים בין עמדת טראמפ לנתניהו ביחס לעזה. עד כה, הרושם היה כי קיים תיאום מלא בין השניים, ולכן אומנם עוד מוקדם מלקבוע מסמרות, אבל ייתכן כי אמירתו של טראמפ מסמנת תחילתו של שינוי כיוון ביחסו של הנשיא האמריקני למלחמה, ועל נכונותו להפעיל לחצים ממשיים גם על נתניהו כדי להתקדם לגיבוש עסקה חדשה כבר בשבועות הקרובים, עוד לפני הביקור במפרץ".
הוא הוסיף: "לכל זאת יש להוסיף את האיתותים כי ממשל טראמפ מגלה עניין לקדם הסדרים בין ישראל ללבנון, וייתכן גם עם סוריה, אבל אלו לא יוכלו להתקדם באופן ממשי כל עוד המלחמה בעזה נמשכת".
לדברי הר-צבי, "השבועות הקרובים עשויים להיות הרי גורל לעתידה ולביטחונה של מדינת ישראל. החל מהמשא ומתן לקידום עסקת חטופים חדשה, דרך הביקור של הנשיא טראמפ בסעודיה ועד לאפשרות לקידום הסכם גרעין חדש בין ארצות הברית לאיראן. לישראל יש הזדמנות לתרגם את ההישגים הצבאיים המרשימים לפירות מדיניים. לשם כך, נדרש לגבש אסטרטגיה רחבה לסיום המלחמה בעזה ולהתמודדות עם האיום האיראני".
הוא פירט: "בראש ובראשונה, נדרש להדק את התיאום עם הממשל האמריקני ולנסות ולהבטיח כי הסכם הגרעין שיגובש יענה על הקווים האדומים של ישראל, ובכלל זאת שלא יהיה מוגבל בזמן, בניגוד להסכם הקודם שנקבע ל-15 שנים והיה אמור להסתיים ב-2030. הצעד הראשון שנדרש מנתניהו הוא לסיים את המלחמה ולהחזיר את כל 59 החטופים. זו למעשה צריכה להיות אבן הראשה באסטרטגיה הישראלית והדרך היחידה לממש את שתי מטרות המלחמה העיקריות – החזרת החטופים כמטרת העל המיידית והדחופה ביותר ומיטוט שלטון החמאס".
עוד אמר: "מדובר בשני שעונים שפועלים בקצב אחר – שעון החול של החטופים שהולך ואוזל במהירות לעומת השעון של מיטוט החמאס, שיש לו זמן פעולה ארוך בהרבה. מעבר לחובה ההומניטארית, המוסרית והלאומית, בממד האסטרטגי, סיום המלחמה והחזרת החטופים יסללו את הדרך להעמקת הברית האזורית עם מדינות ערב, למיקוד מאמץ בבלימת פרויקט הגרעין האיראני והאיום הרב-ממדי מצידה. שבועות גורליים לפנינו, והעת לקבלת החלטות מדיניות אמיצות".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
