טלוויזיה
דרור רפאל בביקורת על אברי גלעד: "מה הוא בעצם רוצה מחיינו?"
מה בעצם אברי גלעד רוצה מחיינו? נראה שהוא עצמו לא יודע. מדובר באדם הכי לא יציב ולא עקבי בתקשורת הישראלית. כבר עמדו בעבר על דמותו המתעתעת, אך נראה שהמצב מחריף. הוא לא רק משנה דעות, הוא מג'נגל בין אידיאולוגיות, מחליף פרטנרים, מקפץ בין שעות שידור. הוא עבר מהנחיה של תוכנית הבוקר של רשת להגשת תוכנית הלילה של קשת.
הוא מגדיר עצמו נטוע בימין העמוק, “אפילו דיפ", אבל הצביע לשמאל. לבני גנץ. הוא התחיל כקומיקאי ואז הפך להוגה דעות. ליבו בשעשועונים אך פיו באקטואליה. זה לא שיש לו הפרעת קשב, זה שלהפרעת הקשב יש אברי גלעד.
השבוע הוא התייחס למחקר עולמי שבחן את מדד השגשוג האנושי ובו ישראל ניצבת במקום השני, ודווקא ארצות הברית ומדינות אירופה מצאו עצמן הרחק מאחור. “אין להם תחושה של שליחות", אמר. “הם מתעסקים בפופיק של עצמם". את הדברים הללו אמר רק כ-48 שעות לאחר ששודר אחד הראיונות הנרקיסיסטיים בתולדות הטלוויזיה, שבו הוא ישב מול חברו ושותפו לשעבר ארז טל.
יחד הם דיברו על עצמם, על ההתכתבויות שלהם בוואטסאפ לפני, בזמן ואחרי התוכנית שאותה הגישו יחד, והמשיכו ללהג על החוויה הסובייקטיבית שלהם מההנחיה, משל היו שני לוחמים ביציאה ממבצע אנטבה שחייבים לפרוק את המעמסה הרגשית הדרמטית. האחד התלונן שהשני לא נתן לו לדבר, השני הלין על כך שהראשון תפס לו את המקום. להזכירנו, השניים בני 60 ומדברים ללא הרף בטלוויזיה כבר 40 שנה.
נראה שכל השנים גלעד מנסה להילחם בשדים שמתרוצצים בראשו, להשתיק אותם בכל דרך. בעבר ניסה זן, ויפאסנה והתמחה בשיטת ימימה. הוא נוטה לאמירות נסחפות ולקונספירציות חסרות ביסוס, כמו: המוסלמים הציתו את כנסיית נוטרדאם, זאת בעוד החקירה העלתה שמדובר בכבל חשמל שניצת; ולצעדי קיצון אישיים כמו לאסור על ילדיו להשתמש במסכים – אף שזה מקור הפרנסה שלו. הקביעות שלו חד-משמעיות בבוקר, אך יכולות להתהפך לחלוטין בשעות אחר הצהריים. פעם אמר בריאיון שהוא הכי אוהב לשנות את דעתו.
באמת קשה לשים לב. הוא אוהב את ארז טל, אבל לא מסוגל לסבול אותו. הוא הגיע מבית אנטי-דתי, ובשנות ה-90 הפך לקול הכי אותנטי ומקורי של החילוניות, וכיום הוא חושב שדתיים נושאים על עצמם את הישראליות יותר מחילונים. למה? ההסבר שלו קלוש, תלוש ומעליב. ובכלל, איך אפשר לקחת ברצינות אדם כזה? מדובר בשילוב מדאיג של רדידות, זחיחות ויהירות, ומה שמחפה על כל אלה הוא מין שנינות קופצנית שעוברת מנושא לנושא, “כי אני חייב שיהיה מעניין", לדבריו.
לפני כחודשיים הוא הציע למדינה לא לשלוח חיילים להצלתו אם ייחטף. אין יותר מתפנק מלשבת ליד המחשב בצפון תל אביב ולהקליד דברי גבורה וצניעות על כך שחייך היו טובים, ושאין לך עניין לסכן אחרים תמורתך. כאילו שחטיפת ישראלי היא אירוע אישי ולא לאומי.
אולי השינוי הכי משמעותי שעשה אברי גלעד הוא לאו דווקא בתפיסת עולמו או באופן הגשתו, אלא במעבר מאדם אירוני, סאטירי ומצחיק לדושבג סחי עם הומור של דוד שמביך עצמו בפומבי. מזל שחדל ממנהגו להגיע לשידור בחולצות הוואי ולפצוח בהרמות ידיים איטיות במה שהוא קרא לו בזמנו ספורט.
הפרדוקס הגדול הוא שבאותו ריאיון עם טל הוא יצא נגד ההתקוממות של אנשים מאמירות תקשורתיות שערורייתיות, וביקש להפסיק להזדעזע מכל דבר שמישהו אומר, רק כי זה לא מתאים בדיוק למה שכולם חושבים באותו הרגע. כאן כבר מדובר בחוסר מודעות מהמעלה הראשונה. גלעד הרי ניזון מהאמירות שלו. הוא מעיד על עצמו שהוא עובד בשוק הדעות ולכן זו משימתו – לייצר כותרות. עוד לא היה ענף שמי שיושב עליו גם כורת אותו, גם מדשן את הגזע שלו, ועוד קורא לאחרים לבוא לראות.
העובדה שאברי גלעד הוא כוכב טלוויזיה כל כך הרבה זמן היא אולי משל מרתק על חיינו, שלפיו ישראלי יכול לשרוד במדינה גם אם יחליף את דעותיו, ישנה את חברבורותיו, יתכחש לעמדותיו, יתכחש לעלומיו, ובאמצעות טריקים רטוריים, משיכת זמן ושינוי נושא באופן תדיר – אף אחד לא ישים לב לכך שבעצם מההתחלה לא היה פה כלום ושום דבר, והכול הוא הבל, משיכת זמן בג'אגלינג של אמירות ריקות שמתחלפות, עד לפרסומות.
מה בעצם עושה מרב מיכאלי בימים האלה? היא יו"ר לשעבר של מפלגה שלא קיימת, נואמת בכנסת ובעיקר מצייצת. לאחרונה דווקא פעלה במלוא המרץ להעברת חוק עקרוני ואדיר להנצחתה של גולדה מאיר. כן, זה מה שחשוב עכשיו. כמו ההתעסקות שלה בזמנו, כשרת תחבורה, בטמפרטורת המזגן ברכבת. תמיד ידעה להתרכז בעיקר.
מיכאלי היא סמל נוסף ולא יחיד לכישלון האופוזיציה. זו שלא מצליחה לקבל אהדה מהציבור, שמתפרקת מתוכה ושבניגוד לכל היגיון בסיסי, חברי כנסת עוזבים אותה ועוברים לתמוך בממשלה. מדובר בהתפוררות גם של המבנה וגם של התוכן.
זו אופוזיציה שלא יודעת אפילו לקבוע מי יעמוד בראשה. לפי הסקרים האחרונים, היחיד שמקבל תמיכה ואהדה ציבורית הוא נפתלי בנט, מועמד שלא נמצא בה. האחריות רובצת כמובן על יאיר לפיד ובני גנץ, אבל מי שמצליחה לחמוק מתחת לרדאר היא מחוללת המחדל הפוליטי הגדול בכל הזמנים.
בקוצר ראייתה וביהירותה, סירבה מיכאלי להתאחד עם מר"צ, ובכך נתנה את השלטון לנתניהו במתנה. אם היו מתאחדות, סביר שלנתניהו היו 61 מנדטים בלבד, ולא ממשלה יציבה שתחזיק מעמד כנראה עד סוף הכהונה.
כמעט בכל דבר שהיא מאשימה את הממשלה, מיכאלי חטאה בו בעצמה. למשל בשינוי רדיקלי של עמדותיה. אחרי שהרימה את דגל הפמיניזם והאל־הורות, למיכאלי כבר ילד שלישי מפונדקאות. "האידיאולוגיה מתנגשת עם החיים עצמם", תירצה בזמנו. אבל כמובן שאין טעם להתעסק בעבר, אלא בהווה.
בימים אלה מיכאלי מחממת כיסא ומתפרנסת מהקופה הציבורית כלא עושה כלום. בעצם, סליחה, היא כן עשתה. לפני שלושה חודשים הקליטה פודקאסט לנקות את שמו של סבה, ישראל קסטנר, שהואשם בכך ששיתף פעולה עם הנאצים בזמן השואה.
טענה נוספת שמופנית כלפי הממשלה: שרים מיותרים שמכהנים בתפקידים ריקים מתוכן ואף אחד לא חושב לוותר על משרתו ומשכורתו בימים קשים כלכלית אלו – אפשר להפנות גם אליה. במה היא תורמת עכשיו?
האם היא האדם הכי נכון והכי אפקטיבי שיכול לבקר את הממשלה בימים בלתי נסבלים אלה? מיכאלי כמעט לא זוכה לאהדה מהציבור. כל אדם יכול להבחין בכך שהיא משוללת האנרגיות והאופק הערכי־אידיאולוגי־ביצועי־ארגוני שנדרשים מאופוזיציה לוחמת.
אפשר לא לאהוב את יאיר גולן, אבל האיש מלא להט. אפשר להיבהל ממירב בן ארי, אבל מדובר בלוחמת. יש אחרים שבולטים, כמו ולדימיר בליאק, יוליה מלינובסקי, מירב כהן ועוד. משפיעים, מובילים, נוכחים.
אילו למיכאלי הייתה טיפת יושרה, הייתה מתפטרת מזמן ועושה לביתה, או לשני בתיה – לא ברור מהם סידורי הלינה שלה עם בן זוגה.
אפרופו בן זוגה ליאור שליין: בשל עודף חשיבות עצמית, הוא מחזיק מעצמו אדמו"ר החילוניות ומוביל דעה. אחרי שכל מיזם תקשורתי שנגע בו נכשל, התפרק ונסגר, כיום הוא עושה "סטנד־אפ" פוליטי. בריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" תקף את הציבור הליברלי שרואה בבנט ובליברמן מועמדים לגיטימיים לראשות הממשלה.
גם לפיד אינו אופציה לדידו. כלומר, כל מי שהוא לא הוא עצמו או בת זוגו או כזה שעומד על הבלטה האידיאולוגית הספציפית שעליה הוא דורך – פסול. מהריאיון עולה שלשליין יש פנטזיות פוליטיות. עמית סגל משוכנע שפניו לכנסת. בדיעבד, אולי בכלל הוא היה תמיד הפוליטיקאי והיא עשתה בידור וסאטירה.
יש לו רעיונות, הוא יודע מה צריך לעשות. במופע שלו, למשל, הוא אומר שצריך לגייס את החרדים לא רק לצבא, אלא למאה ה־21. למה בעצם? מי אתה שתגיד לאנשים אחרים כיצד לחיות? מי הופך אותך ואת המאה שאתה חי בה לנכונה ואת העבר ואת הסגירות והפרישות לטעות?
תחושת הצדק האינסופית היא מחלה שמאלנית ידועה. ההרגשה שרק הם טובים, רק הם יודעים, רק הם מתקדמים, וכל האחרים פחות מוסריים, פחות מבינים – זו מחשבה שהיא לא רק לא נכונה, אלא גם מרחיקה מצביעים. אגב, גם הוא טען שמיכאלי טעתה שלא התאחדה עם מרצ, אבל ממנה, מן הסתם, אין לו שום תביעה.
כשתוקפים את הממשלה, צריך לבוא עם אלטרנטיבה ראויה. ההתנשאות המיכאלית־שליינית הזאת מסמלת שגם בצד השני צריך לעשות חשבון נפש אישי וגם תפיסתי. הזוג הזה מטיף לכל העולם, אך לרגע לא לעצמו. אף אחד מהם לא שואל איפה כשלתי, מה בגישה שלי לא נכון.
להגיד שביבי נכשל זה אולי נכון, אבל לא מספיק. גנץ ולפיד צריכים להבין מדוע הציבור בורח מהם, מיכאלי חייבת לדעת שהיא כבר אינה רלוונטית למזג הפוליטי העדכני. את הראשה – את גם אשמה.
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
כפכפי סלייד, אופנת, שמלות קיץ, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
תקיפות צה"ל באיראן לאחר הארכת האולטימטום של דונלד טראמפ
שמלות צנועות לנשים, נעליים לנשים, נעליים לגברים, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/
כפכפי סלייד, אופנת, שמלות קיץ, שמלות ערב – https://htofashion2.com/product-category/%d7%a9%d7%9e%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%a8%d7%91/