Connect with us

תרבות

דן מרידור מול נוה דרומי – התנגשות בלתי נמנעת ב-i24news

Published

on




הנה משפט שלא חשבתי שייצא לי לכתוב: דן מרידור בא להתארח אצל נוה דרומי בערוץ i24news. גם עכשיו אחרי שכתבתי את המשפט, לא ברור לי למה: כלומר, דן מרידור אכן הגיע לריאיון במסגרת תכניתה של נוה דרומי בערוץ 15, אבל כשמפרקים את המשפט הזה לגורמים, שום דבר לא ברור.

לא ברור איזה אינטרס יש לדן מרידור לבוא לתכנית שלא מכבדת את מרואייניה. לא ברור מה האינטרס של דרומי "לארח" מישהו, כשברור שכל מה שמעניין אותה הוא להדהד את דבריה שלה. אם ממשיכים להטיל ספק, הרי שלא ברור למה הערוץ הזה בכלל קיים.

תיכף נגיע לריאיון עצמו, אבל קודם כל ננסה לפתור את הסוגייה האחרונה: אפשר להבין שגם לימין בשבתו כימין ביביסטי יש צורך בערוצי תקשורת. כשוחר פלורליזם תקשורתי, אני גם מברך על קיומם של כמה שיותר ערוצי תקשורת, אף אם אני מתנגד לתכנים שמשודרים בהם.

מה שלא ברור הוא למה i24news מתקיים בחלל שיש בו כבר ערוץ 14. כלומר, גם משאני מנסה לשחק בנדמה לי ולבחון את התוכן מנקודת מבט אוהדת, הרי שעדיפים כבר ינון מגל, אראל סג"ל, איתמר פליישמן – וחי נפשי, אפילו את יעקב ברדוגו, שמשפריצים ביביזם טהור על סביבתם ולפעמים אף עושים זאת בחן (שוב, גם אם סולדים עמוקות מהתוכן), על פני יצור-הכלאיים הטלוויזיוני הזה, שמנסה להיות מעין ערוץ 14 בחליפה.

אם לדייק עוד יותר: i24news הוא לא יותר מערוץ 14 משעמם, כזה שלא מצליח אפילו להעלות את הדופק למי שצופים בו ותופסים את הראש מרוב עצבים.

טיפת אינטליגנציה

לדרומי יש רזומה עיתונאי די מעניין, אבל נדמה שבשלב כלשהו היא גילתה שהימין הקיצוני משתלם יותר, מתגמל יותר. הכוונה היא לא במובן הכספי, אלא במובן הבולטות, שלפעמים נדמה שרק הוא מעסיק את דרומי. הבעיה שמבלי משים היא הפכה מקול שונה בנוף העיתונות המקומית, למי שמתקיימת על הלעומתיות.

הנה דן מרידור, בריאיון הזה למשל. לכאורה היה יכול להיות מעניין שר משפטים לשעבר ואיש ליכוד בכיר, שהיה קשור בעברו קשר חזק לבנימין נתניהו, מתבטא בשלל הנושאים שניצבים היום על הפרק: הדחת ראש שב"כ, הדחת יועמ"שית, קידום חקיקה משפטית, מחאה או סרבנות ועוד. למעשה דרומי לא באה לשמוע, אלא לריב.

תכף ניגע קצת בתוכן, אבל עוד לפניו, לא ברור האינטרס של דן מרידור לשבת ולשמוע שקרים והתקפות (בשלב מסוים אפילו הוא מאבד את קור הרוח, אם כי במגבלות הז'אנר), להאזין לכל מה שדרומי חושבת עליו.

הן רייטינג אין לדבר הזה – וגם אם כן, למרידור בגילו אין כבר שאיפות לקאמבק פוליטי. אז למה הוא צריך את הזובור הזה? ניחא לו הייתה שם טיפת אינטליגנציה, משהו שמעורר שיח מכבד – ולא היא. לדרומי יש טקטיקה שמרבה בשאלות שלתפיסתה הן רטוריות: "היועצת טובה?", "לפטר את ראש השב"כ זה לא לפי החוק?" הן לשיטתה: "כל מה שהציבור רוצה, הממשלה לא מצליחה לעשות?". למה? בגלל היועמ"שית, או ליתר דיוק – בגלל שיש דן מרידורים בעולם.

דן מרידור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
דן מרידור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הטקטיקה מזכירה את זאת של השופטת-לשעבר אתי כרייף, בריאיון המפורסם ההוא. האינטונציה המיתממת בסגנון: "מי אתם, אלוהי המוסר?" מתנגנת בכל משפט שני. אבל זו לא רק הטקטיקה אלא המטרה עצמה: כשמזמנים אדם לריאיון, גם אם יודעים מראש שדעותיו אינם מקובלות עליך, חייב להיות רצון כן לשמוע, לנסות להבין – ואילו דרומי באה לריב.

"למה לא העירו את ראש הממשלה?", היא שואלת לגבי הרמטכ"ל וראש שב"כ. מרידור היה יכול לנסות להשיב לה שהם דווקא כן ניסו, לא שעות לפני המתקפה אלא חודשים לפניה – ובכלל, שבמדינת ישראל, על פי מילותיו של נתניהו עצמו, אחריות ראש הממשלה קודמת וגוברת לכל בעל תפקיד אחר. במקום זה הוא מזכיר שוב את דמותו בחרצופים – לא נוח לו עם אגרסיביות – וחזקה על דרומי שהיא יודעת זאת היטב.

התעללות בחסר ישע

בשלב כלשהו לא ברור מה מטרת הריאיון. היא מבטלת כמעט כל משפט של מרידור, לא מאפשרת לו להשלים טיעון ובעיקר לא מכבדת אדם מבוגר שיושב מולה – ושלא מחזיק בשום תפקיד רשמי שמתלווה אליו גם אחריות ציבורית (בניגוד לבני גילו שעדיין מכהנים כשרים, אפילו ראשי ממשלה).

דוגמה לשיח החירשים הזה? דרומי מעלה את נושא הציטוט מדברי ראש המחלקה היהודית בשב"כ, אכן שאלה לגיטימית. מרידור מתחיל להשיב: תחילה הוא מגנה את הדברים, אחר כך מנסה לומר שלדעתו הבעיה החמורה יותר היא פוגרומים שמבצעים מתנחלים קיצוניים בשכניהם. "שום פוגרום לא נעשה", קובעת דרומי. כלומר, מתבססת על פרשנותה שלה ולא על העובדות.

נווה דרומי (צילום: מתוך טוויטר)
נווה דרומי (צילום: מתוך טוויטר)

אפשר שדרומי היא אכן בעלת קול ייחודי בנוף העיתונות בישראל. אני בספק (שוב, יש לנו כבר את הקאדר של ערוץ 14), אבל נניח לרגע שכן. אם כך, עוד יותר לא ברור מה טעם לשבץ אותה במקומות שהיא לא ניחנה במזג הנכון כדי לשבת בהם: פעם כעיתונאית-מגישה שמדווחת על חדירת מחבלים לבסיס הקריה, חדירה שלא הייתה – ופעם כמראיינת.

זה פשוט לא מתאים לה: תנו לה טורי דעה, מונולוגים שיישבו עליה כמו אלה של ערוץ 12 על אמנון אברמוביץ' למשל (תחליטו לבד אם זה טוב או רע). למה לשחוק אותה בתכנית שעל פניה לא מתאימה כלל לה ולסגנונה?

ואולי זו בכלל הבעיה של האכסניה, שלקחה עיתונאים ופרשנים שעל פניהם עשויים היו להיות מעניינים, אבל אפס עורכים שיידעו לשבץ אותם על פי כישוריהם, להפוך אותם מאוסף של טאלנטים (נניח) לחטיבת חדשות ייעודית. יכול להיות שהם קיוו להקים ערוץ חדשות מכובד עם שיוך ימני אך לא מובהק מדי, אבל בסופו של דבר מה שיצא להם – הרגשה שרק מתחדדת כשנווה דרומי "מראיינת" את דן מרידור, הוא לא יותר מערוץ 14 מעלי אקספרס.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים