חדשות בעולם
בעלות של 151 מיליארד דולר: פרויקט הדגל של דונלד טראמפ יוצא לדרך
ממשל טראמפ מתחיל בתהליך רכש של אחד הפרויקטים הצבאיים היקרים ביותר בהיסטוריה האמריקאית, פרויקט "כיפת הזהב", בעלות של עד 151 מיליארד דולר, כך דווח בפייננשל טיימס. סוכנות ההגנה מפני טילים האמריקאית הכריזה אתמול (שישי) כי תפרסם בקרוב קול קורא לחברות להגיש הצעות לבניית מערכת הגנה מתקדמת שתוכל לזהות ולהשמיד טילים מכל הסוגים בכל שלבי הטיסה.
הפרויקט, שנושא השם הרשמי "מגן" (Shield), נועד לחקות ולהרחיב את עקרונות כיפת הברזל הישראלית למימדים אמריקאיים. התוכנית כוללת פיתוח מערכת הגנה רב-שכבתית המסוגלת להתמודד עם טילים בליסטיים, טילים היפרסוניים וטילי שיוט. התקציב של 151 מיליארד דולר יחולק על פני עשר שנים ויכסה מחקר ופיתוח, אבטחת סייבר, עיצוב והרכבת מערכות נשק.
הנשיא דונלד טראמפ הבטיח להקצות 175 מיליארד דולר למערכת ולהפעילה תוך שלוש שנים בלבד. עם זאת, הערכות עצמאיות מעלות ספקות רציניים לגבי המסגרת הזמנית והתקציבית האופטימית. משרד התקציבים של הקונגרס העריך במאי שמערכת מסוג זה עלולה לעלות עד 542 מיליארד דולר על פני עשרים שנה, כמעט פי ארבעה מההערכה הממשלתית.
הפער בין ההבטחות לממשות בולט גם בהקצאות התקציב הנוכחיות. הצעת החוק המרכזית של טראמפ הקצתה רק 25 מיליארד דולר ראשוניים לפרויקט, סכום זעום ביחס להיקף המוצהר של התוכנית. למרות הספקות, חברות הגנה מרכזיות כבר מתמודדות על חלק מהעוגה הענקית הזו.
חברות טכנולוגיה וקבלני הגנה נכנסים כבר עכשיו למרוץ על ההזמנות הענקיות הצפויות. בוז אלן המילטון, חברת הייעוץ והטכנולוגיה, הודיעה כי היא מתכוננת לתפקידים שונים בפרויקט. קבלן ההגנה L3Harris אף הכריז השבוע על הרחבת מתקני הייצור שלו במטרה לשרת את הביקוש החדש.
גם ענקיות ההגנה המסורתיות מתכוננות למירוץ. נורת'רופ גרומן, RTX ולוקהיד מרטין, שלושת קבלני ההגנה הגדולים בארה"ב, כולם הביעו עניין רשמי בשותפות עם הממשלה בפרויקט. החברות הללו מביאות ניסיון רב בפיתוח מערכות הגנה מתקדמות ויכולות ייצור בקנה מידה לאומי.
מקרה מעניין במיוחד הוא של SpaceX של אילון מאסק. החברה שולטת בשוק שיגור הלוויינים בארה"ב ועשויה להיות בעלת תפקיד מרכזי במערכת שתסתמך רבות על לוויינים וטכנולוגיות חלל. אולם הקשרים בין מאסק לטראמפ הידרדרו לאחרונה, עם דיווחים על חיפושי הממשל אחר חלופות ל-SpaceX.
בתוך כך, טראמפ ניסה השבוע לרכך את המתחים והכחיש כי ממשלו מתכוון לפגוע בחברות של מאסק. הנשיא הצהיר כי הוא רוצה שעסקיו של המיליארדר "ישגשגו", מה שמרמז שההתנגדות הפוליטית לא תשפיע על השיקולים העסקיים בפרויקט אסטרטגי זה.
כיפת הזהב מייצגת שינוי דרמטי בגישה האמריקאית להגנה המקומית. בעוד שארה"ב השקיעה מיליארדים בהגנה מפני טילים בליסטיים, הפרויקט החדש נועד להתמודד גם עם איומים חדשים כמו טילים היפרסוניים שפותחה בהם סין ורוסיה. המערכת אמורה לספק הגנה מלאה על השטח האמריקאי מפני מגוון רחב של איומים אוויריים.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
