בראיון למגזין "טיים" שפורסם היום (שישי), הביע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביטחון ביכולתו לנהל את היחסים המורכבים עם איראן וישראל. הנשיא דחה חששות שראש הממשלה נתניהו עלול לגרור את ארצות הברית לעימות צבאי עם איראן. "לא עצרתי אותם מלתקוף באיראן, אבל לא גרמתי להם להרגיש בנוח עם זה כי אני חושב שאפשר להגיע לעסקה בלי מתקפה", הסביר טראמפ בראיון. "לא אמרתי להם לא, השארתי את הבחירה להם (לישראל), אבל אמרתי שאני מעדיף להגיע לעסקה בלי להפיל פצצות".
בהמשך הבהיר הנשיא את עמדתו: "נתניהו אולי ילך למלחמה עם איראן, אבל אנחנו לא ניגרר פנימה". כשנשאל האם זה אומר שארצות הברית תעמוד מן הצד כשישראל תתקוף באיראן, הדגיש טראמפ: "לא אמרתי את זה. שאלתם אותי אם נתניהו יגרור אותי למלחמה באיראן נגד רצוני. זה לא המצב. אני אולי אלך למלחמה אם איראן אם לא נוכל להשיג עסקה. אם לא נשיג עסקה, אני אוביל את המתקפה".
מאוחר יותר, הנשיא טראמפ אמר הערב כי שוחח עם ראש הממשלה נתניהו על המצב ברצועת עזה. כך אמר הנשיא: "שוחחתי עם נתניהו על המצב בעזה וביקשתי ממנו להקל ברצועה, חשוב לנו לספק מזון ותרופות לעזה".
עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
בצעד מפתיע, הביע טראמפ נכונות להיפגש ישירות עם הנהגת איראן. כשנשאל אם הוא פתוח לפגישה עם נשיא איראן פזשכיאן או עם המנהיג העליון חמינאי, השיב הנשיא האמריקני: "בהחלט". התבטאויות אלה מגיעות ערב הסבב השלישי של שיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, שיתקיים מחר בעומאן. בשיחות אלה, שיתנהלו לראשונה בדרגי עבודה, צפויים הצדדים לדון בפרטים הטכניים המורכבים של תוכנית הגרעין האיראנית, בדגש על סוגיית העשרת האורניום.
לפי גורמים בממשל האמריקני, מייקל אנטון, ראש המחלקה לתכנון המדיניות של משרד החוץ, יוביל את המשלחת האמריקנית. שליח הבית הלבן, סטיב ויטקוף, ושר החוץ האיראני, עבאס עראקג'י, צפויים להיפגש בעומאן בסיום השיחות הטכניות. בכירים בוושינגטון מסרו כי השיחות הקרובות עשויות לספק אינדיקציה משמעותית לגבי נכונותה של איראן לבצע ויתורים מהותיים בנוגע לתוכנית הגרעין שלה.
במהלך המפגש הקודם בין הצדדים, שהתקיים בשבת האחרונה ברומא, העלה שר החוץ האיראני עראקג'י ספקות לגבי האפשרות להגיע להסכם מקיף בלוח הזמנים שקבע טראמפ, והציע לדון תחילה בהסכם ביניים.
סטיב ויטקוף (צילום: רויטרס)
הנשיא טראמפ התבטא בשבוע שעבר בפני עיתונאים: "אני חושב שאיראן רוצה לדבר. אני מקווה שהם רוצים לדבר. אני רוצה שאיראן תשגשג ואני לא רוצה לעשות משהו שיפגע במישהו. עם זאת לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני. אנחנו לא רוצים לקחת מהם את התעשייה או האדמה – רק שלא יהיה להם נשק גרעיני".
בהודעה שפרסם משרד החוץ של עומאן בתחילת השבוע נמסר כי "שר החוץ של איראן והשליח האמריקני וויטקוף סיכמו בסיום סבב שיחות בתיווכו של שר החוץ העומאני להכנס לשלב הבא של המו"מ במטרה להגיע לעסקה הוגנת, מתמשכת ומחייבת שתבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני". עוד נאמר: "שהיא תהיה חופשיה מסנקציות ושהיא תוכל לפתח תכנית גרעין לצורכי שלום. סבב השיחות הבא יתקיים בימים הקרובים במסקט".
במקביל לדינמיקה הדיפלומטית עם איראן, נפגש הבוקר שר הביטחון ישראל כ"ץ עם מפקד פיקוד המרכז של צבא ארצות-הברית (CENTCOM), גנרל מייקל קורילה, והרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר. הפגישה עסקה במספר סוגיות ביטחוניות ואזוריות, ושר הביטחון הודה לגנרל האמריקני על תרומתו להגנת ישראל ולחיזוק הברית האסטרטגית בין המדינות.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".