המלחמה שבה פתח חיזבאללה נגד ישראל ב-8 באוקטובר 2023, התמקדה מבחינה גיאוגרפית בשטח לבנון שבאזורי הבייס השיעי – בהם עיקר פעילות חיזבאללה ובהם הקים חיזבאללה תשתיות צבאיות רבות תוך שימוש בטקטיקת המגן האנושי. כמעט בכל בית בדרום לבנון בו תמרן צה"ל נמצא אמל"ח של חיזבאללה או תשתית צבאית, כמו פתחי מנהרות, מה שהביא להריסתם של בתים רבים.
הלחימה בדרום לבנון, ביירות – הצ'אחיה – ואזור הבקאע בסמוך לגבול הסורי-לבנוני, הביאה לעקירתם של מאות אלפי לבנונים. נכון לכתיבת שורות אלה כ-90% מהם שבו לבתיהם. כ-10 אחוז מהעקורים (תושבים שעזבו לא מבחירה את מקום מגוריהם ועברו זמנית למקום אחר במדינתם), שמרביתם הוא מאזור דרום לבנון, טרם שב לביתו בעיקר בגלל הרס המבנים והתשתיות ואי יכולת לקיים חיי יום יום ברמה סבירה. זהו אחד ממחירי המלחמה שחיזבאללה כפה על לבנון.
תקיפת צה"ל בלבנון (צילום: רשתות ערביות)
בשיא ההסלמה – בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2024 – דווח, על פי או"ם, על מעל כמיליון עקורים לבנונים בלבנון. עם הפסקת האש, רבים מהם שבו לבתיהם. לפי דיווחי ממשלת לבנון ונציבות האו"ם לפליטים, עד פברואר 2025 (כשלושה חודשים לאחר הפסקת האש), כ־ 890,000 מהעקורים שבו לבתיהם או ליישוביהם.
יש לציין כי במהלך הסקירה נתקלנו בפערי נתונים בין מקורות שונים. פערים אלה נובעים מהבדלים בשיטות הספירה (עקורים רשומים לעומת עקורים בפועל), ומהעובדה שגלי העקירה התרחשו בשלבים ובאזורים שונים לאורך תקופת המלחמה.
יתרה מכך, הדמוגרפיה בלבנון היא סוגיה פוליטית וקשה מאוד להבין כמה תושבים גרים באמת בכל כפר וכמה עקרו משם עוד לפני המלחמה. לבנון סובלת מהגירה שלילית זה מספר עשורים ולא נערך בה מפקד אוכלוסין מסודר מאז שנות השלושים של המאה הקודמת. עוד לפני המלחמה היו פערים ניכרים ממקורות שונים בדיווחים על מספר התושבים בכל כפר.
אזור דרום לבנון
נכון לקיץ 2025, רוב העקורים שנותרו הם מהאזורים שסמוכים לגבול עם ישראל, שם כאמור נהרסו מרבית הבתים בשל תשתית הטרור של חיזבאללה. זה נכון בעיקר לכפרים והעיירות שבמחוזות בינת ג'ביל, מרג' עיון, צור ונבטיה. באופן פורמלי נרשמו כ־88,000 עקורים, אך הערכה היא כי מדובר על בין 110,000 ל-120,000.
במספר כפרים הסמוכים לגבול, בקו המגע עם ישראל, דווח על נטישה של 90% עד 100% מהאוכלוסייה המקומית. לדוגמא: כפר כלא, חולה, עיתרון, דיר מימאס, רב ת 'לאת ' ין, מארון אלראס ועוד.
פעילות קרקעית של כוחות צה"ל בלבנון (צילום: מכון עלמא)
נזכיר כי הכפרים לאורך קו המגע עם ישראל שימשו למעשה כתשתית צבאית גדולה של חיזבאללה, שמטרתה בין היתר הייתה להוות פלטפורמה לתוכנית הפלישה לגליל. תקיפות צה"ל מהאוויר והתמרון הקרקעי של צה"ל התמקד ובגזרת כפרים אלה.
נכון לכתיבת שורות אלה, לאור ההרס הרב, התושבים הלבנונים של הכפרים בקו המגע, האזור בו התבצע עיקר התמרון הקרקעי של צה"ל, טרם שבו לבתיהם.
למעלה מ־80% מהעקורים מדרום לבנון התארחו אצל קרובי משפחה או משפחות מארחות, מיעוטם הצליח לשכור דירות עצמאיות, וחלק קטן שוכן במרכזי קליטה קולקטיביים. בשלב מוקדם יותר של המלחמה, ההערכות דיברו על כ־45,000 עקורים בלבד מדרום לבנון, אך המספרים גדלו בהדרגה ככל שהלחימה הלכה והתרחבה.
מרבית העקורים מצאו מקלט בערים ובאזורים שהוגדרו בטוחים יחסית – בצפון מחוז צור, בדרום הרי השוף ובהרים של מחוז הר הלבנון. בעיר צור לבדה נרשמו למעלה מ־23,000 עקורים .
אזור בטוח (יחסית) עיקרי נוסף אליו הגיעו העקורים מדרום לבנון היה אזור הבקאע, בעיקר נפת בעלבכ – אלהרמל. מחודש ספטמבר ,2024 אזור זה הפך ליעד מרכזי עבור ה עקורים השיעים מדרום לבנון .
לפי נתוני ארגון הצלב האדום הלבנוני וקרן הסיוע ההומניטרית OCHA, למעלה מ־35,000 עקורים הגיעו לאזור הבקאע בתוך פחות משלושה שבועות. ההערכה היא שבין 40% ל־45% מהעקורים מכל לבנון התרכזו בבקאע במהלך ספטמבר–אוקטובר ,2024 בשל תפיסת האזור כבטוח יחסית. לדוגמא, בעיר בעלבכ נרשמה קליטה של למעלה מ־10,000 עקורים תוך שבוע אחד ובאלהרמל כ-6000.
אוכלוסיית העקורים – פילוח גיאוגרפי
בהתבסס על הנתונים המצטברים מן החודשים האחרונים, ניתן לקבוע כי רובם המכריע של העקורים שנותרו ללא קורת גג קבועה וטרם שבו לבתיהם (כ- 10 אחוז ממספר העקורים הכללי במהלך תקופת המלחמה) מגיעים מאזורים שנפגעו באופן הקשה ביותר בדרום לבנון . פילוח גיאוגרפי של אוכלוסיית העקורים שטרם שבו לבתיהם מצביע על התפלגות ברורה:
• 45% מהעקורים הנותרים הם תושבי מחוז בנת ג'ביל. • 19% מאזור צור. • 11% מאזור מרג'עיון – אלחיאם . • 10% ממחוז נבטיה. • 7% מקורם בפרברים הדרומיים של ביירות ,הצ'אחיה, בעיקר אזורים שנפגעו בתקיפות ממוקדות או שננטשו מחשש להסלמה כוללת . • 8% התפלגות ממקומות נוספים ברחבי לבנון.
עקורים בלבנון (צילום: מכון עלמא)
לסיכום, אם תהיה חזרה של העקורים לאזור קו המגע עם ישראל ובנייה מחדש של הבתים בכפרים הסמוכים לגבול, סביר להניח כי הם ישמשו שוב כמגן אנושי לתשתית הצבאית של חיזבאללה, באופן שמאיים על הישובים הישראליים הנמצאים מטרים ספורים מהגדר.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".