Connect with us

תרבות

גיא מרוז: חדשות 12, כאן 11, ערוץ 14 – הפאנלים שוברים לימין

Published

on




אליהו יוסיאן

איך הם העזו לקחת אותו לקמפיין של טורנדו? איפה הרוח היהודית הישראלית שאמורה לפעפע בעורקיה של החברה ה…סינית? קוריאנית? החברה הכל ישראלית הזו! את השקץ הזה לשים לנו באוויר הקר והנעים שהחברה הפטריוטית הזו יודעת לנשוף בפנינו המיוזעים? איך הם העזו! איך הם בכלל מצאו אותו? יכול להיות שמישהו צד אותו כשכיכב בעוד פאנל מרשים באחד הערוצים שאינו דווקא 14? יכול להיות שהם שמו לב שם בטורנדו שמדובר בגיבור חדשותי תרבותי נערץ על ידי עם שחם לו מדי בקיץ ובחורף אין לו חורף? איך מתחת לעיניים שלנו לקחו את הגיבור העממי הכי גדול שהעם בישראל המליך לאחרונה, ונתנו לו, בנוסף על כל מה שקיבל מאז שהכריז שצריך לחסל את העם העזתי – קמפיין?

ועכשיו בואו נטפל במרשעת העיקרית – נעמי לבוב הכוכבת הראשית של טורנדו! מיד לסקול אותה בכיכר העיר ולבטל כל הצגה בה היא מככבת! איך היא העזה לשתף פעולה עם האיש הכי עסוק בפאנלים הטלוויזיונים החדשותיים שלנו? מה היא לא יודעת שהוא שמור רק למלאכי הצדק החדשותיים? קדימה, בואו נחסל אותה כמו שאנחנו אוהבים – כולה שחקנית מוכשרת עד צמרמורת שסבלה זמן גדול מדי מהתעלמות המבטלים באשר הם. קדימה, לבטל להרוס להכחיד – לא כל אחד יעשה פה מה שהוא רוצה – רק אנחנו נחליט ונעשה איפה מותר ליוסיאן לשבת ואיפה לא!

ואתם, יקיריי ללא ציניות מהמחנה שלי, אלה שמיהרו להודיע שלא יקנו יותר טורנדו…כל הכבוד! ומה עם קוקה קולה? אתם יודעים שקוקה קולה הבעלים של ערוץ 12 נתנה ליוסיאן לשבת שם לא פעם? האם תמשיכו לשתות קולה? כן הצביעות נעימה היא ומשככת כאבים. אין דבר אחד שאני מחבב אצל היוסיאן הזה – אבל העליהום על טורנדו, על נעמי לבוב המקסימה והכה מוכשרת – זה עליהום נלעג ומטומטם. וזה דומה לדוגמא הבאה.

טקס המשואות 

אני יודע שכמעט שכחנו אותו אבל אני לא יכול שלא לחזור אליו בהקשר המרתק לצביעות הכל ישראלית: כעס עצום הופנה לערוץ  14 (גילוי נאות – אני עובד שם אפילו פעמיים בשבוע לאחרונה) על כך שחתכו את השידור ברגע שדנה אינטרנשיונל הדליקה משואה, זה מעשה כל כך לא חכם בלשון המעטה. הרי תשומת הלב עכשיו הייתה רק לזה – למה חתכו, מי חתך, מה כל כך נורא בטרנסג'נדרית מדליקה לפיד וכו'. בקיצור – ההפך אני מניח ממה שהערוץ רצה להגיד. כי כמו תמיד במקרים האלה – דווקא תשומת הלב והניסיון למחוק עושה את ההפך הגמור – יעיד על כך כל קמפיין שהמגזר החרדי ניסה לטשטש את בנות המין המקסים.

אבל גרוע מזה היא כמובן הצביעות הכללית – הרי את כל הטקס הזה היה צריך לצנזר! איך אפשר ביד אחת, להגיד בכל מהדורה כמה הכל נורא? כמה נורא שהחטופים עוד שם? כמה אין עצמאות עד שהם פה ואז לשדר את הזוועה העליצה הזו כאילו הכל בסדר? כמה אתם חושבים שאנחנו מטומטמים? או שתגידו: "הכל טוב החיים נמשכים ועל ה…החטופים ובני משפחותיהם ותשדרו מה שאתם רוצים", מהטקס המבחיל הזה ועד "הבוגדים" עוד ריאליטי של מנהלי תכניות שלא מבינים שעבר זמנם של השטויות האלה. אבל לכעוס על ערוץ שצנזר קטע ולשדר את כל מה שהיה צריך לצנזר מראש? צבועים נמאסתם!

הפאנלים הטלוויזיוניים  

צביעות אחרונה לקינוח: אני כאמור, למען הגילוי הנאות, משתתף בפאנל הפטריוטים – מנסה להשמיע שם קול אחר – משימה לא פשוטה אבל אני מתעקש עליה. אבל אי אפשר שלא לשים לב למה שקורה מסביב – בערוץ כאן 11 זה כבר ישן – אילה חסון עושה בית ספר לכל מי שחושב שהוא ימין. היא באה ומראה שאפשר יותר, אפשר להתאמץ ולהיות מהר יותר, גבוה יותר, ימני יותר! אפשר להראות המון שיטות לחיסול עזה – תנו לה את המיקרופון, את הפאנל והיא תסביר איך. אבל זה זולג גם לשאר המקומות. עמית סגל למשל מזמן לא לבד בערוץ 12. ותודה לאלמוג בוקר על הדגים. הכל בסדר אבל למה הצביעות? למה לספר כמה נורא הימין בצדדים אם באמצע הוא מתחיל להשתלט? פשוט בואו ספרו לעם את האמת – אנחנו גם רוצים להיות קצת ימניים כי אחרת לא יראו אותנו. כי העם, מה לעשות ושאלוהים יעזור לנו, הפך להיות ימני קיצוני תאב מלחמות וניצחונות ואם לא תתנו לו את זה – הוא יאכל אתכם! 

הערות לסדר

יוקר המחיה: שילמתי השבוע בבית קפה פשוט, בלתי יוקרתי, על שפת המדרכה – 90 שקלים בעבור שקשוקה (עם תוספות ביצים כי אני בדיאטת חלבונים) צלוחית טחינה קטנה וקולה. ללא לחם. הגיוני? מה פספסתי ומתי? היה דווקא טעים. ולא יקרה כלום אם נוציא את החיסכון ההוא ששמרנו למקרה חירום ונזמין עוד שקשוקה.

הערה לסדר 2

האם גם אתם שמתם לב שבזמן האחרון אנחנו לא נותנים לאמבולנסים לעבור? אני זוכר שכשהייתי ילד, כשאמבולנס היה מזמזם – היינו עפים לכל הצדדים ונותנים לו לעבור. אז התקופה הזו כנראה נגמרה. ובפעם הבאה, שידאגו לא למות אלה שנזקקים לאמבולנסים. אנחנו מאוד מאוד ממהרים וחשובים. 

הערה לסדר 3

בזמן כתיבת שורות אלה נהרגו עוד שני חיילים בעזה. אני מבקש למסור למשפחות את תנחומיי – זה כאב שאני מניח שאי אפשר להתחיל להבין אותו. אבל אני גם רוצה למסור למשפחות, עם על הצער שבדבר, שיקיריהם נהרגו למען נתניהו ובשבילו בלבד. זו מתחילה להיות המלחמה המיותרת ביותר שחווינו, בטח בשלבים האלה.

הנה פנינה של יונתן גפן לזכרם

הנופלים, כדרכם, אינם מביעים דעה
ולא יוצאים בהמוניהם להפגנות מחאה
לא הולכים לים, לא תופסים גלים
הנופלים, כדרכם, אינם מבלים
מת העולם והם אינם רואים עוד
לא כיעור ולא יופי
ולא את "בחירתה של סופי"
הם עזבו, ושום ועדת חקירה
לא תחזיר אותם לזרועות נערה
וכששר אומר: "שילמנו מחיר כבד",
הם אפילו אינם יכולים להתנגד
לכך שמתייחסים אליהם כאל ארנק,
הנופלים, כדרכם, מחוץ למשחק
משום כך הם אינם יוצאים מדעתם
כשכל אלה ששלחו אותם אל מותם
מדברים בשמם ומוכרים אותם בחינם
‏והנופלים, כדרכם, אינם. אינם.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים