חדשות בעולם
גל פיטורי אקדמאים: טראמפ לוחץ ואוניברסיטאות הקיסוס נכנעות
נשיאת אוניברסיטת קולומביה התפטרה אמש (שבת), לאחר שבעה חודשים בלבד בתפקיד, בעוד שאוניברסיטאות ייל והרווארד פיטרו עובדים בכירים, כולם על רקע לחץ מסיבי מצד ממשל טראמפ למיגור מה שהוגדר כ"אנטישמיות" במוסדות האקדמיים – תחת איום ממשי בשלילת תמיכה פדרלית במאות מיליוני דולרים. הפיטורים וההתפטרות מגיעים על רקע מחאות פרו-פלסטיניות שהתקיימו בקמפוסים מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
"אלו פעולות נקמה": אקדמאים מפוטרים מאשימים בפגיעה בחופש האקדמי
בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל הודיע על פיטוריה של ד"ר הליה דוטאגי, עמיתת מחקר וסגנית מנהל פרויקט "משפט וכלכלה פוליטית". דוטאגי, הושעתה מיידית ב-4 במרץ בשל חשדות לקשרים עם ארגון סאמידון (Samidoun), המוגדר כארגון טרור במספר מדינות וכ"עמותת קש" כוזבת המשמשת למימון החזית העממית לשחרור פלסטין, ונתונה לסנקציות בארה"ב.
בתגובה, פרסמה דוטאגי הודעה ברשת X בה היא מאשימה את ייל בהתנהלות "בכוונת זדון" וטענה כי האוניברסיטה נכנעה ללחץ פוליטי וטכנולוגיות בינה מלאכותית היוצרות "השמצות מבוססות אלגוריתם". "ברור כי פעולותיה של ייל הן נקמה על תמיכתי בפלסטינים – הפרה בוטה של זכויותיי החוקתיות, חופש הביטוי והחופש האקדמי", כתבה. האוניברסיטה הוציאה הודעה בה נכתב כי ההחלטה אינה קשורה לדעותיה הפוליטיות של דוטאגי, אלא לסירובה לשתף פעולה עם בדיקה וחקירה בנושא.
במקביל, דיקן מדעי החברה של אוניברסיטת הרווארד, פרופ' דיוויד קאטלר, פיטר את ראשי המרכז ללימודי המזרח התיכון (CMES), פרופ' ג'מאל כפרדר וסגניתו, ההיסטוריונית רוזי בשיר. המהלך מגיע על רקע דו"ח של ארגון הבוגרים היהודיים של הרווארד שפורסם במאי, והאשים את המרכז בהתמקדות לא פרופורציונלית בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובדה-לגיטימציה של ישראל, תוך תיאורה כ"מעצמה קולוניאלית אחרונה שמגלמת את הרוע העולמי: גזענות, אפרטהייד ורצח עם".
גם נשיא הרווארד לשעבר, לורנס סאמרס, הצטרף לביקורת כשטען בפברואר כי פאנל שנערך במרכז בנושא "מלחמת ישראל בלבנון" היה "ככל הנראה אנטישמי" לפי הגדרת "אנטישמיות" בסעיפי הבוחן שנקבעו ברית זיכרון השואה הבינלאומית (IHRA).
הכניעה לממשל תמורת מימון: קולומביה מאבדת נשיאה
נשיאת אוניברסיטת קולומביה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג, הודיעה אמש (שבת) על התפטרותה שבוע בלבד לאחר שהאוניברסיטה הסכימה לשורת שינויים דרמטיים בתמורה להחזרת מענקים וחוזים פדרליים בשווי 400 מיליון דולר, שנשללו על-ידי ממשל טראמפ בשל ההתמודדות שלה עם ההפגנות האנטי-ישראליות בקמפוס.
בהודעת פרישתה, ציינה ארמסטרונג כי קיבלה על עצמה את התפקיד באופן זמני בלבד, וכי תשוב לתחום הרפואה שבו היא רואה את ייעודה האמיתי. מועצת המנהלים של קולומביה מסרה כי ארמסטרונג תחזור לנהל את המרכז הרפואי של האוניברסיטה, ואת מקומה תמלא, באופן זמני, שקלייר שיפמן, כתבת לשעבר ויו"ר משותפת של מועצת הנאמנים של האוניברסטה.
במסגרת ההסכם עם הממשל, התחייבה קולומביה להרחיב את פעילותה האקדמית בישראל, לאסור על עטיית מסכות בקמפוס, להרחיב את סמכויות המשטרה בקמפוס ולפקח בעקיפין על תוכני המחלקה ללימודי המזרח התיכון. ארמסטרונג ספגה ביקורת נוספת לאחר שדווח כי בשיחת זום עם הסגל האקדמי הפחיתה מחשיבות השינויים שהוסכמו עם ממשל טראמפ, כמדווח בבלומברג.
"רשימות שחורות" וגירושים: ארגונים פרו-ישראלים בחזית המאבק
במקביל למהלכים באוניברסיטאות, ארגונים פרו-ישראלים מתגאים בפעילותם לזיהוי סטודנטים בינלאומיים המשתתפים במחאות פרו-פלסטיניות ובהעברת שמותיהם לרשויות ההגירה האמריקניות. הבוסטון גלוב דיווח כי ארגונים אלה פיתחו "רשימות שחורות" של אלפי סטודנטים ומרצים לצורך מעקב וגירוש.
ארגון בתר (Betar US), ארגון ציוני בן 100 שנה, התגאה ברשת X לאחר מעצרה של סטודנטית טורקית מאוניברסיטת טאפטס (Tuffs) בכך שהוא זה שהעביר את שמה לממשל טראמפ. "היא הייתה ברשימה שלנו", כתב הארגון לצד סרטון של מעצרה, והוסיף כי יגיש בקרוב רשימה של 1,800 אנשים נוספים ומזמין את עוקביו להציע מועמדים נוספים לגירוש.
ארגון "קנרי מישן" האנונימי, שמפעיל אתר המציג פרופילים של יותר מ-1,800 סטודנטים "המקדמים שנאה כלפי ארה"ב, ישראל ויהודים", פרסם פרטים אישיים של סטודנטים פרו-פלסטינים, ביניהם מחמוד ח'ליל, בוגר קולומביה ותושב קבע שנעצר בתחילת מרץ, ומומודו טאל, סטודנט בריטי-גמביאני מאוניברסיטת קורנל שהממשל מבקש לגרשו.
בהקשר דומה, הפורום למזרח התיכון, ארגון ללא מטרות רווח מפילדלפיה, קשר בין המעצר וההליכים לגירוש של באדר חאן סורי, עמית מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, לדוח שפרסם הארגון המאשים את האקדמאי ההודי בתמיכה בחמאס. גרג רומן, המנהל הכללי של הפורום, הצהיר: "עידן המרצים המשתמשים במגן החופש האקדמי כדי לקדם טרור הסתיים".
משרד הביטחון הפנים של ארה"ב (DHS) הכחיש שיתוף פעולה עם ארגונים אלה, אך סירב לענות על שאלות ספציפיות של ה"בוסטון גלוב" באשר לשאלה האם הם עובדים עם הרשימות שפותחו על ידי הקבוצות או כיצד הם מתעדפים סטודנטים לאכיפה. סאירה חוסיין, עורכת דין בכירה בקרן הגבול האלקטרוני (EFF), ארגון ללא מטרות רווח לזכויות דיגיטליות, הצהירה: "אנו רואים כעת דיכוי המוני המכוון כלפי אנשים העוסקים בביטוי המוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה. הממשלה צריכה להראות את עבודתה."
טקטיקות אלה אינן חדשות או יוצאות דופן. לאחר ההתקפה של חלק מתומכי טראמפ על הקפיטול ב-6 בינואר, קבוצות צד שלישי אספו סרטונים ומידע מאתרים שזיהו אנשים שהשתתפו במהומות ושלחו את המידע לרשויות הפדרליות. עם זאת, מעט ידוע על כמה מקבוצות הסנגור הדיגיטליות הללו שהוקמו למאבק באנטישמיות, כיצד הן ממומנות או מהם הקריטריונים שהן משתמשות בהם כדי להרכיב את הרשימות שלהן.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
