חדשות בעולם
ברזיל מסרבת לאשר מינוי שגריר ישראלי: כל הפרטים על המשבר שמחריף
המשבר ביחסי ישראל-ברזיל נכנס לשלב חדש: ממשלתו של הנשיא לואיז אינסיו לולה דה סילבה סירבה לאשר את מינויו של גלי דגן, לשעבר שגריר ישראל בקולומביה, לשגריר החדש בברזיל. ההחלטה הובילה לכך שמאז פרישתו של השגריר הקודם, דניאל זושיין, נותרה המשרה ריקה. גם בצד הברזילאי אין כיום שגריר מכהן בישראל, לאחר שנציג ברזיל נקרא להתייעצות בארצו בפברואר 2024 בעקבות עימות חריף עם ירושלים.
הסירוב לאישור המינוי מצטרף לשורת צעדים דרמטיים שנקטה ברזיל בחודשים האחרונים. בסוף יולי הודיעה הממשלה על פרישתה מן הברית הבינלאומית להנצחת השואה (IHRA) – גוף מרכזי במאבק העולמי באנטישמיות. ההחלטה התקבלה בביקורת חריפה מצד ממשלות, ארגונים יהודיים וגורמים בינלאומיים. משרד החוץ בירושלים כינה את הצעד "כישלון מוסרי עמוק", והקונגרס היהודי העולמי הגדיר אותו "בלתי אחראי ומדאיג".
זמן קצר לאחר מכן הודיעה ברזיל כי תצטרף לתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג, בטענה שישראל מבצעת "רצח עם" בעזה – טענה שנדחתה על ידי ישראל ובעלות בריתה. המהלך נתפס כצעד חד־צדדי שמרחיק את ברזיל מבעלות בריתה המסורתיות וממקם אותה לצד מדינות עוינות לישראל.
הצעדים הללו עוררו גם סערה פנימית בברזיל. נשיא בית המשפט העליון, לואיז רוברטו ברוזו, ועמיתו לואיז פוקס – שניהם בני הקהילה היהודית – הזהירו כי המהלכים מחזקים מגמות אנטישמיות במדינה. בכירים פוליטיים המזוהים עם לולה, בהם יו"ר הסנאט דבי אלקולומברה והסנאטור ז’אק וגנר, נקלעו למבוכה ציבורית לנוכח החלטותיו.
אנדרה לייסט, מנכ"ל ארגון StandWithUs בברזיל, אמר כי "הממשלה בוחרת בצעדים חד־צדדיים שמחלישים את מעמדה של ברזיל בזירה הבינלאומית ופוגעים ביחסים עם אחת מבעלות הברית החשובות ביותר שלה במזרח התיכון".
העימות בין ברזיל לישראל החל עוד קודם לכן. בפברואר 2024 השווה לולה את פעולות צה"ל בעזה לפשעי הנאצים – השוואה שעוררה סערה בינלאומית. ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים אותו ב"ביזוי זיכרון השואה", וממשלת ישראל הכריזה עליו "אישיות בלתי רצויה". בעקבות זאת נקרא השגריר הברזילאי מתל אביב להתייעצות בברזיליה.
פרשנים בברזיל סבורים כי סירוב הממשלה לאשר מינוי שגריר ישראלי חדש נובע גם מתחושת נקם על "השפלה" שחווה השגריר הברזילאי בישראל, שזומן לשיחת נזיפה במוזיאון יד ושם. במקביל, ממשיכה ברזיל לדחות בקשות בינלאומיות להכיר בחמאס כארגון טרור – ומדגישה כי תצעד בנושא רק בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו״ם.
מבקרי לולה בברזיל טוענים כי הוא מדרדר את המדינה לבידוד בינלאומי ומעודד מגמות אנטישמיות מבית. תומכיו, לעומתם, מצדיקים את המהלכים כעמדה מוסרית נגד מדיניות ישראל בעזה. הקונגרס היהודי העולמי מעריך כי בברזיל חיים כ־130 אלף יהודים, מרביתם בסאו פאולו. נציגי הקהילה הזהירו לאחרונה מפני "נורמליזציה של אנטישמיות" במרחב הציבורי.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
