Connect with us

תרבות

גיא מרוז: המלחמה הראשונה שלי עם איראן

Published

on




עברתי כבר מלא מלחמות. באמת, כשאני מסתכל אחורה אני נזכר במלא מלחמות. צודקות הכי צודקות, מהמוצדקות ביותר, מלחמת אין ברירה מלחמת הייתה ברירה אבל לא ידענו, מלחמת שולל, מלחמת שלל מלחמה קצרה, ארוכה- אבל זו המלחמה הכי טלוויזיונית שלי. לא זז ממנה. וזה לא פשוט, לעיתים כואב, לעיתים כואב אבל פחות, אבל הרבה פעמים לא יאומן כי ישודר.

כשאורלי ואני שידרנו ביחד המון שנים את תכנית הבוקר למשל- היינו תמיד חלוקים: היא אהבה נורא את השידורים האלה – מלחמה, פיגוע לא עלינו, שדרים בשטח, איכילוב, בלינסון – אני שונא את זה. אני אוהב לצפות בזה. בכלל אני אוהב יותר לא לעשות כלום. בטח אם יש מלחמה. אני כבר תרמתי במשרד, תעזבו אותי בשקט.

אבל הפעם יש לי עוד קושי מהותי שלא חשתי בעבר. אני שונא מלחמות, כזה אני – שמאלן תבוסתן פחדן וירא גרביים (צבאיות) ושרדתי לא רע עד היום. הפעם, אני קצת מתקשה עם השמאלנות הרגילה שלי מול מראות איראן המופצצת.

גיא מרוז (צילום: פרטי)
גיא מרוז (צילום: פרטי)

למה אני לא חש את הכאב הרגיל, זה שמתעורר בכל פעם שטיל הורס בית, למה הוא לא מתעורר הכאב הרגיל הזה? מה, לא אכפת לי מהאיראנים הבלתי מעורבים, אלה החפים מפשע? ולמה התגנבה גאווה לליבי כשאהוד יערי פרץ במחולות באולפן כשהקריא את רשימת המחוסלים הפנטסטית באיראן – לשיטתו לא היה דבר כזה בתולדות המלחמות בעולם!!!! והנה, זה אני, אני והטייסים המופלאים שלי, עשינו משהו שהעולם לא ידע כמותו…האם יכול להיות שאני השמאלן ההומניסט שמח כשמתים בהמוניהם אויבי ממשלתי? מה קרה לי?

והנה, ראש הממשלה, בהודעה השביעית שלו ב-24 שעות האחרונות (איזה כיף זה לדבר לעם כשמצליחים אה?) מספר לי שהוא גאה בי! בי! כלומר בעם, אבל אני חלק מהעם לא? מתי מישהו היה גאה בי בזמן האחרון? אולי זו העייפות? ירדתי למקלט ארבע פעמים בלילה, עוד שלוש פעמים ירדתי לעשות פיפי (אני בן 63) לילה קשה, אני קצת מבולבל אולי זה זה? לא ברור אבל הנה כמה רגעים גדולים שהיו בטלוויזיה ביומיים האחרונים – ואני באמת חושב שמגיע לשדרנים ולפרשנים האלה פרס ישראל- כמות המלל שהם יודעים להוציא מהלוע בזמן חירום בו אין כלום מה להגיד הוא לא פחות ממדהים. לייצר כמות מילים כזו על כלום זה לא פחות מסובך מלייצר את כיפת ברזל. 

מתי תגיע כבר מלחמה בה לא יראיינו יותר אנשים שיגידו ״פתאום שמעתי בום!״ איך יכול להיות שכל כך הרבה שנים זה השטנאץ? הייתי במטבח, פתאום שמעתי בום…הנה בשורה לא משמחת – זה לא מעניין זה לא מחדש זה לא חדשות זה ….יאללה דיי. 

מתי יגמרו הראיונות הנוגים ודמעות התנין של אלה שנתקעו בחו״ל?? למה זה מעניין אותי כמה קשה להם באתונה או בברלין? מי שנוסע בתקופה הזו – גם לפני איראן – צריך להבין שאנחנו מדינה שקל וכיף לצאת ממנה – לא קל ולא תמיד נעים לחזור. די עזבו אותי באמא שלכם עם הקושי הנורא של עוד לילה בפריז.

מתי יגיע פרשן לאולפן החדשות, ישאל שאלה כבדת משקל ויגיד לנו: ״ת׳אמת? לא יודע. פשוט לא יודע". כי גם זה שדיבר לפניו על אותו עניין לא יודע אבל הוא חושב שהוא יודע. אנחנו, הפרשנים, לא באמת יודעים משהו. אנחנו מתנסחים יפה, היו לנו עבודות טובות פעם זה היה נורא נורא מזמן. אין לנו חצי מושג מה יהיה ומה לא יהיה.

ואפרופו- אני רואה פרשנים שעוד בתקופת תכנית הבוקר שלנו – לפני יותר מעשר שנים בממוצע – היו ״בכיר לשעבר״ כלומר שהיום הם בכיר לשעבר לשעבר לשעבר ועדיין המראיין חושב שהם יודעים משהו…כל הכבוד!

לקרוא את מוסף ״גלריה״ מיום שישי שלפני יום זה כאילו מסע בהיסטוריה הרחוקה של העם היהודי. הצגות, קולנוע, טיולים…חיים. הבת שלי עברה לאשקלון לבית של ההורים של חברה שלה. יותר בטוח באשקלון. עולם הפוך. 

מתי יהיו יותר נשים באולפן? מתי יהיו נשים באולפן בכלל? הרי כל כך ברור שהן מבינות יותר מאתנו. אז למה ההתעקשות הזאת על גברים מקריחים, לרוב לא אסטטיים, שמסבירים לנו (שוב) שאם רק היו מקשיבים להם. את פרופ׳ עוזי רבי אני אוהב. רק לאן הוא מסתכל? למה תמיד לאיזה מקום גבוה משמאל? חייבים לבדוק את זה. 

אנחנו מבינים כולנו שפרצו לנו לנייד נכון? אני שם שנים על שקט והנייד שלי צפצף כמו אוהד כדורגל משוגע בלילה הקודם. מי ביקש מי הרשה מה קורה פה??? עכשיו נתניהו אמר שיש להם 20 אלף טילים. לא סגרנו על 2000???

גם אם המלחמה תהיה רק בבקרים – המנחים לא יוכלו שלא להגיד – ״צריך להגיד הערב הזה…״ במיוחד בערב הזה, וגם הערב הזה צריך לומר ביושר, דווקא בערב הזה…די!!!!

מהפקע״ר הודיעו שלא צריך להיות יותר ליד מרחב מוגן. יופי, אפשר לצאת למסיבה הענקית בכיכר העיר. אבל זה שאני יודע מה זה פקע״ר – זאת כבר סיבה למסיבה. מישהו זוכר מה היו ראשי התיבות של הג״א?

הבן שלי בן ה-12 שאל אותי מתי תיגמר המלחמה. צלצלתי מיד לנתניהו. הוא פרץ בצחוק ענק. גם אני צחקתי. הייתה אווירה. קבענו לקפה בשש אחרי המדינה. 





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרבות

עשור למותו של יוסי פיאמנטה: האיש שהפך גיטרה לכלי קודש

Published

on




עשור חלף מאז נדם קולו של אחד הקולות הבולטים והאמיצים בתולדות הרוק הישראלי (והעולמי) – הגיטריסט והיוצר יוסי פיאמנטה. אבל בעצם, הקול שלו מעולם לא היה בגרון. הוא היה באצבעות. בצריבה החשמלית של מיתר שנמתח עד הסוף. ברטט של סולו גיטרה שנשמע כמו תחינה. פיאמנטה היה מוזיקאי מהזן הנדיר: מי שחי על קו התפר – בין קודש לחול, בין תל אביב לניו יורק, בין חפלה חסידית לג’אם סשן פסיכדלי – מבלי לאבד לרגע את הזהות שלו.


הוא היה מהיחידים שלא רק שילבו רוק ויהדות – אלא הפכו את החיבור הזה לתפיסת עולם. האיש שניגן עם סטן גץ, ליווה את צביקה פיק ואת צלילי העוד, הקליט אלבומי רוק חסידיים יחד עם להקת פיאמנטה שייסד עם אחיו המנוח אבי פיאמנטה (הלך לעולמו בחודש שעבר) והופיע בפני הרבי מלובביץ' – נתפס בעיני רבים בתור אחד הגיטריסטים הווירטואוזיים שיצאו מישראל. המוזיקה שלו לא נועדה לפלייליסטים – אלא לתפילה, לריקוד, להתרוממות. גיטרת הפנדר הפכה בידיו לכלי קודש – לא פחות.

https://www.youtube.com/watch?v=xqxhsGTw-co

בהסכת "מילים ולחן" בדיגיטל של 103FM צולל חוקר המוזיקה דודי פטימר יחד עם המוזיקאים יובל דור (חברו של פיאמנטה מימיהם יחד בלהקת חיל התותחנים) ואלברט פיאמנטה (דודו של יוסי פיאמנטה ומי ש"ארגן" לו את הגיטרה הראשונה בילדותו) אל תוך עולמו המוזיקלי של יוסי פיאמנטה – לא דרך הספד, אלא דרך הצלילים.

נעבור יחד תחנות שמשרטטות מסע יוצא דופן: מלהקת חיל התותחנים, דרך הפיכתו לאגדה מקומית ברוק הישראלי ובהמשך למוזיקאי ניו-יורקי, ועד השנים האחרונות שבהן האור והחושך הלכו יחד. נקשיב לשירים, ניזכר ברגעים, וננסה להבין מה הפך אותו לדמות כל כך חד פעמית.

עשור עבר – והמוזיקה שלו עדיין חיה, נושמת, ומסרבת להיכנע לשכחה. יוסי פיאמנטה אולי הלך – אבל המתח שבין המיתר לגוף, שבין הצליל לתפילה – נשאר פה. איתנו.





Source link

Continue Reading

תרבות

דויד גרוסמן לעיתון איטלקי: "בעזה מתרחש רצח עם. הלב שלי נשבר, אבל אני חייב לומר זאת"

Published

on


הפגנה נגד הממשלה בקפלן, תל אביב

בריאיון ל"לה רפובליקה" מסביר גרוסמן כי התמונות והעדויות מעזה הכריחו אותו להשתמש במונח החריף ביותר, אף שהוא מודע לכך שהנתונים מתווכים בידי חמאס. לדבריו, "הכיבוש השחית" את ישראל מאז 1967 ויש לנתק את הזיקה שנוצרה בין המדינה ובין המושג הטעון הזה. במישור המדיני הוא מבקר קריאות לחידוש ההתנחלויות בעזה, מתריע מפני בידוד בינלאומי ומתעקש שאין חלופה לפתרון שתי מדינות



Source link

Continue Reading

תרבות

מי יכול על גידי גוב? 75 סיבות לאהוב אותו מחדש

Published

on




יש אמנים שנכנסים לפנתיאון התרבותי, ויש את גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה שהפך לאורך שנות קריירה ארוכות לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי. ביום הולדתו ה-75, אנו חוגגים לא רק את יום הולדתו אלא את המסע האמנותי המרשים שלו מסוף שנות ה-60 ועד היום.

את דרכו המקצועית החל בזמן שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל, לצד אמנים ישראלים מוכרים כמו מירי אלוני, ירדנה ארזי, אפרים שמיר, דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ועוד. פריצתו המשמעותית הראשונה של גוב לתודעה הציבורית הייתה בתחילת שנות ה-70 במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון עם השיר 'יעלה ויבוא' למילותיו של יורם טהרלב וללחן של בני נגרי.

על אף שהשיר הגיע למקום השמיני בלבד בתחרות, הוא הפך לאחד השירים המזוהים ביותר עם הפסטיבל בכל הזמנים. באותה שנה, גוב, יחד עם חבריו ללהקת הנח"ל – שמיר, סנדרסון, אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין ובשיתוף פעולה עם יוני רכטר ויצחק קלפטר, הקים גוב את להקת כוורת.


מה עוד לא נאמר על כוורת? הלהקה שהפכה את הבלתי אפשרי ללהיט, שחיברה בין נונסנס לאיכות מוזיקלית ברמה עולמית, וששמה את גוב בפרונט בזכות כריזמה בלתי מתאמצת והומור טבעי. חברי הלהקה הצליחו לשנות את פני המוזיקה הישראלית, והשאירו חותם שאין לו תאריך תפוגה. כוורת הוציאה שלושה אלבומים, ייצגה את ישראל באירוויזיון 1974 עם השיר 'נתתי לה חיי', וזכתה ארבע פעמים ברציפות בתואר 'להקת השנה' במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.

מחבר להקה לסולן 

במקביל לפעילותו בלהקה, גוב החל להקליט שירים כסולן במסגרת שני פרויקטים של קול ישראל בהנחיית נעמי פולני. שירים אלו, ביניהם 'בין שלוש ובין ארבע', 'סורו מני' ו'זמר לספינה', יצאו גם על גבי תקליט והפכו לחלק בלתי נפרד מאלבומי הסולו שלו בהמשך הדרך. באותה תקופה, גוב השתתף גם בתוכנית הטלוויזיה 'כל המנגינות' שהוקדשה לשירי סשה ארגוב ודוד זהבי, שם ביצע, בין היתר, את 'זמר לספינה'.

לקראת סוף שנות ה-70 'כוורת' התפרקה, אבל הקשר האמיץ בין גוב לסנדרסון נשאר – גוב הצטרף ללהקת 'גזוז' והקליט יחד איתה את שני אלבומיה. באותה השנה התרחשו עוד שני אירועים בקריירה הענפה של גוב – הוא חבק את אלבומו הראשון והמצוין הנושא את השם 'תקליט ראשון'  והצטרף למופע 'הכבש השישה עשר' שמצליח לרגש את הקהל הישראלי עד היום יחד עם רכטר, דויד ברוזה ויהודית רביץ.

שנות ה-80 העליזות

בשנת 1980 הקימו גוב וסנדרסון את להקת 'דודה', שהוציאה אלבום יחיד. השיר המוכר ביותר של הלהקה, 'אלף כבאים', שאותו גוב השתתף בכתיבתו, הוקלט לכבוד סיבוב ההופעות שליווה את האלבום.

עשור זה סימן נוכחות בולטת של גוב בפסטיבל שירי הילדים. הוא הנחה את הפסטיבל מספר פעמים לצד ציפי שביט, תיקי דיין ורבקה מיכאלי והתחרה עם שירים כמו 'תנו לגדול בשקט', 'חורף', 'אין לי כסף' ועוד רבים שזוכים לעדנה מחודשת עד היום.

בשנת 1983 ראה אור אלבום הסולו השני של גוב, '40:06', שנקרא כך על שם אורכו הכולל. גם באלבום זה, יוני רכטר היה אמון על ההפקה המוזיקלית, העיבודים והלחנת מרבית השירים. האלבום כלל להיטים רבים, ביניהם: 'כלים שלובים', 'יש אי שם', 'שטח ההפקר', ועוד רבים וטובים.

בין קריירה טלוויזיונית לקריירה מוזיקלית

לאורך שנות ה-80 הרבה להשתתף בכל מיני פרויקטים מוזיקליים מרתקים, ואף חבק את אלבומו השלישי שהוקדש הפעם יותר לעולם הילדים. העשייה המוזיקלית של גוב הלכה יד ביד עם הקריירה הטלוויזיונית שלו לאור השתתפותו בתוכנית הטלוויזיה המצליחה 'זהו זה!' יחד עם מוני מושונוב, שלמה בראבא ודובל'ה גליקמן. התוכנית זכתה לעדנה מחודשת בתחילת 2020 נוכח התפשטות נגיף הקורונה, ומשודרת עד היום.

גוב הפך לאורך השנים לאייקון תרבותי, סמל לישראליות אותנטית. בין אם על הבמה, על מסך הטלוויזיה או אפילו כשדרן רדיו, הוא מצליח לייצר חיבור בלתי אמצעי עם הקהל, ולשמר רלוונטיות מתמדת על פני עשורים משתנים.

לרגל יום הולדתו ערך יואב חנני רשימת שירים מפוארת הכוללת להיטי ענק מכל שנות הקריירה שלו, לעוד שנים רבות של עשייה מוזיקלית מרגשת. מזל טוב גידי! מוזמנים להאזין לרצף הנוסטלגי ולהתרגש יחד איתנו. האזנה נעימה!

רשימת השירים בעריכה המיוחדת

  • יעלה ויבוא 
  • נתתי לה חיי (להקת כוורת) 
  • גן סגור (הכבש השישה עשר)
  • תשע בכיכר (גזוז)
  • שטח ההפקר 
  • רחוב סומסום 
  • הופה היי
  • היי, אני כבר לא תינוק (הכבש השישה עשר)
  • הא או (גזוז)
  • אני שוב מתאהב
  • לידיה הלוהטת (דודה)
  • לוליטה
  • יו יה (כוורת)
  • הכל בגלל האהבה (עם אהוד בנאי)
  • טוב שבאת
  • אלף כבאים (דודה)
  • למה ליבך כמו קרח (עם אלי לוזון)
  • טנגו צפרדעים (כוורת)
  • חורף
  • לכבוד הקיץ (גזוז)
  • והגשם יבוא (עם מיקה קרני)
  • בואי נישאר 
  • בלעדייך
  • הו מה יהיה 
  • חייך וחיי (עם ריטה)
  • יש אי שם
  • פרח 
  • אני אוהב אותך חזק 
  • אין עוד יום
  • שלל שרב 
  • רוני (גזוז)
  • כלים שלובים
  • פנים אל מול פנים (עם אתי אנקרי) 
  • נגיעה אחת רכה
  • נערה במשקפיים
  • הריקוד המוזר של הלב (עם רונה קינן)
  • אני אוהב (הכבש השישה עשר)
  • תנו לגדול בשקט 
  • אמא ודני (גזוז)
  • סוס עץ
  • שירות עצמי (כוורת)
  • ציפי פרימו (גזוז) 
  • שיר הלהקה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • נאום תשובה לרב חובל איטלקי (להקת הנח"ל) 
  • שיר לשלום (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • ילד מזדקן (כוורת)
  • נאחז באוויר
  • מה אתה בכלל יודע על אהבה 
  • לא דיברנו עוד על אהבה (עם עפרה חזה)
  • עדיין מחכה לך 
  • יורם 
  • מסע אלונקות (עם ששת)
  • שירי סוף הדרך 
  • עד הבוקר (כשנולדתי)
  • העיקר זה הרומנטיקה
  • ככה היא באמצע (כוורת)
  • שירו של מקס (עם יובל זמיר וחיים צינוביץ')
  • מה הוא עושה לה (עם שלומי שבת)
  • בשדה ירוק 
  • כמעט סתיו
  • עניין של זמן
  • סימן שאתה צעיר 
  • ערב אבוד
  • היא לא תדע (גזוז)
  • לך ספר לסבתא (כוורת)
  • איך שיר נולד (הכבש השישה עשר)
  • הגליל (זהו זה ושלמה גרוניך)
  • אין לי כסף
  • הכל פתוח
  • נם לא נם
  • חללית (גזוז)
  • שיר מלחים (כוורת)
  • אין כבר דרך חזרה (משתתפי הסרט 'הלהקה')
  • תקלה מהתחלה (גזוז)
  • דרך ארץ
  • גובינא (גזוז)
  • צל עץ תמר (זהו זה)
  • ריקוד ירח 
  • עדן
  • אני אומר מילה (עם רונה קינן)
  • מה אכפת לציפור (עם דנה ברגר)
  • מי תרצי
  • סורו מני
  • אל הגבים 
  • זמר לספינה 
  • בין שלוש ובין ארבע 
  • זמר נוגה (עם שלמה ארצי, רמי קליינשטיין ויוני רכטר)
  • נובמבר
  • בקצה ההר 
  • הו איזה לילה 
  • אם יוולד לי ילד
  • כשאת מחייכת 
  • אם היינו
  • עוף גוזל (עם שלמה ארצי)
  • שיר לשירה (זהו זה)
  • בבוקר 
  • שלושה בלילה בעיר 
  • אחלה עולם (עם מאור כהן)
  • נחמד (כוורת)

'שבת עברית' ב-103fm נוסדה לפני יותר מ-25 שנה, וכיום היא רצועת המוזיקה העברית המובילה בארץ. היא מפגישה את הקלאסיקות הגדולות של המוזיקה העברית עם פנינים מוזיקליות נשכחות עוד מהעשורים הראשונים של המדינה.

'שבת עברית' ב-103fm מכבדת ומוקירה את הקלאסיקה הישראלית להנאת המאזינים, ועושה הכול כדי לשמר את שורשי המוזיקה העברית ולחלוק כבוד לדורות המייסדים שלה.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים