ממשלת בריטניה הודיעה השבוע כי היא נסוגה מדרישה דרמטית שהעלתה מחברת אפל – לבנות "דלת אחורית" בטכנולוגיה שלה, כך על פי דיווח ברשת CNN. הכוונה היא לבנות מערכת שהייתה מאפשרת לרשויות הבריטיות גישה לנתונים פרטיים של משתמשים ברחבי העולם. הנסיגה הגיעה לאחר לחץ מתמשך מממשל טראמפ והתערבות אישית של בכירי הממשל האמריקני, אומרים ב-CNN.
הדרישה הבריטית איימה לערער את אחת ההבטחות המרכזיות של אפל למשתמשיה ברחבי העולם, שכידוע החברה מצהירה כי לא בנתה ולעולם לא תבנה דלת אחורית או "מפתח ראשי" למוצריה. מעבר לכך, היא הסתכנה בפגיעה קשה בפרטיות משתמשי אפל ברחבי העולם.
אפל אינטליג'נס (צילום: Shutterstock)
הדרישה הסודית שזעזעה את סיליקון ואלי על פי הדיווחים, פקידים בריטים ביקשו גישה לנתונים מוצפנים שמשתמשים ברחבי העולם מאחסנים ב-iCloud, חומרים שבדרך כלל אפילו אפל עצמה לא מסוגלת לגשת אליהם. הבקשה הועלתה תחת חוק כוחות החקירה הבריטי, שמאפשר לרשויות החוק לכפות גישה לתקשורת ומטא דאטה מחברות טכנולוגיה בסוד.
כשהדיווחים על הדרישה הבריטית הגיעו לידיעת הציבור מוקדם השנה, הם העלו קריאה מיידית בקרב מומחי אבטחה ומנהיגי תעשיית הטכנולוגיה. זאת כאשר החשש המרכזי היה שאפל תשמש ממשלה זרה לריגול אחר משתמשיה, ושהתקדים יעודד ממשלות אחרות להעלות דרישות דומות.
תגובת אפל: מהלך דרמטי להגנת המשתמשים מול הלחץ הבריטי, אפל נקטה מהלך דרסטי בפברואר: החברה ביטלה תכונת "הגנה מתקדמת על נתונים" (ADP) למשתמשים בבריטניה. התכונה מספקת הצפנה מקצה לקצה אופציונלית לנתונים אישיים כמו תמונות והודעות, כלומר רק המשתמש יכול לצפות במידע, ואפילו לא אפל עצמה.
בלי הצפנה מקצה לקצה, לאפל יש גישה לנתוני המשתמשים, מה שמאפשר לרשויות החוק לכפות על החברה למסור מידע לצרכי חקירות. הסרת התכונה למשתמשים בבריטניה נתפסה כמאמץ להגן על אבטחה מתקדמת יותר למשתמשים במקומות אחרים בעולם. אפל הבהירה אז את אכזבתה הקשה מהמצב, בהסבירה כי הצעד נעשה "בהתחשב בעלייה המתמשכת של פרצות נתונים ואיומים אחרים על פרטיות הלקוחות".
התערבות ממשל טראמפ: דיפלומטיה מאחורי הקלעים הפתרון הגיע בצורת התערבות נמרצת מממשל טראמפ. ראש המודיעין הלאומי האמריקאי, טולסי גבארד, הודיעה ברשת החברתית X ביום שני, כי הממלכה המאוחדת "הסכימה לבטל את הדרישה שלה מאפל, לספק 'דלת אחורית' שהייתה מאפשרת גישה לנתונים המוצפנים המוגנים של אזרחים אמריקאים ופוגעת בחירויות האזרחיות שלנו".
גבארד חשפה כי ב"חודשים האחרונים" היא עבדה "בשיתוף הדוק עם השותפים שלנו בבריטניה", לצד הנשיא דונלד טראמפ וסגן הנשיא ג'יי די ואנס, על ההסכם שהביא לנסיגה הבריטית.
דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, ג'יי די ואנס (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
פרטי המשא ומתן: מפגשים בבית הלבן ושיחות ישירות על פי מקור המכיר את הדיונים, גבארד דיברה עם עמיתה הבריטי, סגן יועץ הביטחון הלאומי מאט קולינס, כמה פעמים בנושא. אחד המפגשים החשובים התרחש כשהמשלחת הבריטית ביקרה בבית הלבן. סגן הנשיא ואנס מילא תפקיד מרכזי בהגעה להסכם, כשהוא ניהל שיחות ישירות עם פקידי הממשלה הבריטית, כאשר המטרה המוצהרת הייתה להגיע למה שנחשב הסכם "מועיל הדדית" לשתי המדינות.
פקיד בית הלבן הסביר את מהות ההסכם ואמר: "הסכם זה בין שתי הממשלות שלנו שומר על הריבונות של כל מדינה תוך הבטחת שיתוף פעולה הדוק בנושא נתונים".
מגמה רחבה יותר ההסכם הבריטי מסמן חלק ממגמה רחבה יותר של ממשל טראמפ לשכנע ממשלות זרות לסגת מרגולציה על חברות טכנולוגיה אמריקאיות. הדוגמה הקודמת הייתה ביוני, כשקנדה הסכימה לבטל מס שירותים דיגיטליים שטראמפ כינה "התקפה ישירה ובוטה" על ארצות הברית והחברות שלה.
מנכ"ל אפל טים קוק מציג את האייפון SE (צילום: Brooks Kraft/Apple Inc./Handout via REUTERS)
משמעות ההסכם לעתיד הפרטיות הדיגיטלית הנסיגה הבריטית מהווה ניצחון משמעותי עבור אפל ועבור תומכי פרטיות דיגיטלית ברחבי העולם. ההסכם מונע תקדים מסוכן שהיה יכול לעודד ממשלות נוספות להעלות דרישות דומות מחברות טכנולוגיה, ומאפשר לאפל לשמור על התחייבויותיה המרכזיות לאבטחה ופרטיות המשתמשים. עם זאת, המקרה מדגיש את המתח המתמשך בין דרישות הביטחון הלאומי של ממשלות לבין זכויות הפרטיות של אזרחים בעידן הדיגיטלי – מתח שצפוי להמשיך ולעמוד במרכז הדיון הציבורי בשנים הקרובות.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".