בימים האחרונים התמודדה חמאס עם גל זעם מצד תושבי רצועת עזה. על פי הדיווח בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", התושבים מוחים נגד המשך ירי הרקטות שמוביל לתגובות ישראליות ולפינוי אזרחים מבתיהם, וכן דורשים להגיע להסכם הפסקת אש שתסיים את הלחימה.
העיתון הסעודי מדווח כי בניגוד לעבר, הפעם לא נרשמו תגובות חריפות מצד חמאס כלפי המפגינים. ישנם הרואים בכך סימן להיחלשות התנועה בעקבות המבצע הישראלי המתמשך. עם זאת, הדיווח מציין כי בהפגנה הראשונה שהתקיימה ב-26 במרץ 2025 בבית לאהיה, אכן היו ניסיונות לפגוע במפגינים כאשר גורמים המזוהים עם חמאס יידו אבנים לעבר המשתתפים.
לפי הדיווח ב"א-שרק אל-אווסט", המפגינים חוששים מנקמה עתידית של חמאס, במיוחד אם וכאשר תושג הפסקת אש. אחד המארגנים, שביקש להישאר בעילום שם, ציין כי הוא מאמין שהתנועה עשויה לחזור ולפעול נגד המפגינים בעתיד, כפי שאירע לאחר הפסקת האש הקודמת.
הדיווח מזכיר את המקרה של עודי אל-רובעי, תושב שכונת תל אל-הווא, שנטען כי נרצח בידי פעילי חמאס לאחר שהיה מעורב בארגון הפגנות נגד התנועה. משפחתו טוענת כי נחטף על ידי קבוצה חמושה המשויכת לגדודי אל-קסאם, עונה ולבסוף נרצח. לפי הדיווח, אין כרגע אישור ממקורות עצמאיים או מחמאס לגבי מעורבותה באירוע.
פגיעה בתפקוד חמאס
לפי הדיווח ב"א-שרק אל-אווסט", חמאס ספגה מכות קשות מאז חידוש הלחימה ב-18 במרץ, עם חיסול מנהיגים פוליטיים וצבאיים ופקידי ממשל. מצב זה הקשה על התנועה לנהל את ענייניה השלטוניים והצבאיים, לפחות בתקופה הנוכחית.
העיתון הסעודי מדווח על כאוס בניהול העניינים הממשלתיים ברצועה לאחר החיסולים, כאשר פקידים רבים ניתקו קשר והסתתרו. הדבר שיבש את פעילות המשטרה, מערכת החינוך, ותשלום משכורות לעובדי הממשל ולפעילי חמאס – דבר שהתנועה הקפידה לשמר לאורך 15 חודשי הלחימה ובמהלך הפסקת האש.
העיתון הסעודי מפרט בדיווחו חלק מהחיסולים האחרונים ברצועה, ביניהם:
עבד א-לטיף אל-קאנוע – אחד מדוברי חמאס, שחוסל בתקיפה לעבר מקום מחסה בצפון הרצועה
אשרף א-עַ'רְבַּאווי – מבכירי מנגנון המודיעין בזרוע הצבאית של חמאס
אחמד אל-כיאלי – האחראי על תיאום עבודת מנגנון המודיעין בזרוע הצבאית של חמאס מול מנגנון ביטחון הפנים
5 מחברי הלשכה המדינית של חמאס: מוחמד אל-ג'ומאייסי, יאסר חרב, עיסאם א-דעאליס, סלאח אל-ברדוויל ואסמאעיל ברהום
אחמד שמאלי – סגן מפקד חטיבת עזה בזרוע הצבאית של חמאס
אוסאמה טבְּש – בכיר במנגנון המודיעין בזרוע הצבאית של חמאס
ג'מיל אל-וואדיה – מפקד גדוד א-שוג'אעיה בזרוע הצבאית של חמאס
עבד אללטיף רגב גמעה קאנוע (צילום: דובר צהל)
גורמים בכירים בחמאס הודו בשיחות עם "א-שרק אל-אווסט" כי הם מתמודדים עם קשיים בניהול חלק מהתיקים כרגע, במיוחד לאור העובדה שכולם הפכו למטרות. עם זאת, הם טוענים שהתנועה עדיין חזקה ומלוכדת, אך הנסיבות הנוכחיות כופות עליה נסיגה זמנית. לדבריהם, הפסקת אש תאפשר להם לחדש את אחיזתם ולהמשיך לנהל את הרצועה עד להשגת הסכם פוליטי ברור לגבי עתיד השלטון בעזה.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.