תרבות
דן מרידור מול נוה דרומי – התנגשות בלתי נמנעת ב-i24news
הנה משפט שלא חשבתי שייצא לי לכתוב: דן מרידור בא להתארח אצל נוה דרומי בערוץ i24news. גם עכשיו אחרי שכתבתי את המשפט, לא ברור לי למה: כלומר, דן מרידור אכן הגיע לריאיון במסגרת תכניתה של נוה דרומי בערוץ 15, אבל כשמפרקים את המשפט הזה לגורמים, שום דבר לא ברור.
לא ברור איזה אינטרס יש לדן מרידור לבוא לתכנית שלא מכבדת את מרואייניה. לא ברור מה האינטרס של דרומי "לארח" מישהו, כשברור שכל מה שמעניין אותה הוא להדהד את דבריה שלה. אם ממשיכים להטיל ספק, הרי שלא ברור למה הערוץ הזה בכלל קיים.
תיכף נגיע לריאיון עצמו, אבל קודם כל ננסה לפתור את הסוגייה האחרונה: אפשר להבין שגם לימין בשבתו כימין ביביסטי יש צורך בערוצי תקשורת. כשוחר פלורליזם תקשורתי, אני גם מברך על קיומם של כמה שיותר ערוצי תקשורת, אף אם אני מתנגד לתכנים שמשודרים בהם.
מה שלא ברור הוא למה i24news מתקיים בחלל שיש בו כבר ערוץ 14. כלומר, גם משאני מנסה לשחק בנדמה לי ולבחון את התוכן מנקודת מבט אוהדת, הרי שעדיפים כבר ינון מגל, אראל סג"ל, איתמר פליישמן – וחי נפשי, אפילו את יעקב ברדוגו, שמשפריצים ביביזם טהור על סביבתם ולפעמים אף עושים זאת בחן (שוב, גם אם סולדים עמוקות מהתוכן), על פני יצור-הכלאיים הטלוויזיוני הזה, שמנסה להיות מעין ערוץ 14 בחליפה.
אם לדייק עוד יותר: i24news הוא לא יותר מערוץ 14 משעמם, כזה שלא מצליח אפילו להעלות את הדופק למי שצופים בו ותופסים את הראש מרוב עצבים.
"אני שמאל כי אני אומר שבית המשפט צריך להיות מעל הכנסת? אלה מילים של מנחם בגין": נוה דרומי במפגש קצוות עם נסיך הליכוד שמזוהה עם מחנה קפלן – דן מרידור
קבינט שישי | שישי ב-19:53 ב-i24NEWS | ערוץ 15 בשלט@NavehDromi pic.twitter.com/bxFSIU25Jo
— i24NEWS (@i24NEWS_HE) April 10, 2025
טיפת אינטליגנציה
לדרומי יש רזומה עיתונאי די מעניין, אבל נדמה שבשלב כלשהו היא גילתה שהימין הקיצוני משתלם יותר, מתגמל יותר. הכוונה היא לא במובן הכספי, אלא במובן הבולטות, שלפעמים נדמה שרק הוא מעסיק את דרומי. הבעיה שמבלי משים היא הפכה מקול שונה בנוף העיתונות המקומית, למי שמתקיימת על הלעומתיות.
הנה דן מרידור, בריאיון הזה למשל. לכאורה היה יכול להיות מעניין שר משפטים לשעבר ואיש ליכוד בכיר, שהיה קשור בעברו קשר חזק לבנימין נתניהו, מתבטא בשלל הנושאים שניצבים היום על הפרק: הדחת ראש שב"כ, הדחת יועמ"שית, קידום חקיקה משפטית, מחאה או סרבנות ועוד. למעשה דרומי לא באה לשמוע, אלא לריב.
תכף ניגע קצת בתוכן, אבל עוד לפניו, לא ברור האינטרס של דן מרידור לשבת ולשמוע שקרים והתקפות (בשלב מסוים אפילו הוא מאבד את קור הרוח, אם כי במגבלות הז'אנר), להאזין לכל מה שדרומי חושבת עליו.
הן רייטינג אין לדבר הזה – וגם אם כן, למרידור בגילו אין כבר שאיפות לקאמבק פוליטי. אז למה הוא צריך את הזובור הזה? ניחא לו הייתה שם טיפת אינטליגנציה, משהו שמעורר שיח מכבד – ולא היא. לדרומי יש טקטיקה שמרבה בשאלות שלתפיסתה הן רטוריות: "היועצת טובה?", "לפטר את ראש השב"כ זה לא לפי החוק?" הן לשיטתה: "כל מה שהציבור רוצה, הממשלה לא מצליחה לעשות?". למה? בגלל היועמ"שית, או ליתר דיוק – בגלל שיש דן מרידורים בעולם.
הטקטיקה מזכירה את זאת של השופטת-לשעבר אתי כרייף, בריאיון המפורסם ההוא. האינטונציה המיתממת בסגנון: "מי אתם, אלוהי המוסר?" מתנגנת בכל משפט שני. אבל זו לא רק הטקטיקה אלא המטרה עצמה: כשמזמנים אדם לריאיון, גם אם יודעים מראש שדעותיו אינם מקובלות עליך, חייב להיות רצון כן לשמוע, לנסות להבין – ואילו דרומי באה לריב.
"למה לא העירו את ראש הממשלה?", היא שואלת לגבי הרמטכ"ל וראש שב"כ. מרידור היה יכול לנסות להשיב לה שהם דווקא כן ניסו, לא שעות לפני המתקפה אלא חודשים לפניה – ובכלל, שבמדינת ישראל, על פי מילותיו של נתניהו עצמו, אחריות ראש הממשלה קודמת וגוברת לכל בעל תפקיד אחר. במקום זה הוא מזכיר שוב את דמותו בחרצופים – לא נוח לו עם אגרסיביות – וחזקה על דרומי שהיא יודעת זאת היטב.
התעללות בחסר ישע
בשלב כלשהו לא ברור מה מטרת הריאיון. היא מבטלת כמעט כל משפט של מרידור, לא מאפשרת לו להשלים טיעון ובעיקר לא מכבדת אדם מבוגר שיושב מולה – ושלא מחזיק בשום תפקיד רשמי שמתלווה אליו גם אחריות ציבורית (בניגוד לבני גילו שעדיין מכהנים כשרים, אפילו ראשי ממשלה).
דוגמה לשיח החירשים הזה? דרומי מעלה את נושא הציטוט מדברי ראש המחלקה היהודית בשב"כ, אכן שאלה לגיטימית. מרידור מתחיל להשיב: תחילה הוא מגנה את הדברים, אחר כך מנסה לומר שלדעתו הבעיה החמורה יותר היא פוגרומים שמבצעים מתנחלים קיצוניים בשכניהם. "שום פוגרום לא נעשה", קובעת דרומי. כלומר, מתבססת על פרשנותה שלה ולא על העובדות.
אפשר שדרומי היא אכן בעלת קול ייחודי בנוף העיתונות בישראל. אני בספק (שוב, יש לנו כבר את הקאדר של ערוץ 14), אבל נניח לרגע שכן. אם כך, עוד יותר לא ברור מה טעם לשבץ אותה במקומות שהיא לא ניחנה במזג הנכון כדי לשבת בהם: פעם כעיתונאית-מגישה שמדווחת על חדירת מחבלים לבסיס הקריה, חדירה שלא הייתה – ופעם כמראיינת.
זה פשוט לא מתאים לה: תנו לה טורי דעה, מונולוגים שיישבו עליה כמו אלה של ערוץ 12 על אמנון אברמוביץ' למשל (תחליטו לבד אם זה טוב או רע). למה לשחוק אותה בתכנית שעל פניה לא מתאימה כלל לה ולסגנונה?
ואולי זו בכלל הבעיה של האכסניה, שלקחה עיתונאים ופרשנים שעל פניהם עשויים היו להיות מעניינים, אבל אפס עורכים שיידעו לשבץ אותם על פי כישוריהם, להפוך אותם מאוסף של טאלנטים (נניח) לחטיבת חדשות ייעודית. יכול להיות שהם קיוו להקים ערוץ חדשות מכובד עם שיוך ימני אך לא מובהק מדי, אבל בסופו של דבר מה שיצא להם – הרגשה שרק מתחדדת כשנווה דרומי "מראיינת" את דן מרידור, הוא לא יותר מערוץ 14 מעלי אקספרס.
בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות
Source link
