"הלחץ הצבאי על חמאס אמור לעבוד. אבל אי אפשר לצפות שזה יקרה בן לילה. חודש של לחימה זה לא פרק הזמן שמשפיע, אלא נדרשת עוד תקופה של כמה חודשים. מה שהכי משפיע בלחץ על חמאס, ועל האוכלוסייה העזתית, זה תפיסת שטח, והידיעה שלהם כי שטח שנתפס לא מוחזר", כך הסבירה ד״ר דינה ליסננסקי, חוקרת בכירה למזרח התיכון במרכז משה דיין ובאוניברסיטת תל אביב.

היא הוסיפה: "בחמאס ובקרב תושבי עזה הם לא סופרים גופות. זה לא מעניין אותם. מה שמשפיע עליהם זאת תפיסת האדמה. זה מה שמטריד אותם. מבחינתם האדמה היא הערך החשוב. כל המהלכים שצה"ל מבצע כרגע: פגיעה ביכולת האש ואמצעי הלחימה של חמאס, פגיעה בפעילים ומפקדים, הפסקת הסיוע ההומניטרי משפיע עליהם ברמה הטקטית – תפיסת האדמה משפיעה ברמה האסטרטגית".

ד"ר ליסננסקי מתייחסת לתדרוך של גורם צבאי בכיר, שסקר את הלחימה של צה"ל בשבועות האחרונים. בניתוח שלה היא מתייחסת לעוד שני מהלכים, שהתרחשו ביממות האחרונות מחוץ לרצועת עזה אבל משפיעים באופן ישיר על החמאס, ודוחקים אותו למצוקה של ממש.

הראשון – ההבנה בשלטון המצרי כי חמאס חייב להתפרק מנשקו. ״מצרים אומנם נמצאת בתפקיד המתווך, אבל היא הבהירה לחמאס באופן בלתי ניתן לפרשנות כי הוא מחויב להתפרק מנשקו. זאת נקודה משמעותית מאוד שבחמאס מבינים – גם במצרים הבהירו שזהו תנאי בל יעבור", אמרה. "בחמאס מתייחסים לזה ברצינות רבה – ראינו אתמול את שידורים בערוצי הטלגרם המסונפים לחמאס שאמרו 'לא ניכנע לדרישות של כל הצדדים, זו הזכות של העם הפלסטיני לאחוז בנשק'".

ד״ר ליסננסקי ציינה גם את הגורם השני שמלחיץ את החמאס, שקורה בלבנון. "העובדה כי ממשלת לבנון נחושה לפרק את חיזבאללה מנשקו, ושיש דיבור של חיזבאללה על נכונות להתפרק מנשקו. ניתן לראות עד כמה זה רציני מהדיווחים שיוצאים מלבנון על המבצע של ממשלת לבנון, שבה היא מסירה מאות שלטים עם הדיוקן של מנהיג חיזבאללה שחוסל חסן נסראללה וכן שלטים של ארגון חיזבאללה. ממשלת לבנון מציבה במקום זאת שלטים ברוח 'עתיד לבנון לנגד עינינו'. הדבר הזה נקלט היטב בעזה. החמאס מבין שזה מה שקורה – יש משמעות ללחץ הישראלי המופעל בעזה ובזירות אחרות״.