חדשות בעולם
דונלד טראמפ מביע תסכול על התנהלות פוטין וזלנסקי במלחמה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי הוא "לא מרוצה" מעמיתו הרוסי ולדימיר פוטין, בעקבות התקיפה האווירית הגדולה ביותר עד כה של מוסקבה על אוקראינה, כך דווח במספר רשתות בעולם.
הביקורת הגיעה על רקע ההתקפה חסרת התקדים של מוסקבה על אוקראינה. לפחות 12 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו באוקראינה ביום ראשון לאחר שרוסיה שיגרה לעברם 367 רחפנים וטילים – המספר הגבוה ביותר בלילה אחד מאז תחילת הפלישה של פוטין בשנת 2022. תקיפה זו הגיעה בעקבות הדיווחים על ניסיון ההתנקשות של אוקראינה בפוטין לאחר שמסוקו עמד במרכזה של מתקפת רחפנים לפני כשבוע.
ברשת החברתית TRUTH שבבעלותו של טראמפ, הוא מתח ביקורת חריגה על נשיא רוסיה: "מה לעזאזל קרה לו? הוא הורג הרבה אנשים". בשיחה עם כתבים בניו ג'רזי הוסיף טראמפ על פוטין: "אני מכיר אותו הרבה זמן, תמיד הסתדרתי איתו, אבל הוא שולח טילים לערים והורג אנשים, ואני בכלל לא אוהב את זה". מאוחר יותר כינה את פוטין "משוגע לחלוטין".
בתוך כך נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר מוקדם יותר כי "שתיקתה" של וושינגטון בנוגע למתקפות הרוסיות האחרונות מעודדת את פוטין, וקרא ל"לחץ חזק" – כולל סנקציות מחמירות יותר – על מוסקבה. כשטראמפ נשאל האם הוא שוקל להגביר את הסנקציות האמריקאיות על רוסיה הוא השיב: "בהחלט". נשיא ארה"ב איים שוב ושוב לעשות זאת בעבר – אך טרם יישם הגבלות כלשהן נגד מוסקבה. "תמיד אמרתי שהוא רוצה את כל אוקראינה, לא רק חלק ממנה, ואולי זה מוכיח את עצמו כנכון, אבל אם הוא יעשה זאת, זה יוביל לנפילתה של רוסיה!" הוסיף.
ברוסיה, ראש עיריית מוסקבה, סרגיי סוביאנין, הודיע ששני רחפנים אוקראינים שהיו בדרכם לבירה הושמדו על ידי יחידות הגנה אווירית. לא דווח על נפגעים.
גם נשיא אוקראינה זלנסקי קיבל ביקורת נוקבת מנשיא ארה"ב. "הוא לא עושה למדינתו טובה בכך שהוא מדבר באופן הזה" אמר עליו טראמפ. "כל דבר שיוצא מהפה שלו גורם לבעיות, אני לא אוהב את זה, ועדיף שזה ייפסק".
למרות שבעלות בריתה האירופיות של קייב מכינות סנקציות נוספות נגד רוסיה, ארה"ב אמרה כי היא תמשיך לנסות לתווך את שיחות השלום אך איימה לעזוב אם לא תושג התקדמות. בשבוע שעבר קיימו טראמפ ופוטין שיחת טלפון בת שעתיים כדי לדון בהסכם הפסקת אש שהוצע על ידי ארה"ב כדי להפסיק את הלחימה. נשיא ארה"ב אמר שהוא מאמין שהשיחה התנהלה "בהצלחה רבה", והוסיף כי רוסיה ואוקראינה "יפתחו מיד" במשא ומתן לקראת הפסקת אש ו"סיום המלחמה".
אוקראינה מצידה הסכימה בפומבי להפסקת אש בת 30 יום, בעוד פוטין אמר רק שרוסיה תעבוד עם אוקראינה כדי לגבש "תזכיר" על "שלום עתידי אפשרי" – צעד שתואר על ידי קייב ובעלות בריתה האירופיות כטקטיקת עיכוב.
נכון לרגע זה לא ידוע על התקדמות בשיחות, אולם תקווה קטנה נרשמה לאחר שביום שישי האחרון התבצעו חילופי שבויים בין רוסיה לאוקראינה, במסגרתם כל צד שחרר 270 חיילים ו-120 אזרחים. הצפי הוא כי לבסוף כל צד ישחרר כ-1,000 שבויים.
מלבד חילופי שבויים גדולים בשבוע שעבר, לא נרשמה התקדמות רבה, אם בכלל, בקירוב הפסקת הלחימה. הנשיא טראמפ כתב בתגובה לחילופי השבויים: "ברכות לשני הצדדים על המשא ומתן הזה. זה יכול להוביל למשהו גדול???". אולם, לפי שעה כאמור לא נראה כי יש התקדמות במגעים.
רוסיה שולטת כיום בכ-20% משטחה של אוקראינה. שטח זה כולל את חצי האי קרים – חצי האי הדרומי של אוקראינה שסופח על ידי מוסקבה בשנת 2014.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
