נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם בסתר על הנחיה לפנטגון להתחיל להשתמש בכוח צבאי נגד קרטלי סמים מסוימים באמריקה הלטינית, אותם הממשל שלו הגדירו כארגוני טרור – כך על פי דיווח של הניו יורק טיימס, שמתבסס על מקורות המעורים בפרטים.
ההחלטה להכניס את צבא ארצות הברית למאבק היא הצעד האגרסיבי ביותר עד כה במאבק של הממשל נגד הקרטלים. היא מאותתת על נכונותו המתמשכת של טראמפ להשתמש בכוחות צבאיים כדי לאכוף את החוק ולהילחם בכניסת סמים לא חוקיים למדינה. על פי הדיווח, הצו מספק בסיס רשמי לאפשרות של מבצעים צבאיים ישירים בים ועל אדמת מדינות זרות נגד קרטלים – והמדינות העיקריות שבהן זה יכול לקרות הן מקסיקו וונצואלה.
חיילי צבא ארצות הברית (צילום: Charly Triballeau/Pool via REUTERS)
מקורות המעורים בפרטים אמרו שגורמים צבאיים אמריקאים החלו לגבש אפשרויות פעולה בנושא. עם זאת, ההוראה של טראמפ מעלה גם סוגיות משפטיות, והראשית שבהן: ייתכן שחיסולי הצבא במדינות זרות ייחשבו ל"רצח" אם הכוחות יפעלו מחוץ לסכסוך מזוין שאושר על ידי הקונגרס, ויהרגו אזרחים – אפילו כאלו החשודים בפלילים – שאינם מהווים איום מיידי על ארצות הברית. עניין כזה עלול ליצור משבר דיפלומטי חמור בין ארצות הברית למדינות שתבחר לפעול בשטחן.
נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום, מתחה ביקורת על סימון קרטלי הסמים במקסיקו כארגוני טרור זרים, וטענה כי הדבר עלול לפגוע בריבונות המדינה. ההנחיה של טראמפ לצבא ולפנטגון פותחת כעת את הדלת לאפשרות שכוחות אמריקאים יחצו את הגבול וייכנסו לתוך מקסיקו – לכאורה בשביל להגן על ביטחון הפנים של ארצות הברית.
נשיאת מקסיקו, קלאודיה שיינבאום (צילום: רויטרס)
לא ברור עדיין אם עורכי הדין של הבית הלבן, הפנטגון ומשרד החוץ נתנו את דעתם בעניין, או אם הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים האמריקאי הוציא חוות דעת מוסמכת הבוחנת את הסוגיות המשפטיות.
כבר השנה טראמפ הציב את המשמר הלאומי וכוחות בשירות פעיל בגבול הדרום-מערבי של ארצות הברית עם מקסיקו כדי להפחית את זרימת הסמים ואת כניסת המהגרים, והגביר את מאמצי המעקב. טראמפ גם חתם על צו המורה למחלקת המדינה להתחיל לסווג קרטלי סמים כארגוני טרור זרים.
בפברואר, מחלקת המדינה הגדירה את טרן דה אראגואה, מארה סלבטרוקה (הידועים בשם MS-13) וכמה קרטלים אחרים כארגוני טרור זרים, בטענה שהם "איום ביטחון לאומי מעבר לזה שמציב הפשע המאורגן המסורתי". לפני שבועיים, ממשל טראמפ הוסיף את קרטל דה לוס סולס מוונצואלה לרשימה גלובלית ומיוחדת של ארגוני טרור, בטענה כי בראשותו עומד נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ובכירים אחרים בממשלו.
ביום חמישי, הודיעו משרדי המשפטים והמדינה כי ממשלת ארצות הברית מכפילה את הפרס עבור מידע שיוביל למעצרו של מדורו, שהואשם בסחר בסמים, והוא עומד כעת על 50 מיליון דולר. הממשל תיאר אותו שוב כראש קרטל, והתובעת הכללית פאם בונדי אמרה שהוא "לא יתחמק מהצדק, והוא יישא באחריות על פשעיו הנבזיים".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".