בג״ץ יקיים היום (שלישי) דיון בעתירה שהגישו משפחות שכולות וקרובי משפחה של חטופים, בדרישה לפסול את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שאוסרת על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות ראש חדש לשב״כ. הדיון יועבר בשידור חי באתר "מעריב".
העותרים טוענים כי בפסק הדין שניתן לאחרונה בעתירה שעסקה במעמדו של ראש השב״כ היוצא רונן בר, בג״ץ נמנע מלהטיל מגבלות על מינוי מחליף לראש השב״כ, אף שבמהלך הדיונים הוציא צו ביניים שהקפיא את האפשרות לבצע מינוי. לטענתם, מאחר שבסופו של דבר לא ניתנו מגבלות מפורשות בפסק הדין, חוות הדעת של היועצת המשפטית שהוגשה לאחר מכן, אינה עומדת במבחן משפטי ודינה בטלות.
בג״ץ יקיים היום (שלישי) דיון בעתירה שהגישו משפחות שכולות וקרובי משפחה של חטופים, בדרישה לפסול את חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שאוסרת על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות ראש חדש לשב״כ. הדיון יועבר בשידור חי באתר "מעריב".
העותרים טוענים כי בפסק הדין שניתן לאחרונה בעתירה שעסקה במעמדו של ראש השב״כ היוצא רונן בר, בג״ץ נמנע מלהטיל מגבלות על מינוי מחליף לראש השב״כ, אף שבמהלך הדיונים הוציא צו ביניים שהקפיא את האפשרות לבצע מינוי. לטענתם, מאחר שבסופו של דבר לא ניתנו מגבלות מפורשות בפסק הדין, חוות הדעת של היועצת המשפטית שהוגשה לאחר מכן, אינה עומדת במבחן משפטי ודינה בטלות.
עוד נטען בעתירה כי בג״ץ התייחס בפסק הדין למצב תיאורטי בלבד, משום שבר עצמו הודיע על התפטרותו, ולכן סוגיית המינוי של מחליפו כלל לא הייתה רלוונטית באותה עת. לדבריהם, אילו בג״ץ התכוון להחיל מגבלות גם על מינוי ראש שב״כ חדש, הוא היה מבהיר זאת בפסק הדין עצמו.
בתגובה שהגיש ראש הממשלה באמצעות עו״ד מיכאל ראבילו נטען כי מינוי ראש שב״כ הוא מהלך חיוני לביטחון המדינה. ״כוונת ראש הממשלה להציע את האלוף דוד זיני לתפקיד ראש השב״כ נעשית בסמכות מלאה ותוך שיקולים ענייניים בלבד, לטובת ביטחון ישראל ואזרחיה, ובפרט נוכח המצב הביטחוני הרגיש בו אנו מצויים כעת״, נכתב בתגובה.
עוד טוען ראבילו כי אין כל בסיס חוקי לחוות הדעת שהגישה המשנה ליועמ״שית גיל לימון, שלפיה נתניהו מנוע מלהמליץ על מינוי ראש שב״כ. ״חוות דעת מתיימרת לשלול מראש הממשלה סמכות ברורה, במקום שבו בית המשפט לא קבע זאת, והיא אף סותרת במפורש עמדות קודמות של היועצת המשפטית לממשלה עצמה שניתנו לאחרונה״, טוען ראבילו.
בתגובת היועצת המשפטית נטען מנגד כי נתניהו מצוי בניגוד עניינים בשל ניגוד עניינים הנובע מחקירת פרשת "קטאר-גייט" ופרשת המסמכים המסווגים, בהן חשודים ונאשמים יועציו הבכירים. ״לבית המשפט כבר הובהר שלראש הממשלה יש עניין אישי בסוגיות אלו, ולכן היה עליו להימנע מכל עיסוק בהפסקת כהונתו של ראש השב״כ״, נמסר.
עוד נכתב בתגובה כי תהליך הפסקת כהונתו של רונן בר והליך מינוי מחליפו הם למעשה מהלך אחד בלתי נפרד, ולכן ההגבלות שחלו על נתניהו בכל הנוגע לסיום כהונתו של בר, חלות גם על מינוי ראש שב״כ חדש.