אוכל
בתל אביב זה יעלה כמעט כפול: זו מנת השווארמה הטעימה בישראל
המונח "סיור קולינרי" פחות ראוי למסע שעובר מי שמגיע לראשונה לדאלית אל כרמל לסיבוב טעימות שווארמה, זה הרגיש יותר כמו מרדף. מרדף אחרי ה"מנה הטעימה בישראל". הרי מדובר בעניין של זמן עד שחובב שווארמה אמיתי יעשה את דרכו לפנינה החבויה בין הרי הכרמל, במיוחד בעידן שבו שמועות נוסעות בנתיב המהיר של הרשתות החברתיות. מסקנה: שווארמיות כמו שמצאנו בדאלית אל כרמל, לא יכולות להישמר בסוד לזמן רב.
כיום, בזכות אותן רשתות חברתיות, מרבית המקומות שאציין כבר מוכרים ודאי אצל כל מי שמעז לכנות את עצמו חובב שווארמה אמיתי, תואר שכבר לא כל כך פשוט להשיג בישראל. המרדף אחר מנת השווארמה המושלמת, הביא ישראלים רבים להניע לא פעם את הרכב ולהגיע לנקודות מרוחקות על המפה ולדגום מפה ומשם, רק כדי שיוכלו לחזור לחבריהם ולהגיד להם: שומעים? מצאתי את הפיתה המושלמת.
המקצוענים כבר הבינו שלהניח דפי בשר אחד על השני, לשים על שיפוד ולחתוך כבר לא מספק את רוב הישראלים, ודאי לא את אלו שבאמת אוהבים את מאכל הרחוב הכה פשוט, על פניו, וטעמו מכאן ומכאן. ויש לא מעט כאלו. ברשתות החברתיות נוצרו בשנים האחרונות קבוצות רבות ייעודיות לחובבי אוכל וביניהן, קבוצות מיועדות למאכל אחד בלבד, השווארמה כמובן.
הקבוצות שנפתחו מונות עשרות ולפעמים מאות אלפי חברים, שדואגים לעדכן את חברי הקבוצה בכל מקום חדש שנפתח, כל ביקורת שיש להם על השווארמה האחרונה שאכלו, המלצות ועוד ועוד. חלק מהביקורות נראו כאילו נכתבו על ידי מקצוענים של ממש, ואהבתם לבשר החתוך בתוך פיתה (או לאפה), ניכרת.
אז ניגש למנה העיקרית
היום נביא לידיעת קוראי "מעריב", שאם הגיעו עד כאן אז ככל הנראה גם מצטרפים אליי ונמנים על ידי אותם חובבי שווארמה, שלושה מקומות שלטעמי כבשו את הז'אנר בסערה. כל אחד ממקומות אלו מציע מנת שווארמה שבקלות יכולה להתחרות על ה"פיתה הטעימה בישראל".
ברגע שנכנסים בדלת, יודעים שמשהו טוב מגיע
נתחיל במקום שעשה הרבה גלים ברשתות החברתיות ומדי שבוע עולות ביקורות עליו, מקום שחייבים לנסות לפחות פעם אחת, גם אם זה אומר להמתין בתור הארוך, שלעתים משתרך עד אל מחוץ לדלת, "שווארמה 11". מקום קטן ועמוס, אבל כזה שברגע שנכנסים בדלת, יודעים שמשהו טוב מגיע. כשמביטים אל מאחורי הקופה קשה להוריד את העיניים מגלגל הבשר השומני שמסתובב לו, כאשר דפי השומן שמפרידים כל כמה שכבות בשר, מבצבצות להן ודואגות להגיר את הנוזלים על הבשר, לחוויה מקסימלית.
אז כמו בשאר המקומות בדאלית אל כרמל, גם כאן העמיסו לנו את הפיתות עד שמגיע הרגע שבו מפקפקים בכל מה שלמדנו על חוזק חומרים בבתי הספר, מאחר והפיתה מציגה יכולות אלסטיות מרשימות, ודוחסת לתוכה כמות בשר גדולה להפליא (ניכר שיד רחבה היא תכונה המאפיינת את המקום). בביס הראשון מבינים על מה המהומה. בשר נימוח ועסיסי מטריף את בלוטות הטעם, עד כדי כך שבשונה ממרבית המקומות, לא נדרשתי ליותר משלושה ביסים עם טחינה. נטו בשר, וטוב שכך.
מה שחיפשנו כמעט 20 שנה, קיים. מנת השווארמה המושלמת
המקום השני שנביא לידיעתכם הוא "שווארמה אלבאשא", אולי המקום המפתיע ביותר שיצא לי להיות בו. נתחיל בכך שכשנכנסים, דוחקים בכם לשבת באחד המקומות הפנויים (אם התמזל מזלכם), ולהזמין לשולחן, מה שלא נהוג מקומות אחרים. ולא, לא ידרשו מכם תשלום על כך. גם כאן, כאשר עדי, אחד הבחורים החייכנים והאדיבים ביותר שפגשתי בחיי, ממלא את הפיתה בבשר, המוח מסרב להאמין שהפיתה אכן צולחת את מלאכת נשיאת הכמות האדירה הזאת.
הביס הראשון, אלוהים אדירים, רק מי שאכל מספיק מנות שווארמה בחייו, יבין. מדובר בבשר כבש ברמה גבוהה, בצלייה מושלמת כאשר לתוך הפיתה נכנס בשר משני גלגלים, כאשר הוא מגרד מהאחד בשר שנחרך מעט יותר, ומהשני שמעט עסיסי ואדמדם יותר, כדי שבביס אחד נוכל ליהנות מכל העולמות, ואכן נהנינו מכל העולמות, גם כאלו שלא ידענו שקיימים. שתיקה רועמת ליוותה את חצי הפיתה הראשון, שנדחס לקיבה כלא היה. עד שמישהו העז סוף סוף להוציא מילה מהפה – זו הייתה שאלה.
מה זה? מה זה? שאל אותי החבר שהסכים להתלוות אליי למסע הארוך. ואני, שכבר מנוסה (פעם שנייה שלי במקום) מחייך ואומר: "אתה מבין?" כאילו שנינו, שאוכלים יחד מנות שווארמה מגיל 16, הגענו להבנה שזהו, מה שחיפשנו כמעט 20 שנה, קיים. מנת השווארמה המושלמת. כך היא כונתה פה אחד על ידי היושבים בשולחן. ואם לא נדהמתם עד כה, הפרט הבא יעשה את העבודה – זו כנראה אחת ממנות השווארמה הזולות בישראל, 37 שקלים בלבד לפיתה שווארמה, שכמות הבשר בפנים הייתה נכנסת בקלות בלאפה, וממלאת אותה.
מדובר בגאון, לא פחות
המקום השלישי הוא חריג מעט, מאחר ואינו נמצא בדאלית אל כרמל. מדובר במקום שנמצא בעספיא (מוכר כעוספיה), הכפר הסמוך והגובל עם דאלית אל כרמל, שחולק איתו גם את המוניטין בגזרת השיפוד המסתובב. המקום הגיע לטבלת שלושת המופלאים שלי הוא "BBQ MIRAGE". מקום שהפך את בניית מנת השווארמה ללא פחות מאומנות. וכמו כל אמן אמיתי, שווה לעמוד בתור כדי לצפות ביצירות שלו, או במקרה הזה לבלוס אותן עד תום.
כבר בכניסה מופיע המחזה שגורם לכל חובב שווארמה כמעט למחוא כפיים, גלגל שווארמה שוכב מעל לגחלים בוערות ולוהטות, בניגוד לגלגל העומד שנמצא במרבית המקומות, מה שכבר מבטיח חוויה מעט שונה. ואם לא די בכך, אחרי שהאמן סוגר את הלאפה העמוסה, אחרי שהדביק אותה לבשר עצמו כדי שתספוג את נגיעות השומן הראשונות שלו, הוא לוחץ אותה ברשת גריל, ומניח אותה מתחת לגלגל השווארמה, כדי שיספוג עוד משומן הבשר. מדובר בגאון, לא פחות. התוצאה היא לאפה חרוכה וקראנצ'ית מבחוץ ובשר מדהים ועשוי ברמה מושלמת מבפנים, נימוח כמו חמאה.
לא אלאה את עצמי בדירוגים מיותרים, מאחר ומדובר אמנם בשלוש שווארמיות, אך כל אחת מהן היא חוויה שונה בפני עצמה. כן אגיד שבחוויה הכללית, ל"אלבאשא" יש אצלי יתרון קל על כל השאר, לא רק משלושת המקומות שציינתי, אלא בישראל. וכמובן, בנוסף להם, יש עוד שלל מקומות בדאלית אל כרמל ששווה לחלוטין להגיע בשבילם. בירת השווארמה של ישראל כבר אמרנו? אז ליפים, האמיצים והרעבים מביניכם שעדיין לא הניעו את הרכב, "סעו לשלום, המפתחות בפנים".
אכלתם שווארמה במקום שלא הגיע לאוזני הציבור הרחב ולדעתכם הוא שווה את זה? ספרו לנו בתגובות. ובתיאבון!
עם גרידת לימון, גבינה או רוטב משוגע. במנה של שף או בשיפודייה שיודעת את העבודה. ליד המבורגר או סתם ככה בצלחת – בתוספת מלח בלבד. צ'יפס הוא מאכל שפשוט אי אפשר להפסיק לאכול, בעיקר בכמה מקומות שהפכו אותו ליצירת מופת. לפניכם רשימה רותחת
Source link
מה שאני צריכה כדי להפוך את הימים החמים האלה לנסבלים קצת יותר זה בריזה במרפסת, קפה קר ולצידו משהו מתוק ומפנק: גלידות ומתוקים צוננים תוצרת בית. נתחיל במתכון להכנת גלידה ביתית. לפני כשלושה עשורים המתכון פורסם לראשונה במדור המיתולוגי שלי בעיתון "לאשה" שנקרא "עוגת השבוע", ומאוחר יותר הוא שובץ באחד מספרי העוגות שיצא תחת שם זה.
עם השנים הוא עבר לא מעט שדרוגים ושיפורים, כשבכל פעם נשענתי על הגרסה המקורית וערכתי לה שינויים בהתאם לרוח התקופה. פעם הגלידה התאימה לילדים, בפעם אחרת למבוגרים, אבל תמיד היא הייתה פינוק קריר ומתוק לקיץ. דבר אחד לא השתנה: מעולם לא עשיתי שימוש במכונת גלידה.
לא נעים לי לומר, אבל עד היום איני משתמשת במכונה להכנת גלידה. נכון, אני עוסקת בתחום הקולינריה וידועה כחובבת גאדג'טים למטבח, אבל לא מצאתי לנכון לרכוש מכונה כזו, גם לא את הפשוטה והקטנה. במקום זה ערכתי ניסויים, שילבתי טעמים, הוספתי תוספות איכותיות ועבדתי על גרסה מהירת הכנה, הכי טובה שאפשר. גם אם במטבח שלכם לא מככבת מכונת גלידה, עדיין תוכלו להכין את גלידת שוקולד האגוזים המובאת כאן.
למתכונים נוספים היכנסו לאתר הקולינרי של פסקל פרץ-רובין
זו גלידה משפחתית שתשמח לקבל תוספות כמו פקאנים מסוכרים, פירות מסוכרים, פצפוצי שוקולד, עוגיות אוראו מרוסקות ועוד תוספות כיד הדמיון הטובה עליכם. כל תוספת שנכנסת לבלילה – גבינה שמנה, שוקולד מיוחד, תמציות איכותיות, ממרחים, עוגיות או פירות – משפיעה על הגוון, המרקם והטקסטורה של הגלידה, וכמובן על הטעם. אפשר לחלק את הכמות לשניים: מחצית מהגלידה השאירו בטעם וניל, ולמחציתה הוסיפו שוקולד מריר מומס או חצי קופסה של ממרח שוקולד אגוזים.
המתכון השני שמובא כאן הוא להכנת קרם בוואריה עם שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד. זו מנה מרשימה לכל הדעות, אם כי היא לא מצריכה עבודה רבה או שימוש בטכניקה מסובכת, וגם לא חומרים מורכבים. במנה זו אני אפילו משלבת גביעי מעדני חלב פשוטים (לא עלינו!), אבל כשהיא מוגשת לשולחן, היא סוחטת מחמאות שגורמות לי נחת. אני בטוחה שזה גם מה שיקרה אצלכם.
נסיים ב"כדורי שוקולד" בלי שוקולד. זהו קינוח מתוק שמתאים לסיום של ארוחה בשרית, משום שהמתכון הוא פרווה. וזה לא היתרון היחיד של הקינוח הזה: הוא גם מתאים למי שמקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה. במתכון הזה השתמשתי בתמרים, אבקת חרובים וזרעי צ'יה במקום בשוקולד.
את החמאה החלפתי בשמן קוקוס, ובמקום ביסקוויטים השתמשתי בסוגים שונים של אגוזים, שאותם טחנתי עד דק. במקום לצפות את הכדורים בסוכריות צבעוניות, גלגלתי חלק מהם בשומשום קלוי ואת חלקם בתערובת של אגוזים, פיסטוקים וזרעי צ'יה. את הכדורים המצופים הכנסתי לכלי אטום ואחסנתי במקפיא. כך תמיד יהיה לי קינוח מתוק ומפתיע בסיום ארוחה או סתם מול המרקע.
גלידת שוקולד ואגוזים
החומרים (לתבנית כיכר):
• 500 מ"ל שמנת מתוקה להקצפה 38% שומן, קרה
• 2־1 טיפות תמצית וניל איכותית או ליקר שוקולד
• 1 גביע (400 גרם) חלב מרוכז
• 100 גרם שוקולד מריר, מומס במיקרוגל במספר פולסים, או ממרח שוקולד אגוזים
• 100 גרם שוקולד מריר עם אגוזים, שבור לפיסות קטנות או גרוס
לעיטור:
• ½ כוס ברס בוטנים או אגוזים (בוטנים קלויים מקורמלים, להשיג בחנויות למוצרי אפייה)
• ½ כוס פולי קקאו גרוסים
אופן ההכנה:
יוצקים לקערת מערבל חשמלי את השמנת המתוקה ומקציפים במהירות בינונית־גבוהה, עד לקבלת מרקם של קציפת מוס. רצוי לא להקציף יתר על המידה.
מוסיפים את החלב המרוכז ואת תמצית הווניל או ליקר השוקולד וממשיכים להקציף במהירות נמוכה תוך שמירה על מרקם המוס התפוח.
מוסיפים בתנועות קיפול עדינות את השוקולד המומס ומבליעים במסה. מוסיפים את חתיכות השוקולד ומבליעים היטב בגלידה.
מעבירים את התערובת לתבנית בשכבה אחידה. מעטרים עם מעט ברס בוטנים או אגוזים ופולי קקאו. מכסים בניילון נצמד ומעליו מניחים יריעת אלומיניום. סוגרים היטב. מכניסים למקפיא למספר שעות או למשך הלילה.
יש להוציא את הגלידה מהמקפיא כרבע שעה לפני ההגשה.
דרגת הקושי: בינונית
משך ההכנה: 20 דקות, לא כולל זמן הקפאה
סוג המנה: חלבית
טיפסקל:
# השימוש בחלב מרוכז הופך את הגלידה למתוקה מאוד. תוספת של שמנת מתוקה תעדן את המתיקות. אפשר להוסיף עד מכל שלם (250 מ"ל).
# אפשר להוסיף לגלידה אגוזים מסוכרים גרוסים, כדורי שוקולד לבן וחום, קורנפלקס מצופה שוקולד ועוד.
# חשוב להותיר מעט רווח בין מסת הגלידה לשולי התבנית או כלי ההקפאה, כי המסה מתפשטת.
# אם תרצו לפרוס את הגלידה הקפואה לפרוסות, כמו עוגה, רפדו את התבנית בניילון נצמד לפני ההקפאה והשאירו שוליים רחבים. אני מעדיפה להשתמש בתבניות כיכר מסיליקון ובעזרת כף גלידה לחלץ כדורים מתוך התבנית.
# חשוב לאטום היטב את התבנית בניילון נצמד ואחר כך ברדיד אלומיניום.
קרם בוואריה שוקולד לבן ופצפוצי שוקולד
החומרים (ל־15 רינגים מספר 7 או לתבנית 22 ס"מ או ל־2 תבניות כיכר קטנות):
לבסיס הקרם:
• 150 גרם פירורי ביסקוויטים איכותיים (או אוראו או שקדים) או עוגה או לשונות חתול (בישקוטים)
לקרם הבוואריה:
• 50 גרם שוקולד לבן קצוץ
• 25 גרם חמאה
• ½ שקית ג'לטין
• ¼ כוס מים רותחים
• 2 מעדני חלב בטעם וניל
• 1 מכל שמנת מתוקה (250 מ"ל)
• 2 כפות אבקת סוכר
• 2 כפות ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) גרוסים
• 100 גרם שוקולד מריר או פצפוצי שוקולד קצוצים דק
לעיטור:
• כ־15 יחידות קטנות של קצפיות (נשיקות) מוכנות
• ½ כוס ברס בוטנים (בוטנים מקורמלים) קצוצים
• 2 כפות סילאן או סירופ מייפל
אופן ההכנה:
מרפדים תבנית בנייר אפייה. חשוב לבדוק שהתבנית יכולה להיכנס למקרר או למקפיא ושתוכל להכיל את הרינגים. מסדרים את הרינגים בתבנית. תבנית אחת לא מספיקה? קחו 2 תבניות.
מסדרים בתוך הרינגים שכבה של פירורי ביסקוויטים בעובי של כ־1 ס"מ. מהדקים היטב לבסיס ולדפנות. לחלופין קורצים בסיסים מעוגת טורט או מסדרים חצאי בישקוטים ברינגים.
מניחים בקערת זכוכית בינונית את השוקולד הלבן והחמאה וממיסים בפולסים במיקרוגל.
בקערית נפרדת מערבבים את הג'לטין והמים עד להמסה חלקה של הג'לטין. מוסיפים את התערובת בבחישה נמרצת ומהירה אל השוקולד המומס.
בקערה נוספת מערבבים את מעדני החלב. מוסיפים אליהם את השוקולד הלבן והג׳לטין ומערבבים היטב.
בקערת מערבל חשמלי מקציפים את השמנת תוך הוספת אבקת הסוכר, עד לקבלת קציפה יציבה וחלקה. מבליעים לתוכה בפעם או פעמיים את בלילת השוקולד והמעדנים. מוסיפים את ברס הבוטנים והשוקולד הקצוץ ומבליעים לתערובת אחידה.
יוצקים את הבוואריה המוכנה לתוך הרינגים ומשטחים. מכניסים לחצי שעה למקפיא. מניחים במרכז כל רינג קצפית ("נשיקה") אחת. שומרים במקרר עד להגשה.
משחררים בזהירות מהרינג אל צלחת הגשה אישית, מזלפים מעל סילאן או מייפל ומפזרים ברס.
דרגת הקושי: בינונית
משך ההכנה: כחצי שעה, לא כולל זמן ההקפאה
סוג המנה: חלבית
טיפסקל:
# אפשר להכין מראש את הבוואריה האישית ולשמור במקפיא לכל אירוע ואורחי פתע.
# במקום רינגים אישיים, אפשר להכין את הבוואריה בכלי הגשה גדול ולפרוס למנות.
כדורי שוקולד תמרים
החומרים (ל־25־20 כדורים):
• 500 גרם תמרים מגולענים ומעוכים
• 3 כפות אבקת קקאו או אבקת חרובים
• 3 כפות דבש
• ½ כוס סוכר
• 1 כף שמן קוקוס
• 2 כפות מים או מיץ
• מיץ מ־½ לימון
• ½ כפית זנגביל (ג'ינג'ר) טחון
• ¼ כפית ציפורן טחונה
• 1 כפית קינמון טחון
• 1 כוס שומשום קלוי
• ½ כוס אגוזי מלך שלמים קלויים
לציפוי:
• 1 כוס שומשום בהיר וכהה קלוי או זרעי צ'יה
או פיסטוקים גרוסים או בוטנים גרוסים
אופן ההכנה:
שמים בסיר את התמרים המעוכים ומחממים על אש נמוכה. מוסיפים תוך בחישה את אבקת החרובים או הקקאו, הדבש, הסוכר, המים, מיץ הלימון, הזנגביל, הציפורן והקינמון.
מוסיפים את השומשום והאגוזים ומערבבים. ממשיכים לבשל תוך בחישה כ־5 דקות. מסירים מהלהבה ומצננים מעט.
מניחים את השומשום או הצ'יה בצלחת. נוטלים מעט מעיסת התמרים ויוצרים כדורים קטנים בקוטר 2־3 ס"מ. מגלגלים בכל ציפוי שתבחרו ושומרים במקפיא. אפשר, כמובן, להשאיר את הכדורים כפי שהם, ללא ציפוי.
דרגת הקושי: קלה
משך ההכנה: כחצי שעה
סוג המנה: פרווה
יש רגעים בחיים שבהם מתחשק ביס מתוק, רך וחמים – עם ריח של קינמון וזיגוג לבן מעל. או במילים אחרון: בא לך סינמון רול (או בשמו העברי – שבלול קינמון) אבל לא בא לך לחכות עכשיו לבצק שתופח שעה, לגלגל 12 יחידות או ללכלך מיקסר. בדיוק בשביל זה נולד המתכון הוויראלי של Cake On The Run – דף אינסטגרם וטיקטוק של לורה, בלוגרית אפייה בריטית שלא מאמינה בלסבך דברים מיותרים.
במקום בצק שמרים והמתנה, לורה משתמשת בקמח תופח ובמשקה מוגז כמו סודה או לימונדה. במקום המתנה – פשוט מערבבים, מגלגלים ומחממים. והזמן? 90 שניות במיקרוגל, או עד 10 דקות באייר-פרייר. המתכון שלה מיועד למנה אחת, בלי שאריות ועם תוצאה שמרגישה כמו חיבוק קינמוני אישי באמצע היום.
היתרון הגדול? יש גם גרסה טבעונית וגרסה ללא גלוטן שמרגישה (ומן הסתם גם מריחה) בדיוק אותו דבר. מה צריך לעשות? להחליף את החמאה בממרח טבעוני, ולהשתמש בקמח ייעודי לרגישים לגלוטן, תוך הוספה קטנה של עוד נוזלים כדי לשמור על גמישות.
