חדשות בעולם
בעוד שבועיים: האם ההשקעות בישראל יכריעו את הבחירות בנורווגיה?
השנה כמה מדינות ערכו בחירות פרלמנטריות שונות, ובהן רומניה, יפן ופולין. המדינה הבאה שבקרוב נשמע על הבחירות שלה היא נורווגיה, מסיבה מאוד פשוטה – השאלה סביב ההתנהלות של קרן העושר של נורווגיה בנושא ישראל יכולה להשפיע על הבחירות הפרלמנטריות במדינה, כך על פי דיווח ברויטרס.
המפלגות השונות ומנהיגיהן נותנים את דעתם לגבי צורת הפעילות של הקרן והדרכים שבהן היא בוחרת באילו חברות בעולם להשקיע, והמצביעים יביאו את הדעות האלה בחשבון בקלפי בעוד שבועיים.
מפלגות הימין – השמרנים, מפלגת הקדמה, הליברלים והנוצרים-דמוקרטים – צפויות כיום לזכות ב-85 מושבים בבחירות שייערכו ב-8 בספטמבר – רק אחד יותר מהמספר הנדרש כדי להבטיח רוב בפרלמנט, כך עולה מממוצע של כל הסקרים שנערכו באוגוסט באתר הסקרים הנורווגי pollofpolls.
מפלגת העבודה המכהנת ספגה ביקורת נוקשה ממפלגת השמאל הסוציאליסטי, שאמרה השבוע כי תתמוך בממשלת לייבור עתידית רק אם תסיר את פעילותה מכל החברות המעורבות במה שכינתה "הלוחמה הבלתי חוקית של ישראל בעזה". מפלגת הלייבור דחתה את הדרישה, אך על פי הדיווח ברויטרס – ייתכן שלמפלגה יהיה קשה לדחות קריאות כאלה לאחר הבחירות.
מנכ"ל קרן העושר ניקולאי טנגן התראיין אתמול (שישי) לעיתון שוודי, ואמר שהמצב הנוכחי הוא המשבר הגרוע ביותר שהקרן הייתה בו, ושהאמון בה עומד בסכנה. הוא סיפר בריאיון נוסף לרויטרס שהוא לא מתכנן לפרוש מתפקידו בקרוב.
מאז ה-30 ביוני, הקרן מכרה את ההשקעות שלה ב-23 חברות ישראליות, בעקבות דיווחים בתקשורת כי רכשה אחזקות בחברת מנועי סילון המספקת תחזוקה למטוסי קרב ישראליים. על פי הדיווח, נכון ל-14 באוגוסט היא החזיקה מניות ב-38 חברות ישראליות בשווי 19 מיליארד קרונות (כ-6.3 מיליארד שקל), במגזרים הכוללים בנקאות, טכנולוגיה, מוצרי צריכה ותעשייה.
התומכים בהסרת ההשקעות בישראל טענו כי נורווגיה תורמת להפרת החוק הבין לאומי על ידי השקעה בחברות הפעילות ב"שטחים הפלסטיניים הכבושים". הם טענו גם שתהליך ההשקעות הרשמי של הקרן, העוקב אחר הנחיות אתיות שקבע הפרלמנט, אורך זמן רב מדי. המתנגדים למשיכת ההשקעות טוענים כי תהליך רשמי הוא הכרחי, וכי בידול מדינה עלולה להפר את כללי האתיקה של הקרן.
מנהיגת המפלגה השמרנית, ארנה סולברג, שהנהיגה את נורווגיה בין השנים 2013 ו-2021, אמרה כי שמירה על אובייקטיביות פוליטית של השקעות הקרן הייתה ועודנה בעדיפות גבוהה. "העיקרון הזה, שלפיו השקעות נעשות ללא השפעה פוליטית, היה חשוב לנו", אמרה בפגישה עם כתבים זרים ב-6 באוגוסט. שר האוצר של נורווגיה אמר החודש כי הקרן תמיד התמודדה עם אתגרים. "אנחנו מתמודדים עם אתגרים לפעמים. התמודדנו בעבר, אנחנו מתמודדים עכשיו וגם נתמודד בעתיד".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
