חדשות בעולם
דוד ביטן דורש מהממשלה לאשר תוכנית לאומית נגד תאונות הדרכים
על רקע העלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים ואי יישום התוכנית הרב שנתית לבטיחות בדרכים, ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה סדרה של ישיבות שהוקדשו למאבק בקטל בדרכים, ועסקו בין היתר בגיבוש התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים ובהגברת האכיפה.
כבר בפתח הישיבה הזכיר היו"ר ח"כ דוד ביטן ("הליכוד"), כי לפני כשמונה חודשים קיימה הוועדה דיונים בנושא, אבל לטענתו, מאז שום דבר לא התקדם והשנה תהיה אפילו קשה יותר משנה שעברה, שהייתה הקשה ביותר בשנים האחרונות.
הוא דרש מהממשלה לאשר תכנית לאומית בנושא תוך חודשיים, עם משמעות תקציבית, והבהיר כי אם יוגשו לוועדה הצעות חוק הן יאושרו תוך חודשיים. יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), יורם הלוי, אמר כי מאז תחילת השנה נהרגו 276 בני אדם והתריע, כי בקצב הזה נגיע ל-460 הרוגים.
"זה נתון מטורף לכל הדעות. דיונים היו פה אין ספור – בוועדה לביקורת המדינה, בוועדת הכלכלה, ישיבת ממשלה, ועדת שרים – ושום דבר לא השתנה. כלום. כלום אחד גדול", הוא ציין. "נשמע עכשיו את אותם דברים ונצא עם עוד סיכום ושום דבר לא יקרה, כי שום דבר לא קורה". עוד ציין הלוי, כי הרשות הכינה תכנית לאומית בתקציב של 350 מיליון שקלים. מנכ"ל הרשות, גלעד כהן, ציין כי רק הרשות יכולה לנצח במלחמה הזאת.
לעומתו נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, ציין כי מעולם לא הוגשה לאוצר התכנית שמצריכה 350 מיליון שקל. "אין לנו שום התנגדות, אבל מעולם לא הגישו אז אנחנו לא יכולים להתייחס. מעולם לא היינו חסם תקציבי", אמר שוורץ.
ח"כ בועז טופורובסקי ("יש עתיד") התייחס לדברים ואמר: "עברה שנה מאז שהתפטרתי מראשות הוועדה לבטיחות בדרכים, ושום דבר לא משתנה. האחריות היא ברשות המבצעת והאחראים לא משלמים את המחיר". ח"כ אלון שוסטר ("המחנה הממלכתי") הוסיף, כי יתמוך בקידום צעדים בנושא וקרא לח"כ טופורובסקי לחזור לראשות ועדת המשנה.
ח"כ שלי מירון ("יש עתיד") התריעה עוד, כי כי זה החציון הקטלני ביותר בכבישים מזה 18 שנה, וכך היה גם בשנה הקודמת וזה רק הולך וגובר "תוכנית לאומית זה צו השעה", היא הדגישה. ח"כ אלי דלל ("הליכוד") אמר, כי זה בלתי אפשרי שהרלב"ד היא רק מייעצת וצריך לקדם חקיקה.
סמנכ"ל מנהל תנועה במשרד התחבורה, אדי בן ליש, אמר כי למשרד יש תכנית לאומית מגובשת שהשרה מירי רגב אישרה, אבל כל המשרדים האחרים צריכים גם להיכנס מתחת לאלונקה: "התכנית לא יכולה להתקיים בלי תקציב, והאוצר לא הצביע על סעיף תקציבי. אפשר להאשים את המשרד, אבל זה לא פוטר את המשרדים האחרים בהם המשפטים, האוצר, ביטחון הפנים, חינוך, והשלטון המקומי", הוא טען.
מפקד אגף התנועה במשטרה, ניצב חיים שמואלי, אמר כי סל המשאבים של המשטרה זהה למה שהיה קודם, ושום דבר לא השתנה מבחינת כוח אדם ומשאבים. הוא הציג תכנית לאכיפה אלקטרונית, ואמר: "אם היינו מקבלים תקציב בתחילת השנה היינו במקום אחר". שמואלי הודיע, כי בשל המחסור בשוטרים הכוונה היא להפוך את המשוואה ולעבור ל-80% אכיפה דיגיטלית ו-20% מפגש של שוטר עם האזרח. הוא הודה כי האגף צריך 450 ניידות במשמרת, ומפעיל רק 250 ניידות ביממה.
נציגת משרד המשפטים, אפרת רווה, ציינה כי יש הצעות חוק בשלבים מתקדמים באשר לאכיפה נגד תיירים וחזקת אמינות של מכשירי אכיפה. נציגת המשרד לביטחון לאומי, ליאת אליהו סבן, אמרה עוד, כי יש כמה עשרות תיקוני חקיקה בדרך והמשרד עשה תיעדוף גם לבקשת הכנסת. לעומת זאת ביטן העריך כי חקיקה זה לא מספיק, והבהיר כי יפעל במהירות להעביר תוך חודשיים כל חקיקה שתגיע לוועדה כולל אישור במליאה. "נשים הכל בצד ונעביר את זה", הוא הודיע.
סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי, ציינה כי בעיר נהרגו השנה 12 בני אדם ויש ירידה. היא הוסיפה כי העיר מיישמת חזון אפס הרוגים בתאונות ומצליחה להפחית הרוגים, אבל לא מצליחה להפחית את כמות התאונות הקלות שאינן מדווחות למשטרה ובסטטיסטיקה.
ח"כ ביטן סיכם את הדיון וביקש מוועדת השרים להתכנס תוך חודשיים, כדי לדון בתוכניות של הרלב"ד, המשטרה ומשרד המשפטים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
