נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, צפוי להכריז היום (רביעי) בשעה 23:00 (שעון ישראל) על תוכנית מכסים מקיפה שתיכנס לתוקף באופן מיידי, במהלך דרמטי שכונה על ידו "יום השחרור" ועלול לשנות את כללי המשחק בסחר העולמי. לפי הצהרת דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט, המכסים יחולו "באופן מיידי" לאחר ההכרזה בטקס שייערך בגינת הוורדים בבית הלבן.
הנשיא האמריקאי טרם חשף את הפרטים המלאים של התוכנית, אך הוא רמז שהמכסים יהיו "הדדיים", כלומר בשיעור דומה לזה שמדינות אחרות מטילות על מוצרים אמריקאיים. עם זאת, מקורות בוושינגטון מדווחים כי בבית הלבן נשקלות שתי אפשרויות עיקריות: האחת היא מכסים מותאמים לכל מדינה בהתאם לשיעורי המכס שהיא מטילה על ארה"ב, והשנייה היא מכס אחיד בשיעור של כ-20% על רוב היבוא לארה"ב.
"המספרים יהיו נמוכים יותר ממה שהם גובים מאיתנו, ובמקרים מסוימים עשויים להיות נמוכים באופן משמעותי", אמר טראמפ לכתבים בחדר הסגלגל אתמול. עוד הוסיף כי קביעת שיעורי המכס למדינות שונות בעולם, כולל בעלות ברית של ארה"ב ייעשה בצורה "נחמדה מאוד, באופן יחסי".
לפי דיווח בוושינגטון פוסט, יועצי הבית הלבן ניסחו הצעה להטלת מכסים בשיעור של כ-20% על רוב היבוא לארה"ב. לוושינגטון פוסט נמסר מאדם המעורה בפרטים, כי ממשל טראמפ סבור כי המכס האחיד, לצד מכסים נוספים על רכבים ומוצרי רוקחות, עשוי להניב למעלה מ-6 טריליון דולר בהכנסות חדשות לממשל הפדרלי, והבית הלבן שוקל להשתמש בכספים אלה למימון החזרי מס או מענקים לאזרחים אמריקאים.
וילבור רוס, מזכיר הסחר האמריקאי מתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ, אמר לוושינגטון פוסט כי הבית הלבן שוקל להטיל מכס אחיד בשיעור של בין 15% ל-25% על יבוא ממדינות חוץ. רוס ציין שממשל טראמפ מתמודד עם שאלה מורכבת: כיצד להתאים את המכסים הקיימים, הגבוהים או הנמוכים, לשיעור היעד החדש.
בעיניי ממשל טראמפ, המכסים יסייעו לארה"ב להגדיל הכנסות, להגן על עסקים אמריקאיים, להעביר ייצור לארה"ב וליצור משרות לעובדים אמריקאיים. רעיונות אלה מצאו הד בקרב חלקים נרחבים מבסיס התמיכה הפוליטי של טראמפ, כולל קהילות מעמד הפועלים שנפגעו קשות מירידת הייצור האמריקאי.
אולם, כלכלנים מתחו ביקורת על טיעונים אלה, והזהירו כי המכסים עלולים לפגוע בתעשיות האמריקאיות, שרבות מהן נסמכות על מוצרים מיובאים, ובסופו של דבר יעלו את המחירים לצרכנים האמריקאיים. גם השאלה האם מכסים הם דרך יעילה להגדלת הכנסות נתונה במחלוקת, בהתחשב בכך שחברות אמריקאיות צפויות לייבא פחות ממדינות שיוטלו עליהן מכסים.
מסחר בוול סטריט, אילוסטרציה (צילום: רויטרס)
הצעדים הכלכליים של טראמפ כבר השפיעו על הכלכלה ועל השווקים הפיננסיים. לפי הסקר של "ועידת המועצות" (the Conference Board, מלכ"ר מחקרי המאגד תחתיו כאלף תאגידים ציבוריים ופרטיים), אמון הצרכנים בארה"ב ביחס לעתיד המצב הכלכלי צנח בחודש מרץ לרמתו הנמוכה ביותר מזה 12 שנים. ציפיות הצרכנים לגבי העתיד הכלכלי ירדו בחודש מרץ לשפל של 12 שנים. במקביל, מדד S&P 500 איבד כ-8% מערכו מאז שטראמפ הציג לראשונה את תוכנית המכסים "ההדדיים" באמצע פברואר.
מומחים כלכליים מזהירים מפני ההשלכות האפשריות של המכסים. מארק זנדי, הכלכלן הראשי של חברת מודי'ס, הזהיר בפני הוושינגטון פוסט כי אם מכסים קבועים בשיעור של 20% ייכנסו לתוקף ברבעון הנוכחי, ואם יגררו תגובה נמרצת מצד שותפות הסחר של ארה"ב (דבר שלא ניתן לשלול את התרחשותו), הכלכלה האמריקאית עלולה להיכנס למיתון (דהיינו, האטה כלכלית חמורה לצד צמיחה שלילית) שיימשך למעלה משנה, עם עלייה באבטלה לשיעור של למעלה מ-7%.
בגולדמן זקס מעריכים מעריכים כי בהנחה שטראמפ יטיל מכסים חדשים בשיעור של 15 אחוזים, הכלכלה האמריקאית צפויה להאט לקצב שנתי של 1% בלבד עד סוף השנה, עם סיכוי של יותר מ-1 ל-3 למיתון בשנה הקרובה.
טראמפ, מצדו, דוחה את אזהרות הכלכלנים. "הם לא ייטעו", אמרה לוויט, דוברת הבית הלבן, ביחס להחלטות הממשל ודעותיהם בנוגע לעתיד השפעת המכסים. "זה הולך לעבוד, לנשיא יש צוות מבריק של יועצים שחוקרים את הנושאים האלה במשך עשרות שנים, ואנחנו מתמקדים בהחזרת תור הזהב של אמריקה ובהפיכת אמריקה למעצמת ייצור".
עוד אמרה לוויט כי טראמפ יהיה מוכן להקשיב לממשלות זרות ולמנהיגי תאגידים שיבקשו שיעורי מכס נמוכים יותר, וציינה כי מדינות רבות כבר פנו לממשל בנוגע לתוכניות הנשיא.
לדברי נשיא ארה"ב, מטרת המכסים היא "לתקן את העוולות של העבר, ולהראות שלעובדים האמריקאים יש הזדמנות הוגנת". אתמול, טען טראמפ כי המכסים נועדו לאזן מחדש את מערכות היחסים המסחריות של ארה"ב ולהחזיר ייצור לארה"ב.
ההכרזה המתכוננת לבוא הלילה צפויה לספק בהירות לשווקים שסבלו מחוסר ודאות בשבועות האחרונים, כאשר התוכנית עתידה להיות אבן פינה במאמציו של טראמפ להחזיר את הייצור לארה"ב ולעצב מחדש את מערכת הסחר העולמית שלטענתו פוגעת בעובדים האמריקאים.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".