חדשות בעולם
בריטניה מטילה סנקציות על רשתות קריפטו שסייעו לרוסיה
בריטניה מממשת את האיומים שלה ומטילה סנקציות על רשתות קריפטו ומסלולי עוקף סנקציות שמנוצלים בידי רוסיה: בהודעה שפורסמה באתר הממשלתי הבריטי אתמול (רביעי), רשתות פיננסיות בהן עושה רוסיה שימוש כדי ל"רכך" את השפעת הסנקציות המערביות הוגדרו כמטרה בידי בריטניה.
בריטניה הודיעה כי היא תפעל נגד ניסיונותיה של רוסיה לעקוף את הסנקציות באמצעות ניצול מערכות פיננסיות בקירגיזסטן ורשתות קריפטו, זאת בנוסף ליותר מ־2,700 סנקציות קיימות שהוטלו על רוסיה. המהלך מגיע בעקבות הכרזה דומה של ארצות הברית, וממחיש את המחויבות המשותפת להיאבק בעקיפת סנקציות. בנוסף הודגש בהודעה כי במקביל לשיחות שמובילה וושינגטון, בריטניה ובעלות בריתה נותרות מאוחדות במרדף אחר שלום צודק ובר קיימא באוקראינה.
"הצעד הנוכחי מגיע כאשר בריטניה והקהילה הבינלאומית מגבירים מאמצים להשיג שלום הוגן וארוך טווח באוקראינה", כזכור, ביום שלישי ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הודיע כי מנהיגים אירופיים שוקלים להטיל סנקציות נוספות על רוסיה במטרה להגביר את הלחץ על ולדימיר פוטין".
עם החרפת השפעת הסנקציות, רוסיה פנתה למערכת הפיננסית של קירגיזסטן כדי להזרים כספים דרך רשתות פיננסיות אטומות, לרבות שימוש במטבעות דיגיטליים. רשתות אלה יצרו מנגנון מורכב לעקיפת הסנקציות שהטילו בריטניה ושותפותיה.
הפעולה הנוכחית מתמקדת ב"קפיטל בנק" שבסיסו בקירגיזסטן, ובמנהל הבנק קנטימיר צ’לבייב, שמשמשים את רוסיה למימון ציוד צבאי. הסנקציות כוללות גם את בורסות הקריפטו Grinex ו־Meer, שהן התשתית שמאחורי מטבע דיגיטלי חדש מגובה רובל בשם A7A5, שבמהלך ארבעה חודשים בלבד הוזרמו דרכו עסקאות בהיקף של 9.3 מיליארד דולר – במטרה מוצהרת לעקוף את הסנקציות המערביות.
לפי ההודעה הרשמית, "שמירה על הלחץ על מכונת המלחמה של רוסיה חיונית לחיזוק מאמציו של הנשיא טראמפ לעצור את ההרג באוקראינה ולכפות על פוטין לנהל שיחות משמעותיות. זהו גם צעד חיוני לביטחון בבריטניה ומעבר לה. שמירה על ביטחונם של אזרחי בריטניה היא עדיפות עליונה של הממשלה ומהווה חלק בלתי נפרד מתוכניתו של ראש הממשלה לשינוי".
שר הסנקציות, סטיבן דאוטי, אמר: "אם הקרמלין סבור שהוא יכול להסתיר את ניסיונותיו הנואשים לרכך את השפעת הסנקציות שלנו באמצעות הלבנת עסקאות ברשתות קריפטו מפוקפקות – הוא טועה לחלוטין. הסנקציות האלו ממשיכות להפעיל לחץ על פוטין ברגע קריטי ומכוונות נגד הרשתות הבלתי חוקיות המשמשות להזרים כסף לאוצר המלחמה שלו, יחד עם בעלות בריתנו, נמשיך לתמוך במאמץ שמובילה ארה"ב לסיים את המלחמה הבלתי חוקית הזו ולהבטיח שלום צודק ובר קיימא".
הסנקציות מגיעות לאחר פגישתם של ראש הממשלה הבריטי, מנהיגים אירופים, הנשיא זלנסקי והנשיא טראמפ בוושינגטון – כולם במאמץ משותף להשגת שלום הוגן ובר קיימא לאוקראינה. "כל עוד ההרג באוקראינה נמשך, בריטניה ובעלות בריתה ערוכות להגביר את הלחץ על רוסיה ולהמשיך לחזק את הסנקציות. הסנקציות החדשות ימשיכו לצמצם את מעגל הכספים הבלתי חוקיים, וימחישו את נחישותנו להיאבק במנגנוני עקיפת הסנקציות הבינלאומיים המסייעים לממן את הפלישה לאוקראינה – בכל מקום שבו הם נמצאים", הדגיש.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
